דעה

[ערסlight]

הבנה

תראי, אני בעד שכל אחד יכתוב איך שהוא יכול. מי שבא לו לקלל ולגדף... זה המקום של הכותב. גם זו "דעה" לגיטימית. הקורא יקח אותה לאן שהוא מבין. אישית, נראה לי שעדיף תגובה אמיתית כזאת מדעה מנומסת ומעורפלת שאי אפשר להבין.

 

[M i c h a l y U S A]

הבעת דיעה

איננה מלוות בקללות..בגסויות..בברטוליות..בפגיעה בזולת. זו אינה הבעת דיעה...כמו ~לדעתי את זונה~ זה לא עובד ככה. מאחורי כל ניק..יש נשמה. יש כללים. דיעה איננה מתבטאת בפגיעת הזולת ע"י קללות כמו כותב אחד במיוחד שכותב כך. מביעה את דעתי שוב..לא חושבת כמוך..אז מה עכשיו?

 

[לימונ דה]

לדעתי ../images/Emo13.gif

יש דברים שראוי ועוד איך שימחקו. לא הכל לגיטימי - בדיוק בשביל זה יש את המושג "לשון הרע", ו"הוצאת דיבה". כמו שאתה מכבד את חוקי מקום עבודה או מקום ציבורי ולא הכל לגיטימי בו, גם כאן לא הכל לגיטימי. למה צריך לתת להם לגיטימציה בגלל שהמדיה מאפשרת? לא רואה קשר בין אומץ ואותנטיות, הזדהות והגררות אחרי חברויות אישיות (אולי לא שמת לב, אבל גם כאן ניתן לקרוא הקטנה, ביטול הזולת בגלל שנוהג אחרת ממה שנכון בעיניך). גם לא רואה שום סתירה בין אותנטיות לנימוס. דעה אפשר להביע בצורה ברורה מאד, גם בלי "להקטין" או "להסתלבט" על מי שחושב אחרת ממך. מי קובע את הכללים? האם מנהל פורום יכול לקבוע שבפורום שבניהולו יהיו כללים מעבר לחוקי תפוז? מי אחראי ל"אכיפה" של אותם כללים? אין לי מושג ולא ממש התעמקתי. איפה שמעניין לי ונחמד לי אני כותבת ומשתתפת. איפה שלא - אז לא. יכולה לאמר לך שלי אישית, בגלל האופי של הרבה שרשורים כאן, לא ממש מעניין כבר הרבה זמן לקרוא כאן. למרות שמציצה כאן כמעט כל יום, לרוב מוצאת שהדבר הכי מעניין שהיה לי באותו היום זה רק ברכות ואיחולים לאנשים שהכרתי כאן. אבל, אין לי בעיה עם זה. אם היה לי מספיק חשוב הייתי פעולת לשינוי המצב. כרגע - זה מה יש, ומצידי רווח נקי של זמן שמופנה לדברים אחרים.

 

[ערסlight]

הכללים

הפורום, לנבדיל מהחיים האמיתיים, מוגן באנונימיות. [אני יודע שזה לא בדיוק ככה... אנשים מכירים פה]. הכללים נקבעים ע"פ הבעלים של הפלטפורמה [תפוז], המנהלות [שמיצגות אותו] וגם סך המשתתפים. אני מכיר בחשיבותם של הכללים, אני מבין שיש כאן צורך ב"שיקול דעת" של המנהל. מנהל טוב זה מנהל שמסוגל למיין מה חשוב. לטעמי... כל שירשורי היומולדת יהיו בשירשור אחד שבועי. [ברכות לילדי הכותבים ימחקו מחוסר עניין]. השירשורים האלו ממיתים את הפורום. מכה אחרת היא שירשורי הלהג. לפתוח שירשור כשאין לך מה לומר. המעט המעניין טובע בים של פטפטת שראוי היה שתיעשה באיזשהו צ'ט פרטי. [וטוב עושות המנהלות שמחברות אותם]. בצדק נמחקים שירשורים שדנים בגופו של אדם מסוים ולא בנושא. מעבר לכך... בכדי שהפורום יהיה חי, בועט, מעניין ומגרה... הוא חייב ללכת על הגבול. פורום מעניין היה משאיר אותך כאן ולא שולח אותך לעניינים אחרים. [איזה עניינים?] אבל... הפורום הוא סך הכותבים בו ואני רק מושך את השמיכה לכיוון שלי.

