דעתכם חשובה מאוד...
אני צריכה עזרה כי אני לא יודעת מה לעשות מה להחליט אני מקווה שתעזרו לי היה לי חבר שנה וחודשיים , נפרדנו לפני חודשיים וחצי אהבתי אותו מאוד , אהבה חזקה , אף פעם לא הרגשתי ככה היא זורמת לי בדם בכל נשימה שלי מהחודש הראשון שלנו יחד ידעתי שאני והוא זה לתמיד , זוג משמיים , ידעתי שאיתו אני אתחתן בעתיד אני בחורה שומרת שבת ואוכלת כשר ,הוא לא . לפני שהתחלתי חששתי , חשבתי שזה יפריע לשנינו ובכל זאת הוא התעקש והפכנ לזוג הזמן עבר והיה לי ממש טוב איתו הייתי מאושרת שמחה יותר משהייתי אי פעם והזמן עוד קצת עבר והנורות אצלו התחילו להידלק הוא התחיל לזרוק לי הערות על שמירת שבת אמר שזה מפריע לו הוא החליט לקחת פסק זמן הוא לא מאמין בדת ולא מוכן לבוא לקראתי כמו שאנ לקראתי עד כמה שאני יכולה שבוע עבר וחזרנו להיות יחד האהבה היתה חזקה מאיתנו כך עברה לה חצי שנה של זוגיות מדהימה עם בעיות מזעריות לדעתי כמו חסכנות יתרה שלו עליי ועל עצמו אני בקושי מכירה את המשפחה והחברים שלו ,דרמות שהייתי עושה מכל דבר קטן בכדי לקבל יותר תשומת לב ממנו ועוד דברים קטינים אחרים בעיית השבת התעצמה מצידו שאל אותי שאלות קשות כמו מה יקרה כשיהיו לנו ילדים איךך נחנך אותך? איך אני לא יאכל אוכל לא כשר? מה נעשה כל השבת תקועים בבית? .. איך אני לא יעשה על האש בשבת היום היחידי לחופש .. אני לא אצא עם חברים שלי ביום שישי בערב.. ועוד... אני טענתי שאפשר לגשר על הפערים נוכל להגיע לעמק השווה אבל הוא רואה הכל שחור לבן זה או ככה או ככה - זה לא נכון הוא החליט שהוא לא מוכן להתפשר על כל הדברים הללו החליט לוותר על האהבה הכי גדולה שלו ( לטענתו) הוא אומר שהזמן יעלים את הרגשות החליט ועזב.. לתמיד כך אמר - ונסע למילואים לחודש כך שלא ראיתי אותו ולא שמעתי ממנו היה לי ממש קשה בהתחשב בעובדה שאנחנו עובדים יחד ורואים אחד את השני 12 שעעות בממוצע ביום עבר חודש של צער בכי וייסורים שלאחריו הוא הגיע אליי הביתה ורצה שנחזור אמר שלא יכול בלעדיי שכל הזמן חשב עליי ודמיין אותי לא הסכמתי - כבוד שלי מנע ממני בתוכ תוכי ידעתי שאני לא אהיה מסוגלת לחיות בלעדיו אז אחרי כמה ימים נכנעתי לרגשותיי והסכמתי לחזור רק כשאז הוא אמר שהוא מבולבל הוא לא יודע אם זה נכון לעשות את הצעד הזה והשאיר את הכל באויר במשך 3 שבועות אני מתקשרת אליו ובוכה שלא יעשה את זה שנחזור להיות ביחד שנפתור הכל נגיע לעמק השווה כי אנחנו יכולים והוא בשלו. הגיעו מים עד נפש לא הסכמתי שישאיר אותי תלויה כי הוא לא מסוגל להגיע להחלטה רשתמי לו מכתב במייל שהחלטתי בשביל שניינו לסיים את זה עם כ ל האהבה שיש שלא יפנה אליי יותר וגם אם יחליט שרוצה אותי חזרה שלא יגיד כי אני לא אסכים כי נפגעתי יותר מידיי אחרי המכתב באמת התנתקנו לזמן מה ואז התחלנו לדבר בעבודה לצחוק לצאת מידי פעם רק בתור "ידידים" וכך זה נשאר ידידי עבר שלי התחילו להתקשר אליי לעבודה והוא השתגע פעם אחת הוא חטף לי את הטלפון מהיד כי רצה לדעת עם מי אני מדברת ביקשתי להתנתק ממנו לגמרי הוא התחיל לבכות אמר לי שלא יכול לחיות בלעדיי שאני החיים שלו שהוא עשה טעות שהקשיב לאחרים ולא ללב שלו שהוא מוכן להתפשר בשבילי על הכל עכשיו הוא בסיני.. ואני מתמודדת במציאות היומיומית עם הדילמה הזו - אמר הכל חצי יום לפני שנסע מה לעשות אני לא יודעת מצד אחד אני אוהבת אותו אהבה כזו שאי אפשר לתאר במילים .. מצד שני הבן אדם לא יציב לא יודע מה הוא רוצה אני לא יודעת אם להאמין לו הוא מתעלל בי בלי לשים לב אאני אוהבת אותו בבקשה תנסו לעזור לי
