דעתכם הכנה...

[lviae]

איך אני יכולה להתעלם? הקושי עם הכלב חוגג

אצלי מאז שהכרתי את הבן זוג. תמיד ראיתי את הכלב כבעיה בגלל ההתנהגות שלו ותמיד הערתי.
כאשר היינו חברים לא היה ידוע אם יהיה יציב הקשר הצעתי שישלח אותו לאילוף עליי והוא ענה: ״חבל על הכסף, לכלב יש חרדת נטישה אז לא יוכל ללכת למקום אחר ומאלף בבית לא יגמר ביום אחד״. כל הדלתות נסגרות, מה שכתבתם ניסיתי להפנות אליו מאז שהכרתי אותו גם אני אומרת לו שהכלב צריך חינוך - אבל כלום!
אולי משתמע שאני לא קוראת אותכם נכון - אבל זה לא, אני פשוט בייאוש ונמצאת במחסום לא שאלתי ״מה אתם הייתם עושים במצב כזה״?

לא שאלתי מה אני יכולה לעשות כי כבר עשיתי וייזמתי והצעתי - והמחסום מצידו מקשה יותר, שיתוף פעולה היה עוזר, אבל אין.

הילדה שלי אוהבת אותו והוא כלב טוב באופי שלו, אבל מה אני יכולה לעשות שמאז שנולד גדל עם רצון לנבוח...

 

[אייבורי]

בחי את אושר גדול

לאט לאט מתגלה אצלך האמת

שמת את האהבה שלו אליך בתחרות מול כלב

ובעבר נכשלת, הוא אוהב את הכלב יותר

ועכשיו אחרי ששידרג את מעמדך בתור אם לפעוט

את שוב מכניסה את התחרות הישנה והטובה

איך היחסים שלך עם אמא שלו ?

 

[lviae]

ההודעה הזו מכווונת עליי?

במקרה ואין, אתה שוגה באשליות, קראתי ורק התבלבלתי.
אין פה שום מעמד, ואף יותר מכך - אם אגיד את המשפט הדבילי: ״זה אני או הוא״ הוא יבחר בי וזה מה שהוא אמר.

אני לא רוצה לנצל את זה ורק רוצה שירגיש שלם עם הפיתרון.
ומה קשור האמא בדיוק?

נראה לי קמת לא טוב הבוקר..

 

[neverland50]

עוד אופציה

אני לא כותבת פה בדרך כלל, אבל נראה לי שאולי אפשר לעזור במקרה זה: יש אופציה של קולר נגד נביחות, אני מניחה שעובד טוב יותר בשילוב אילוף אבל לא חובה. זו אמנם הוצאה, אבל לא כל כך גדולה. שווה לנסות:

http://www.petplanet.co.il/product.asp?id=910

בהצלחה וחג שמח

 

[M00PS]

לא! לא לא! עצה מסוכנת מאוד

שימוש בקולרים כאלה בלי ליווי של מאלף מקצועי עם ניסיון יכול להביא לתסכול של הכלב ולהחמרה בבעיות ואפילו ליצור בעיה של תוקפנות. מה פתאום לתת עצות כאלה ככה סתם??

המשפחה הזו צריכה להביא מאלף. נקודה. אין קיצורי דרך.

 

[מדען טילים סובייטי]

לא הבנתי

למה אתם מתעקשים להוציא אותו החוצה - אם הוא במהותו כלב שמירה (כנעני, למשל) זה מה שהם עושים - נובחים, ככה תכננו אותם.

 

[lviae]

ציינתי שרק לאחרונה אנו אובדים

על זה שישן בחוץ, מאז ומתמיד היה בבית, ובבית לא היה קל בכלל, כל מהלך השנים עם גידול הילדה רק סבלתי מחוסר השינה ומהעקיצות שינה שהוא היה עושה לה מהנביחות שלו על כל רחש.
אנשים מדברים נניח והוא שומע ישר נובח, הבעלים מגיעים לבית מעבודה ישר נובח, אנשים מתקתקים ישר נובח - ועוד כל זה קורה כאשר הוא בבית, אז עכשיו שבחוץ בגלל ההיסטוריה הזו של הנביחות הסבל רק מתמשך.

וכאשר רואה דלת פתוחה ישר יוצא ובורח גם אם היה אחרי טיול, עכשיו השינה בחוץ תמנע בריחה כי הוא קשור, אבל נביחה זה רק מתעצם.