 

[אופק דגנית]

אז תגיד..

קראת את ברכת היום הולדת שלי לילדתי.. יודע כמה השקעתי ועבדתי והלכתי על קצות האצבעות....והקשבתי ולמדתי והבעתי דיעה ושינתי דיעה וביססתי מערכת יחסים כזו.. כדי שאוכל להתגאות בה..כמו עכשיו..זה חלק מהאני שלי..ממי שאני מהמכלול שלי.. אני פה..אז גם היא והוא פה..בתוך המכלול.. הגרוש שלי... תמיד היה מוצא את עצמו בלילה בלי שמיכה מעליו..עד שהחליט..להביא עוד שמיכה..

 

[ערסlight]

קראתי את הפוסט הזה.

מסכים איתך... אבל לא לזה התכוונתי. [על תכריחי אותי להביא דוגמאות]

 

[d a n i e l s 5]

חולקת על ה"לטעמי" שלך ...

שרשורי היומולדת .....הם סוג של "סיבה למסיבה" לחברים שלך כאן....אומרת כאן בהדגש, כי החברים שלך לכתובים הם לא בהכרח החברים שלך לחיים . ובמקום שיש מקום לשרשורי עצב, דיונים מעמיקים ...בטח ובטח שיש מקום לשרשורי שמחה , שרשורי "שטות" . לעניין שרשורי הילדים ....וואלה ערס לא רואה הבדל בין לבוא לספר כמה הילד שלך מחונן, רצה לעבור לאבא/אמא , או נסע לחו"ל לבין לספר עליו איך הוא הפך אותך למלך/מלכה ברגע שהוא הגיח לעולם (ראה ערך הנסיכים) .......בעיני הם באים מאותו מקום , מאותו צורך לספר על הילד שלך ....לשתף אותנו במתחולל בבית שלך ....וזה בסדר !!!!!!! תרצה תקרא, לא תרצה לא תקרא ....כמה פשוט או כמו שאמרת...הפורום הוא סך הכותבים בו ....וכל אחד מנסה למשוך את השמיכה לכיוון שלו לא רק אתה

 

[ערסlight]

ילדים

אני חושב שבעיות הילדים זה אחד הנושאים ההכי כואבים והחשובים בפורום. זה גם נושא שקרוב אליי אישית והרביתי להתיחס אליו בעבר. [זו הקרקע ההכי פוריה לעשות שינוי גם בגלל שרובנו מבינים את החשיבות וגם... עדיין אפשר לעזור פה ושם]. אבל... יומולדת? לכל הילדים יש. מה יוצא להורה שמקבל עשרים תגובות שבלוניות מאנשים שלא מכירים את הילד? עכשיו מי שבורך מחוייב בתורו למברך... אם יש נגיד 100-200 משתתפים ולכל אחד 2-3 ילדים. תוסיפי גם את האנשים עצמם וגם הורים אהובים... אחים, וגם בעלי חיים על הדרך... מה יהיה? הנפח של זה מכביד. בקיצור... אשכרה מיותר.

 

[מזל חי]

../images/Emo45.gif

 

[מזל חי]

זה מה שיש ואם זה ננצח..

כל מה שיש זה מה שיש אז לומדים לאהוב את מה שיש קראתי אותך והסתדר לי עם עצמי והפורום בעצם היום נגררתי ליום מדקה או חמש דקות נראה שההודעה הזו תפסה את עיניי אכן, גם בגלל פותח ההודעה שתמיד נוגע במקום ש.. אבל סך הכל מה רע אם כבר יש דברים אחרים (ותודה לאל שיש) ונמצאים כאן רק בגלל ש..או כשאר ש.. רווח נקי בהחלט

 

[אדמה רוח ואש]

נשמה../images/Emo13.gif

אהבתי את הפוסט! אנשים משתנים,זמנים משתנים,נסיבות משתנות גם דעות משתנות. גמישות מחשבתית,כמו בחיים גם כאן לקבל את הדיעה הנכתבת גם אם לא מסכימים לה ,לכתוב מהבטן כי זה הכי אמיתי. כל אחד מהבטן שלו,בסגנון שלו,בהלך רוח שלו באותו יום ולהבין שדפים עוברים כאן מהר יותר מכל אומדן זמן שהוא. פשוט,לקחת הכל בפרופורציה.