אני צריכה עזרה כי אני לא יודעת מה לעשות מה להחליט אני מקווה שתעזרו לי היה לי חבר שנה וחודשיים , נפרדנו לפני חודשיים וחצי אהבתי אותו מאוד , אהבה חזקה , אף פעם לא הרגשתי ככה היא זורמת לי בדם בכל נשימה שלי מהחודש הראשון שלנו יחד ידעתי שאני והוא זה לתמיד , זוג משמיים , ידעתי שאיתו אני אתחתן בעתיד אני בחורה שומרת שבת ואוכלת כשר ,הוא לא . לפני שהתחלתי חששתי , חשבתי שזה יפריע לשנינו ובכל זאת הוא התעקש והפכנ לזוג הזמן עבר והיה לי ממש טוב איתו הייתי מאושרת שמחה יותר משהייתי אי פעם והזמן עוד קצת עבר והנורות אצלו התחילו להידלק הוא התחיל לזרוק לי הערות על שמירת שבת אמר שזה מפריע לו הוא החליט לקחת פסק זמן הוא לא מאמין בדת ולא מוכן לבוא לקראתי כמו שאנ לקראתי עד כמה שאני יכולה שבוע עבר וחזרנו להיות יחד האהבה היתה חזקה מאיתנו כך עברה לה חצי שנה של זוגיות מדהימה עם בעיות מזעריות לדעתי כמו חסכנות יתרה שלו עליי ועל עצמו אני בקושי מכירה את המשפחה והחברים שלו ,דרמות שהייתי עושה מכל דבר קטן בכדי לקבל יותר תשומת לב ממנו ועוד דברים קטינים אחרים בעיית השבת התעצמה מצידו שאל אותי שאלות קשות כמו מה יקרה כשיהיו לנו ילדים איךך נחנך אותך? איך אני לא יאכל אוכל לא כשר? מה נעשה כל השבת תקועים בבית? .. איך אני לא יעשה על האש בשבת היום היחידי לחופש .. אני לא אצא עם חברים שלי ביום שישי בערב.. ועוד... אני טענתי שאפשר לגשר על הפערים נוכל להגיע לעמק השווה אבל הוא רואה הכל שחור לבן זה או ככה או ככה - זה לא נכון הוא החליט שהוא לא מוכן להתפשר על כל הדברים הללו החליט לוותר על האהבה הכי גדולה שלו ( לטענתו) הוא אומר שהזמן יעלים את הרגשות החליט ועזב.. לתמיד כך אמר - ונסע למילואים לחודש כך שלא ראיתי אותו ולא שמעתי ממנו היה לי ממש קשה בהתחשב בעובדה שאנחנו עובדים יחד ורואים אחד את השני 12 שעעות בממוצע ביום עבר חודש של צער בכי וייסורים שלאחריו הוא הגיע אליי הביתה ורצה שנחזור אמר שלא יכול בלעדיי שכל הזמן חשב עליי ודמיין אותי לא הסכמתי - כבוד שלי מנע ממני בתוכ תוכי ידעתי שאני לא אהיה מסוגלת לחיות בלעדיו אז אחרי כמה ימים נכנעתי לרגשותיי והסכמתי לחזור רק כשאז הוא אמר שהוא מבולבל הוא לא יודע אם זה נכון לעשות את הצעד הזה והשאיר את הכל באויר במשך 3 שבועות אני מתקשרת אליו ובוכה שלא יעשה את זה שנחזור להיות ביחד שנפתור הכל נגיע לעמק השווה כי אנחנו יכולים והוא בשלו. הגיעו מים עד נפש לא הסכמתי שישאיר אותי תלויה כי הוא לא מסוגל להגיע להחלטה רשתמי לו מכתב במייל שהחלטתי בשביל שניינו לסיים את זה עם כ ל האהבה שיש שלא יפנה אליי יותר וגם אם יחליט שרוצה אותי חזרה שלא יגיד כי אני לא אסכים כי נפגעתי יותר מידיי אחרי המכתב באמת התנתקנו לזמן מה ואז התחלנו לדבר בעבודה לצחוק לצאת מידי פעם רק בתור "ידידים" וכך זה נשאר ידידי עבר שלי התחילו להתקשר אליי לעבודה והוא השתגע פעם אחת הוא חטף לי את הטלפון מהיד כי רצה לדעת עם מי אני מדברת ביקשתי להתנתק ממנו לגמרי הוא התחיל לבכות אמר לי שלא יכול לחיות בלעדיי שאני החיים שלו שהוא עשה טעות שהקשיב לאחרים ולא ללב שלו שהוא מוכן להתפשר בשבילי על הכל עכשיו הוא בסיני.. ואני מתמודדת במציאות היומיומית עם הדילמה הזו - אמר הכל חצי יום לפני שנסע מה לעשות אני לא יודעת מצד אחד אני אוהבת אותו אהבה כזו שאי אפשר לתאר במילים .. מצד שני הבן אדם לא יציב לא יודע מה הוא רוצה אני לא יודעת אם להאמין לו הוא מתעלל בי בלי לשים לב אאני אוהבת אותו בבקשה תנסו לעזור לי