 

[lviae]

עובדים*

 

[מדען טילים סובייטי]

אם זה אכן כנעני

הרי שמדובר בגזע קשה לאילוף, נאמן לבעלים אחד ורגוע רק כשהוא במחיצתו - אין ברירה, צריך להחזיק אותו קרוב ובהשגחה מתמדת, אין אילוף בלי תיקון מיידי.

וכמובן, שפע של פעילות גופנית - יש לנו כנענית מעורבת צעירה ויפהפיה שאנחנו מאוהבים בה עד כלות ופעמיים ביום אנחנו פשוט מוציאים אותה לגינה ונותנים לה לרוץ במעגלים עד שהיא נשפכת. אח"כ יש שקט לכמה שעות.

 

[lviae]

לצערי לנו אין התנאים הללו

ונניח נשחרר בחצר הוא מנתר לגובה ובורח...
הוא מגזע מלינואה!

 

[מדען טילים סובייטי]

א-הה, רועה בלגי -

בהחלט לקחתם על עצמכם כלב למתקדמים

.

כלב עבודה גדול, חזק ואסרטיבי שדורש בעלים גדול, חזק ואסרטיבי, מסוג הכלבים שמבינים רק כוח - טפלו בו נכון ותקבלו כלב נפלא.

אז זה לא שאשה קטנה וחלשה לא יכולה לשלוט בכזה כלב אבל זה מחייב אותה לנקוט מולו בתקיפות לא מתפשרת, כולל שימוש בעזרים מאוסים כמו קולר חנק או קולרים אלקטרוניים למיניהם - בלי הפעלת מידה לא מבוטלת של אלימות כלפיו זה לא יילך.

או בקיצור - הכלב הזה קצת גדול עליכם, לצערי.

 

[מריוס זכריה]

כן, רק תיקון קטן

לא אלימות, אלא כח.
לדעתי חשוב מאוד לא לבלבל במושגים.
אלימות, להבנתי, היא שימוש בכח מופרז מתוך רצון להזיק או לפגוע.
כח הוא אלמנט טבעי בסיסי, שאיננו שלילי ולא חיובי, אלא עובדתי.
היעדר כח, היכן שכח נחוץ (והוא נחוץ המון), הוא בהחלט שלילי.

 

[מדען טילים סובייטי]

גם אתה רועה בלגי?

כי אם כן, אתה אחד המוכשרים שפגשתי

.

כלב לא מבדיל בין כוח לבין אלימות, גם לא איכפת לו - ממילא גם לא משנה לו אם הכוח מופרז או אם התכוונת להזיק או לחנך. כל מה שדרוש ביחסים ביניכם הוא הקישור המיידי בין ההתנהגות שלו לתגובה שלך - אם הגבת, בכוח מופרז או לא, דקה מאוחר מדי, לא עשית כלום.

(וזה לא שאני בעד התעללות בכלבים, רק לא אוהב את הבדיקה בפינצטה של היחס כלפיהם באמות מידה אנושיות)

 

[מריוס זכריה]

אני כלב מעורב

זה לא עניין של פינצטה.

לא התכוונתי למדוד באיזה כח אתה מושלך ברצועה. התכוונתי לטיפוסים האלנ שלאחר מעשה (נגיד, אחרי שהוא ברח/נבח/וכו') מכים את הכלב למוות, או סוגרים אותו בשרותים שיחנק? זאת אלימות. הם חושבים שהם מלמדים אותו לקח, בזמן שמה שהכלב בכלל לא קושר בין הדברים, ולומד הוא רק לפחד מהצל של הבעלים ולברוח.

 

[lviae]

אכן זהו הכלב.

מאז שהכרתי אותו וראיתי איך הוא מתנהל עם הכלב הצעתי לו שימסור את הכלב למישהו שהוא ספורטאי ושיש לו את התנאים הנחוצים בשביל כלב כזה כגון: סביבה מגודרת וגבוהה עם חצר די דשא הוא חופר אם הוא קשור, הרבה פעילות וכ״ד...
וגם לא הפסקתי להגיד להציעה לו שיזמן מאלף רק בשביל שידע מפי אדם מקצוע עם יש מה לעבוד עם הכלב (כי יש כלבים שזה הטבע שלהם) אבל כל מה שהצעתי נזרק...
הוא מאוד טוב עם ילדים, סבלני ברמה גבוהה ממש.. גבוהה עד כדי כך שהילדה שלי משחקת עם המגש האוכל שלו והוא מסתכל וממתין עד שתניח, וכשהיא מניחה הוא אוכל וכשהיא מרימה הוא מתיישב ומסתכל.
היא אוטוטו בת שלוש והספיקה במהלך כל השנים לעשות את זה כשהזדמן חה ולא עשה כלום, הוא משרה ביטחון בכל הקשור עם ילדים זה אני יודעת בביטחון כי אני ראיתי איך הוא מתנהג.. הלוואי היה פיתרון קסם והיה פחות דומננטי וכנועה
הוא אכן כלב נפלא בכללי אבל לא משנה כמה יד קשה צהיה עליו הוא לא יפסיק.

