דעתכם הכנה...

[lviae]

אנשים חכמים מבינים נכון

דו צדדי? אני הבן אדם הכי מאיים מבנינו, ואם אני הנחתי זה כי ציפיתי שיבין לבד ויעשה צעד מיוזמתו - מה שנקרא - שיתוף פעולה.

טיפול זה על זה שהוא נמנע מלעשות דברים נכונים?!
תבין, הדרך הכי קלה לי זה לאיים שאני הולכת וזהו, ואני יודעת
שבלית ברירה הוא ימצא פיתרון שהכי ריאלי לו ( לא מאמין במאלפים כי מבחינתו הוא שוחטים כשיש הזדמנות וכן ימשכו את האילוף בכוונה כי יש להם הזדמנות לעשות קופה) ואני יודעת שזה לא יבוא מלב שלם אלא מחוסר ברירה... אז מה נותר לעשות תגיד לי, איפה שאני לא מסתכלת הכל חסום מצידו וידיי כבולות ונותר רק הסבל.

מעצבן - אם שמת לב כי כפי שהכלב עקשן גם הבעלים הראשים (מי שהחליט לקחת כלב כזה) גם עקשן, לכן אני נותרתי לבד ובעקבות זה שאלתי ״מה אתם הייתם עושים״?

כל מה שהצעתם לי הצעתי לו מאז היכרותי איתו - וכלום לא עזר.
אולי לפרוק עוזר קצת בדילול המעמסה שכרוך בעצבים ובכאבי ראש אבל בהחלט שלא פותר לי את הבעיה

 

[נוסעת בזמן אחר]

את לא הולכת לעשות שום דבר שונה ממה שעשית עד

עכשיו, נכון?

 

[lviae]

מה כבר נותר לעשות? עשיתי וחשבתי על כל מה שאפ

שאפשר. הכלב יודע שאסור לו לנבוח - אך הגרוי מנצח אותו כי זה מי שהוא.
אני מה שהייתי רוצה זה שמאלף הכי טוב יראה את הכלב ויפסוק מה שאני די בטוחה בו (שזה האופי של הכלב ושיש יוצאי דופן כלבים שלא ניתנים לאילוף) ולתת לבעלים הראשים להתמודד עם ההשלכות.

איך אני בטוחה בעצמי? הכלב אף פעם לא היה באילוף ויודע לא לעשות צרכים בבית גם שהוא לחוץ, ונגיד יצא שפיספס כי קורה אז הכלב כולו רועד, לא שקרה לו משהו בעקבות זה, קיבל רק נזיפה אבל יודע שאסור ולא חוזר על טעויות... בקטע של הנביחות והבריחות זה משהו יודע ועדיין ממשיך.
אני פשוט לא יודעת מה לעשות, אם אעשה משהו מתיסכול זה לא יהיה טוב ויעיק לי על המצפון

 

[נועה208]

.

אני חושבת שאתם צריכים להעביר את הכלב לבן משפחה קרוב לתקופה מסוימת כדי שתוכלו לטפל בתינוק כמו שצריך, כי עם כלב אגרסיבי ועם תינוק מאוד קשה להתמודד...

מי שייקח את הכלב יטפל בו למס' חודשים כדי שתוכלו לתפקד כראוי ולעשות הכל כדי שלתינוקכם תהיה כמה שיותר נחת.

 

[lviae]

עיצה נבונה אך לצערי הבן אדם הכי קרוב

שיכול זו אמא שלו והיא כל הזמן קיטרה שניקח אותו כי עשה לא רעש עם הנביחות.

 

[נועה208]

..

אז אולי בן אדם טיפה פחות קרוב? מישהו שאתם מסוגלים לסמוך עליו מספיק על מנת שיעזור לכם

 

[collie]

קודם כל את צריכה לשנות

גישה ולהבין שהכלב הוא מסכן ולא את או מישהו אחר במשפחה. לזרוק את הכלב לא רק שזה מעשה מזעזע וחינוך גרוע לילד זה יגרום לבעיות עם בעלך. חברה שלי לא רצתה את החתול של בעלה אז הוא מסר אותו בנגוד לרצון שלו וגם היא לא אמרה לי כי היא יודעת מה דעתי. היא אומרת לי שעד היום בכל ריב כמעט הוא מעלה את הנושא הזה. גם איתי הוא לפעמים מדבר על החתול.

אם את רוצה לעזור לכלב את חייבת להבין שאתם הלהקה שלו והוא חייב לישון גם בבית. הוא חייב להיות חלק מהמשפחה וזה שהוא בחוץ גם חלק מהבעיות. בכל אופן מאלף דחוף ופני לפורום כלבים.

בהצלחה!

