כן, אתה צודק לגבי מה שאמרת על הסדרה
נמלטים הפסקתי אחרי עונה 2, אבל אין מה להשוות אותן ל-2 הראשונות של דקסטר. כשראיתי את 2 הראשונות של דקסטר- חשבתי- וואו, זאת אחת הסדרות הכי טובות שראיתי- כ"כ אהבתי את הרעיון לעשות סדרה על רוצח סדרתי, זה לא קרה לי בשום שלב של 2 העונות הראשונות של נמלטים.
כרגיל, אנשים אחרים מסבירים יותר טוב למה אני חושבת את מה שאני חושבת-
http://www.superblob.co.il/2011/11/23/רוצח-סדרות-מתי-ויתרה-דקסטר-על-הרצון-לה/
ובעיקר הפסקה: "אם להיות כנים, המהלך האפל ביותר של דקסטר התרחש הרבה לפני שצולם בה ולו פריים אחד. האומץ הגדול ביותר של יוצריה הופגן בעצם ההחלטה לעשות סדרה על רוצח סדרתי.
השאלה הקשה שעמדה בפניהם הייתה כיצד לגרום לקהל הצופים הנורמטיבי לרצות לעקוב אחר מישהו שמפיק הנאה מהרג, והאתגר שניצב מולם היה לגרום לקהל להפסיק להתחלחל ולהתחיל לעודד את הרוצח הטוב. לכן אותם פרקים ראשונים בעונה הראשונה היו המרתקים והמאתגרים ביותר שלה, אבל מאז ולתמיד, עומד ההישג הזה בעוכריה של הסדרה. היא עשתה כל כך הרבה מאמצים כדי שנאהב את דקסטר, שאין לה שום כוונה לסכן ולו במעט את החיבה הזו.
אין פלא שמתום העונה השנייה כל אויביו ומאבקיו של דקסטר הם חיצוניים. הקונפליקט לא מגיע מול המשטרה, כדי שחלילה לא יחוסלו דמויות של "טובים" (אפילו דוקס, אויבו של עונה 2, לא נרצח ע"י דקסטר, אלא בנוחות בנאלית רבה פוצץ ע"י חברתו הפסיכופטית של מורגן)"
לדעתי עמוק באדמה עומד בגדול במבחן הזמן. אני ראיתי אותה לראשונה רק לפני שנה בערך מבלי שראיתי פרק אחד שלה קודם (וכן, אין בעיות להשיג את כל הפרקים ברשת כולל תרגום), והיא היממה לגמרי, ולא רואה שום "התיישנות" בה.
שובר שורות- אני אישית חשבתי שהפרק הראשון מופתי. אני זוכרת שסיימתי לראות אותו, ועלו הכתוביות עם השיר של - out of time men, והייתי כזה -
- מה זה הדבר האדיר שראיתי עכשיו? אני שומעת מלא אנשים שאומרים שלא התחברו לפרקים הראשונים, ואפילו מעריצים שטוענים שהיה קשה להם מאוד לצלוח את הפרקים הראשונים, ואני אישית לא מצליחה להבין את זה. אבל מסתבר שזה קרה להרבה אנשים.
אני מודעת לחלוטין שיש בסדרה מידה גדולה של סוריאליסטיות וחוסר ריאליסטיות. אבל לדעתי, כמו שאני רואה את זה לפחות, זה לא חיסרון, זה יתרון- כי זה מכוון לדעתי. זו לא סדרה שנועדה להיות ריאליסטית. אני רואה אגב בסדרה המון השראה מהקולנוע של האחים כהן שאני חולה עליו- וגם בכל הסרטים שלהם יש מידה גדולה של סוריאליזם, ודווקא הסצנות הסוריאליסטיות מוקצנות כדי להביע אמירה. בכל מקרה, אין לי מושג אם כדי לך לתת עוד צ'אנס, כפי שמאמרתי, יש כאלה שלא אהבו את הפרקים הראשונים, אבל המשיכו והפכו להיות מעריצים הדוקים, ויש כאלה שהמשיכו לראות אחרי הפרקים הראשונים ומההתחלה חשבו שהיא ביינונית. אני אישית כמו שאמרתי כבר נשאבתי מהפרק הראשון, אז קשה לי מאוד להבין איך אפשר לשנות את הדעה עליה אחרי הפרקים הראשונים אבל יש כאלה שזה קרה להם.