 

[אדמה רוח ואש]

וגם

משהו יפה שמצאתי : "מישהו פתח את סגור ליבו לפניך. הוא רצה שתאזין לו, אבל נאמת לו נאום. הוא ייחל למעט אהדה והבנה, אבל הרבצת בו מוסר. הוא קיווה שתסייע לו, אבל ניסית לתקן אותו. הוא ביקש כתף תומכת, אבל הסברת לו שהוא צריך להיות חזק. הוא השתוקק לחיבוק, אבל קיבל צרור עצות סטנדרטיות שידע לבד. הוא ביקש חמלה ואמפתיה, אבל זכה ממך לרחמים. מישהו פתח את סגור ליבו לפניך, אך לא הענקת לו את מה שהוא קיווה לקבל, אלא את מה שהיה נראה לך שהוא צריך. לא השכלת להבין שכאשר אדם טובע, זה לא הזמן ללמד אותו לשחות. שאדם במשבר זקוק לתמיכה, ולא להקמת ועדת חקירה והפקת לקחים. שחמלה בה חפץ - היא כזו המגיעה מתוך הזדהות, ואילו רחמים שנתת לו - הם כאלו המגיעים מתוך התנשאות. ושעצות בנאליות אדם יכול לייעץ לעצמו, אבל חיבוק, חיבוק הוא חייב לקבל ממישהו אחר."זוהרית כהן (מודה,לאחר הערה של חבר טוב וחכם

, שגם אני חוטאת ומדברת כשצריך לשתוק ומה שצריך בעצם זה רק להאזין...אז אני לומדת...

)

 

[d a n i e l s 5]

זה יפה ...אבל....

כאן בעולם הוירטואלי ...להנות מאותו אייקון מחבק... זה לשחק בנדמה לי ...... החיבוק הזה הוא עד לרגע שאתה סוגר את המחשב...הוא לא נשאר שם שנייה אחר זאת לא מציאות, זאת פנטזיה של המונים שמחבקים ......

 

[אדמה רוח ואש]

מממ...

אייקון מחבק זה פשוט קיצור דרך.במקום להגיד:כן,אני מקשיב לך.זהו. ברור שזה לא חיבוק ממשי.

 

[M i c h a l y U S A]

תלוי כמה ממזמזים את האייקון הזה

זה כמו שאני ניזהרת מכאלו שמחייכים יותר מידי הייתי ניזהרת מאלו ששולחים אייקון נשיקה או חיבוק יותר מידי. לא מאמינה לזה.

 

[n o g a1]

מילים עפות ברוח...

ונתקעות בנשמה. נכון כל מה שכתבת , פשוט נכון . יש מקום לכולם , לדעות כולם , לסגנונות מגוונים , פלורליזם לשמו... בתקשורת בין אישית - יש מקום לכולם. התקשורת מטיבה כשאנשים מדברים בגובה העיניים אחד עם השני , תקשורת דינמית שפעם אתה מקשיב ופעם אתה משמיע. כל נושא שעולה לדיון ניתן להסתכלות מהמון זוויות ובעיקר להבין שמדובר על חוויותיו של הכותב ושהכל הוא מביא משם ...מעולמו. כפי שכתבתי - תקשורת מיטבה. לעיתים התקשורת אינה כזו וישנה מן תחושה של התנשאות של הטפת מוסר של ידענות בלתי מעוערת. יבואו ויטענו... שתחושת התנשאות של מישהו באה ממקום של מישהו עם דמוי עצמי נמוך. גם אם מדובר על דמוי עצמי נמוך וגם אם לא , בכל מצב זה פשוט לא נעים . יש מקום לכולם - זה נכון . המקום הוא דיון , דינמי , דעות , גוון , אנשים - עולם ומלאו ובעולם הזה , חשוב שנקפיד להתייחס בכבוד אחד לשני ולו כבוד בסיסי של אדם לאדם.