 

[נומלה]

פתרון נוסף

שבן הזוג המתנגד לפתרונות יהיה אחראי על שנת הלילה של התינוק החדש. כל פעם שהתינוק מתעורר בגלל הנביחות שבן הזוג ירדים אותו. עזבי את הכלב ואת האילוף. לא רוצה לא צריך. אבל שירדים את התינוק המתעורר ואת תמשיכי לישון.

 

[lviae]

אנסה זאת למרות שיש לו בעיית שינה.

אולי ביום יום כשהוא לא ילך למחורת לעבודה, וזה בכדי למנוע הוצאת עצבים על הכלב שגרם לו לעבוד קשה עם התינוק.

התינוק הוא בכיין סדרתי לכן להרגיעה אותו כרוך בהרבה מאמץ ובהרבה סבלנות, וזה סבלנות שאין לו. רוב הזמן קורה שאני לבד לכן הסבל רב כי כדי להרדים אותו כרוך בכך שעד שירדם אני צריכה להרדים אותו על היד
והוא תינוק שסרבן למוצץ.

 

[נומלה]

????

כלומר יש לשושה פתרונות אפשריים:
כלב נובח - את מקטרת ומרדימה את התינוק = כלב שמח, בעל שמח, תינוק שמח אמא לא שמחה
כלב נובח - את לא מקטרת ומרדימה את התינוק = כלב שמח, בעל שמח, תינוק שמח אמא לא שמחה
כלב נובח - בעל מרדים (כי מתקמצן על אילוף) = כלב לא שמח בעל לא שמח (אולי יחליט לשנות החלטת אילוף?) תינוק שמח, אמא שמחה

הבחירה שלך היא הפתרון הראשון. אז קבלי חיבוק

כי בעצם את לא מחפשת פתרון שישפר את מצבך. את מחפשת אמפתיה לבעיה שאת לא רוצה כל כך למצוא לה פתרון. במצב כזה הייתי מציאה לעבור לפתרון השני. למה לקטר?

 

[lviae]

למה לקטר? כי במצב הזה מי שיברח זו אני

ובאתי לקבל מאנשים זרים קצת עזרה כי אם אחליט זה יהיה מתוך עצבים, קיוותי להירגע קצת דרככים בכך שאבין שלא הכל מת.
אני ניסיתי הכל והגעתי לתיסכול בגלל הכל, הכלב לא עוזר בגלל היותו כלב והבן זוג לא חושב כמוני - לנסות להשקיע באילוף - אז מה נותר.

כל פעם שהכלב נובח ומעיר את התינוק הוא יוצא עליו בעצבים והכלב משתתק אך חוזר שוב... מעניין אותי אם זה היה על בשרך מה היית עושה. מחוסר ברירה הצעתי לו שימסור ושיביא כלב רגוע ופחות דומננטי, אבל כלום. הוא רק אומר שהוא כבר אצלו ושהוא יחכה לגיל 15... לכלב הזה צריך תנאים מיוחדים ואין את זה לנו.
אם את אמא תוכלי להבין עד כמה קשה להרדים תינוק שהתעורר מבהלה.

אני אוהבת את הכלב אבל לא את ההתנהגות הדומננטיות שבו, וזה הבדל גדול.

בכל אופן תודה

 

[מריוס זכריה]

רק לסכם לך מה שכבר אמרו פה רבים:

יש לך בעיה זוגית רצינית.
בעל שמתעלם מהמצוקה שלך - זו בעיה גדולה.
אגב: זה לא אומר שהוא אשם! כשל זוגי הוא תמיד דו צדדי.

ורק לבדגיש: מחר לא יהיה כלב, אז זה יהיה האוטו. או אמא שלו. אן העבודה שלך. אם זו רמת התקשורת ושיתוף הפעולה שלכם, אתם שניכם (וגם הילדים) בבעיה רצינית.

אני כמובן לא בא להבהיל אותך. בעיות רציניות יש בהמון קשרים. פשוט צריך לקרוא לכלב, סליחה, לילד, בשמו.

אני מניח שאם אילוף לא בא בחשבון, על טיפול זוגי אפשר רק לחלום, מה....?