בכל מקרה- כרגיל עוד פעם אני נותנת לגדולים ממני לדבר במקומי- הנה פוסט של כותבת נפלאה (היא גם כתבה את הכתבה על דקסטר שקישרתי אליה), שמעריצה הדוקה של שו"שו- מסבירה פה למה מאוד כדאי לאות אותה (זה פוסט נטול ספויילרים. למי שראה את הסדרה יש לה גם המוני ניתוחים רוויי ספויילרים בבלוג):
http://www.superblob.co.il/2010/12/30/הסדרה-הכי-טובה-בטלוויזיה-לשנת-2010-שובר-שו/
אגב, אני חושבת שהעונה השנייה היא הטובה ביותר, היא המהודקת והבנויה טוב ביותר. שלושת העונות הראשונות בגדול הם החלק היותר טוב של הסדרה (אם כי בעונה השלישית יש טיפה נפילות והיא פחות מושלמת מהשניה) עונות 4 ו-5 (שעוד לא הסתיימה), לא אחידות ברמתן ולא טובות לדעתי כמו ה-3 הראשונות, אבל הם עדיין מאוד טובות, ובטח ביחס לרוב הסדרות שקיימות.
לגבי הסמויה, תקשיב. יש לי סריטה אוקי. סדרה שמעלים אותה על נס כ"כ גבוה כמו הסמויה היא סדרה שאני חייבת לראות. כמו הסופרנוס ומד מן, סדרות שהייתי חייבת לראות ולו רק בשביל היכולת להגיד- פףףףףף... איזה הגזמה, ואיזה אוברייטד. לכן אין סיכוי שאני לא אשלים מתישהו את הסמויה שבכל חור שאני נקלעת אליו בערך אני שומעת שהיא סדרת הטלוויזיה הכי מושלמת שנוצרה.
מד מן אגב, באמת איטי, וכן בהתחלה הוא דיי משעמם. היא לא סדרה שהייתי יכולה לראות בכל פרק זמן בחיים שלי כי צריך אליה המון סבלנות. אני לא אומרת שאין בה דברים טובים, אבל ללא ספק אני יכולה להגיד שיש בה מידה מסוימת של פלצנות. היא מרגישה כמו סדרה שמנסה להיות איכותית.
שרלוק- הוא ברשימת ה"להשלים" שלי.
דווקא בנושא של הקומדיות אני היא ההיפסטרית
אני מודה שפיתחתי טעם מאוד אליטיסטי בקומדיות. חברים וסיינפלד נראות לי מיושנות להפליא, ולומר את האמת יש לי סוג של אלרגיה עכשיו לסיטקום של 4 מצלמות. אני ממש רואה את זה ומרגישה שזה נחות כזה. ה-4 מצלמות היחידה שאני רואה עכשיו היא המפץ הגדול, וגם זה בעיקר בשביל שאני אוכל להגיד אחר כך עד כמה זה רדוד ולא מצחיק
(מה יותר היפסטרי מזה?
).
דווקא הקומדיות שהזכרתי הם אלו מה"דור החדש" הנורא מודעות לעצמן, עם כל העניין של שבירת קיר רביעי והומור מתוחכם. רובן סבלו מהמון קשיים ובוטלו מספר פעמים וחזרו (קומיוניטי מסיימת אחרי העונה הבאה, 4 עונות זה ממש מעט בשביל קומדיה. מח' גנים ונוף הייתה על הולד תקופה ארוכה וכמעט לא חזרה לשידור. משפחה בהפרעה שהיא קומדיה מבריקה, בוטלה הרבה לפני הזמן ורק עכשיו מדברים על להחזיר אותה, או לעשות סרט שיסיים אותה. פיוצ'רמה גם בוטלה וחזרה אחר כך). בעצם רק המשרד זכתה ממש להצלחה, והיא הפחות טובה לדעתי מכל מה שהזכרתי. אז ללא ספק אני היא זו ההיפסטרית בתחום הקומדיה
