טדם טדם נהניתי נורא D:
הכל התחיל כשהגעתי למקום בלווית חברותי הנאמנות (אופיר, עדי ודפנה. תירגעו! לא דפנה קינן) ומתנו מרעב. בכל אופן, נכנסנו, וראיתי את החנות מלאת הפוסטרים של דפנה והעוגיות D::: לאחר כמה שניות של בהייה ותכנון איך ניקח אותך לפני שהשאר יחטפו, נגלה לעינינו הפלא הגדול מכל -
דפנה פוסעת לעברינו עם דנג'ה. כן כן רבותי. אני, כהרגלי, לא שמתי לב, אבל אופיר אמרה לי "נעם, הנה דפנה
" ואני כזה "מה?! איפה?
" ומאותו רגע הרעב הפסיק, וכאב הבטן הוקדש כולו להתרגשות. נשארו לנו עשר דקות, אז רצנו למקדונלדס וניסיתי לדבר בקול רם ולהבהיר לעובדים שם שאנחנו מאד מאד ממהרות. אבל כמו תמיד, זה לא כל כך הזיז להם. אז כדי להרגיש שאני מועילה התחלתי לנזוף בחברות שלי לקחת את האוכל יותר מהר, ורצנו אל החנות. אחרי כמה דקות קראו לנו להכנס ועלינו למעלה. החדר הזה היה בערך בגודל של החדר שלי (טוב, זה לא ממש עוזר לך לאור העובדה שמעולם לא הייתם בחדר שלי ^^). לחשתי לעדי שאני מקווה שהשיר הראשון יהיה "אליהו", ובאמת, כמה דקות אחרי שהתיישבנו ואופיר הוציאה את המצלמה שלי והתחילה לעשות בוק לדפנה, ולאחר שהמקום התמלא עד אפס מקום... דפנה התחילה לשיר את אליהו
. כולי קולנית ושמחה יותר, רוצה לשיר אבל לא יכולה מרוב הלם, אז פשוט... בהיתי בדפנה שרה. נו טוב, גם זו חוויה. הביצועים היו מקסימים, ובמיוחד הביצוע לדפנה פיק היה מדהים בעיניי
דפנה היתה משעשעת כהרגלה, ובסוף... היה את אנרגיה פוטנציאלית. אופיר באופן נאמן ביותר צילמה למעני את דפנה בוידאו כשהיא שרה, אבל בגלל זה ניגמרה לי הבטרייה. בסוף כשכולם הלכו ניגשתי לדפנה וביקשתי ממנה לחתום לי על הדיסק, היא היתה ממש מתוקה D: ואז "אהה.. ואפשר תמונה?
" דפנה: "כ.." אופיר קוטעת את דפנה: "נעם
אין לך בטרייה!" אני: "אה, אז.. אי אפשר תמונה
" ועפנו משם. לאחר שנייה דפנה (החברה שלי) מגיעה אליי עם עט שאפשר לכתוב איתו על דיסקים. אני: "אפשר בקשה אחרונה, תחתמי לי על הדיסק?
" דפנה: "אוקיי אז לכתוב את השם שלי?" אני: "כן
" וזהו בערך. ממש נהניתי, וזה עלה על כל הציפיות שלי D: מה שכן, התאכזבתי שלא תיאמתי עם כמה מכם מראש ואולי היינו אומרים היי אחד לשני, כי לא היה לי שמץ של מושג מי מהפורום ומי לא, אם בכלל
. תמונות מהבוק הרציני שאופיר עשתה לדפנה אני אעלה בהמשך XD.