השיחזור
הבן הזה שלי, הוא בחור מסודר. מאלה שלומדים את הנושא. קבע לעצמו מספר דגמים מועדפים, מחירים, העדפות, התיעץ ויצא למצא את האוטו המושלם מבחינתו. כבר הייתי איתו פעם אחת קודם במצב הזה... המוכר היה גבר. הבן שלי היה חשדן, ממוקד, לא ויתר על כלום ובעליל היה "קונה קשה". כשחזרנו מהקניה האחרונה, אמרתי לו שהוא פלירטט איתה. היה במיטבו... שנון, מצחיק וידען. הוא חייך... לא התכחש והבנתי שהאופציות נותרו פתוחות מבחינתו. יש לנו, לגברים [לרובנו] את הקטע הזה... להיות זה שיודע, שמבין, ששולט בעניינים. [זה השיווק שלנו לאומת מלכודת הדבש שהנשים "הנשיות" פורשות לפניינו] מין משחק מקדים כזה כשבאויר יש מצב של פוטנציאל של אפשרות. לדעתי, זה מצב ששניהם רוצים משהו אחד מהשני. זה לא חייב להיות דווקא קטע זוגי למרות שהשימוש בבירור הולך על הקטע המיני. מה שכן, מה שאני קורה לו דפוס הכוסית, זה משהו שעובד רק עם יש נתונים בסיסיים לכך [הכוסית צריכה להיות כוסית... זו מישהי שהכלי הוא לגיטימי ע"פ השקפת עולמה וגם לא מישהי שתיעלב מהמילה] ועוד משהו... זה לא סתם שרב הפמיניסטיות הן אלה שהאופציה הזו פשוט לא קיימת מבחינתן.