 

[maof]

מילים כחול ואין מה לאכול...

תנסי לרגע לזכור כמה פעמים ניתקלת (קראת) אנשים שאמרו...זאת הדרך שלי וזאת הדרך הנכונה. כמה פעמים אנשים מנסים לשכנע אותך בדעה שלהם, וכשהם לא מצליחים אז לפתע...ממש לפתע הם כועסים והופכים את עורם למשהו שלא ציפית מאותם אנשים, שעד לפני רגע הם דיברו בנועם וניסו לגעת בהגיון וברגש. כמה אנשים את מכירה שנישארים נינוחים וחברותים למרות שהדעה שלהם לא היתקבלה

וזה מזכיר לי שירשור קודם "פירגון" כמה אנשים באמת ממשיכים לפרגן לך, למרות שלפתע הם גילו את "המגרעות" שבך

כמה אנשים באמת המשיכו להיות לצידך למרות...שאת לא ממלאת להם את מה שהם מצפים ממך

מעוף

 

[n o g a1]

מנסה...

לרגע לזכור ... אנשים שאומרים זו הדרך שלי וזאת הדרך הנכונה. אין שום בעיה עם אמירה כזו באמת שום בעיה , גם אם האומר אותה בטוח במיליון אחוז שזו הדרך הנכונה - אכבד אותה תמיד כדרכו הנכונה שאינה מחייבת בשום צורה את דרכי. כל בר דעת יודע שכל אדם ודרכו וגם במידה ואינו מכבד את דרכי כי חושב שטעות היא - תמיד אכבד את דרכו מתוך ידיעה שלכל אדם הזכות המלאה לבחור. אין לי שום בעיה לשאת את תסכולם של אותם שלא הצליחו לשכנע אותי בדרכם , זה שלהם ! תשמע ... אף אחד לא אוהב שאנשים חושבים אחרת ממנו . לעיתים אנו כל כך סגורים בדעה שלנו שקשה לראות שמישהו חושב אחרת , אנחנו בטוחים שישנה דרך אחת בלבד... נתקלתי בחיים (לא רק פה) במגוון התנהגויות של אנשים וגם פגשתי את עצמי במקומות מגוונים , זה היופי שבחיים - אותם מפגשים מיוחדים הגורמים לנו להזיז משהו בתוכינו אלו הם מפגשים מעצמים. ודבר אחרון - בנוגע לשרשור על פירגון : הנושא היה כללי לחלטין , משם הוא עלה . לא ביקשתי לרמוז כלום לאף אדם. המקום הזה - הפורום הזה קיבל בחיי את המקום הראוי לסביבה ווירטואלית. "המגרעות" שלי/שלנו הם חלק מהוויה האנושית שלנו , אחלה שהן קיימות. עצוב לו לא היו כלל. ולעניין לו התאספנו ביום גשום זה: יש מקום לכולם , אמרתי . גם לבוטות יש מקום , לעקיצות , ללעג , להתנשאות , לגמלים שאינם רואים את הדבשת שלהם , להטפות מוסר , כמו גם לפירגון , עזרה , תמיכה אוזן קשבת. מי שמעלה נושא ומצפה רק לליטופים שיכנס לפינת ליטופים בחי בר השכונתי... אך יש דרך להגיד , יש שפה , יש כללים . אבל כפי שאמרתי הכל לגיטימי , הכל סבבה!