 

[lviae]

הוא בחוץ רק לאחרונה, יש ניסיון

להרגיל אותו בחוץ כי לא מזמן עברנו ובבית הזה אין לו פינה והילדה סתם תציק לו והוא כלב שאוהב את הפינה שלו. בבית הישן היה לו את הממד שלו וכל פעם שהתחשק הלך לפינה שלו, וגם אם היינו רוצים לשים אותו בחוץ בבית הישן לא היה איפה.
וגם בכללי הוא כל חיו היה בבית.
בבית הוא בלתי נסבל פשוט, הוא מתלך כל פעם והנקישות של הרגל מפריעה לאוזניים, וכאשר הולכים למטבח או לכל מקום בבית הוא כמו זנב בא אחריי, כמה פעמים אומרים לו ״שב״ והוא לא מקשיב, וכל פעם שהיה שומע אנשים מדברים בחוץ והוא שומע הוא נובח אני פשוט מתוסכלת.
הכלב מתנהג ככלב - אז אני כבר לא יודעת מי מסכן ומי הכי סובל.
אבל מי שמרגיש כאב ותיסכול מתמשך זו אני, כי אני צריכה להתמודד אחר כך עם תינוק צרחן שמרוב חוסר שינה בעקבות הנביחות מתקשה לישון טוב.
אני מרגישה בכל אופן אחרי שהתינוק ישן - כמו אלה התושבי הדרום שמרגישים ששומעים הזעקה והתיהה איפה יפול הטיל. כל נביחה שלו אני מתפללת שלא יעיר את התינוק, ומתפללת שלא יעבור משהו שיגרום לו לנבוח. קשה להסביר מה אני עוברת, אבל מקווה שהצלחתי להעביר את המסר מבלי להחישב כהגזמה למרות שעל מנת באמת להבין צריך להרגיש את מה שאני מרגישה וכן להיות במצבי.
אני אדם מצפוני לכן אני כבר לא יודעת מה נכון כבר לעשות, מה גם שכל עיצה רליו מתקבלת בשלילה.

 

[lviae]

רליו=אליו*

 

[מפלצת או ילדה]

אין מנוס.
אם אי אפשר למסור את הכלב <שאת פשוט לא סובלת, אך מתוקף היותך 'אוהבת חיות' ובעיקר מפחדת מכל צל של טינה אצל הבעלים הראשי מוכרחה להפגין כלפיו 'אהבה'> לאימוץ;
ואי אפשר למסור את הבעלים הראשי <שאת בדרך לשנוא שינאה עזה על ש'כופה' עליך 'חיה רעה' שתקועה לך בחיים כמו עצם בגרון, בעודך מתה להיפטר ממנה כבר, ואם לא בעוד דקה אז את ת ת פ ו צ צ י !!!!!!> לאימוץ;
ואי אפשר למסור את התינוק <שכנראה, כמו אחותו, בקרוב יתרגל לרעשי הסביבה כי אין לו ממש ברירה> לאימוץ;
ואי אפשר למסור את הבת <שגם היא מדי פעם מדליקה את הכלב ומוציאה אותו משלוותו כדי שיוציא אותך משלוותך> לאימוץ;
ואי אפשר למסור את הסבתא <שגם היא מהזן של אוי אוי אוי> לאימוץ

אני אומרת פעם נוספת <וזה רק לאור העובדה שאחרי יומיים שלושה של מראה עיקשת מול הפנים שאת תופסת כ'עקיצות' כן הצלחת להגות סוף סוף שכן, זו בעיקר את שקשה לה, כי הכל עליך> - אם את רוצה שינוי, הרי שזה שינוי בהרגשה שלך, ולכן אין מנוס ותצטרכי להתמסר לאימוץ גישות ופעולות חדשות שמאפשרות לך מ נ ו ח ה, רצוי מחוץ לבית. למשל, חשיבה פורצת דרך, אם הסבתא לא יכולה להסתדר עם הכלב, אולי עם תינוק ישן בעגלה היא כן מצליחה? אפשר לשלוח את התינוק לכמה שעות לסבתא, וללכת בזמן הזה לנשום אוויר בחוץ. למשל, אם אילוף זה 'נורא יקר' ולא בטוח שיהיו תוצאות, בייביסיטר עולה יותר זול והתוצאה היא מיידית! שולחים בייביסיטר החוצה עם התינוק והילדה לטייל בחוץ לשעה - שעתיים והינה לך חלון לנשום אוויר. אם בלילה את לא רוצה שהוא יקום לתינוק כדי שיהיה רענן למחרת בעבודה, קומי את בערב, כשהוא כבר בבית, וצאי להליכה בחוץ, או לסיבוב פטפוטים עם חברות. עשי ה כ ל כדי לקבל לעצמך את חלונות הזמן האלה לנשום ולהיות את עצמך לעצמך, ובקרוב מאוד תרגישי הקלה.
חג חרות שמח

!

 

[אפיקורס להכעיס]

מה דעתך לשלם לאיזה נער

חובב כלבים שיעשה עם הכלב טיול ממושך כל ערב כדי לעייף אותו וככה יהיו לכם לילות שקטים יותר?

 

[lviae]

נער זה בעיה מבחינה פיזית...זה רעיון טוב

אבל, מין הסתם זה מה שאציעה לו אם לא תהיה ברירה אחרת אם כי אני די בטוחה שיזרוק לי תירוץ שיצדיק את האי הסכמה של הצעה זו במידה ויגיד - לא לרעיון.

הכלב מאוד חכם, הוא יכול לתחמן אנשים שלא מכיר, וגם מה גם שדרוש אדם חזק מאוד בשביל הכלב.
הבעלים הראשיים הוא בגובה 187 ומשקל 110 וכאשר לרגע היה לא קשוב הצליח הכלב לשפשף לו ביד וכמעט הפיל אותו גם.
לכן אני חוששת שאם נממש מתי שהוא את ההצעה נקבל איזו תביעה כי הכלב הצליח לברוח וגרם לתאונה (חלילה)