 

[d a n i e l s 5]

פותחת במילותיו של צ'רלי צ'פלין

יותר משאנו זקוקים למכונות, אנו זקוקים לאנושיות (זה ככה עולה לי בעיקר בהקשר של ניסוח התגובות/הדיעות). אכן האינטרנט (הפורום) הוא כלי פנטסטי להעביר דיעות, להביא דיעות, להחליף חוויות....ואכן תחת הניק שבחרנו לנו אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להחליף זהויות או להלביש על עצמנו זהות כזו או אחרת בהתאם לשיח המתפתח ......אני מאמינה שבכל זהות שלא נבחר.....תמיד נכניס את עצמנו בתוכו השבוע ניהלתי שיח מחוץ לכתובים (בחיים האמיתיים) על אותו שירשור שהיה נפלא בעיני ומלמד המון על איך אנחנו יכולים במחי יד לאבד/לשכוח את המהות האמיתית של הפורום (מעבר למיקסם שווא) מצד אחד הדיאלוג שלך ושל חיפושית שתי דיעות מנוגדות שהתפתחו לשיחה (או ווכחנות בשפתך), שיחה שכל אחד הקשיב לשני ענה את מה שענה באופן שכיבד אותכם ואותי כקוראת, מאידך היה את הדיאלוג שהתפתח בינך ובין האקסייטרית (והנגררים)......דיאלוג (אם אפשר לקרוא לו כך) שירד למקומות שביישו אותי כקוראת.....למה זה היה צריך להגיע לאן שהגיע ? (התשובה היא אצלכם). וואלה כל אחד צריך לחשוב לעצמו ...למה דיעה אחרת משלו גורמת לו להיות תוקפני, גורמת לו לחוסר הקשבה, מוציאה ממנו את התוקפנות שהכתובים מאפשרים לו בקלי קלות (האם אלה הם הכתובים שמאפשרים לו או זה גם ככה בחיים ....כל אחד יענה לעצמו). כאשר אדם נכנס לפורום, קורא ומנסח תגובה לאחרים או לחילופין כותב הודעה חדשה, הוא מקווה ליצור קשר עם מישהו. הוא מניח שבמקום אחר יושב אדם אחד או יותר, שמילותיו יביאו אותו לענות, להרגיש........ אני בדיעה כמוך....לכתוב מה שאני מרגישה, מה שאני מבינה......את דעתי האישית ולא את מה שמצפים ממני לקרוא ..... אבל מה קורה כאשר התקשורת אינה צולחת? כלומר, כאשר המילים אינן מובנות? כאשר הכוונה אינה נתפסת כפי ששוגרה? האם אני בתגובתי הנוקשה מעוררת את הבושה, פגיעה וכדומה.....אני כמביעה דיעה מנוגדת צריכה להבין ולדעת שדעתי תעורר את תוקפנות כהגנה מול תחושות קשות אלה, אלה שעוררתי ובמקביל צריכה לזכור את אותו אחד שפתח את ההודעה שמחכה לתגובה שלי , לזכור שהוא אנושי ....לזכור שאני צריכה לכבד אותו במילים שיאפשרו לו להבין (ממש לא לקבל) את דעתי נכונה ולא להיפך. ומצד שני כשאדם בא לכתוב בפורום......הוא צריך לקחת בחשבון את מגוון הדיעות והסגנונות ובעיקר לדעת להתייחס אליהן כך כדיעות , כסגנונות ......ישפיעו או לא....זאת כבר החלטה שלו מה שבטוח שיתנו לו עוד קו מחשבה ....אני בעד כמה שיותר קוים למחשבה ! ועוד נקודה, בענין המחיקות.......אני בעד ,כשזה נוגע לאאוטינג כשאנשים מביאים לכאן מידע שלא נכתב ע"ג דפי הפורום ....מידע מהחיים .

 

[אופק דגנית]

שאלה לך..ובכלל..

ניקח נושא לדיון.. פעם אחד נעמיד אותו כדיון בפורום ... בפעם הבאה נעמיד אותו כדיון בחיים האמיתיים כאילו מחוץ לכתובים..<עם אותן משתתפים שהיו בפורום>.. נקבל דיעות שונות.. ניהול דו שיח שונה..אחווה אחרת כזו... איך התקשורת תעבור שם..תמיד תצליח או גם שם יהיו קשיים.. סתם מנסה לחפש את ההבדלים המהותיים אם יש ואם בכלל צריך להיות.. מה גם.. שרוב המשתתפים בפורום אם לא כולם מוכרים..ומכרים כאלה ואחרים..