דעה.....

דעה.....

אתם בוודאי תשמחו לשמוע דעה שלא קשורה לאהבה. אני מדבר על נהיגה. אתמול אחי הצעיר, גולנצ`יק, שנתיים בצבא כבר, מ``כ טירונים הסיע אותי לפגישה..(אוף! אמרנו שלא מדברים על זה), ושמתי לב לצורת הנהיגה שלו. אני ממש פחדתי כאשר הוא נהג, אבל הוא נהג עם ביטחון על הכביש. הסתכלתי על התנועות וראיתי עצבנות בנהיגה. הנהיגה שלו הייתה כמו של נהג שודים. הוא נסע מעט מעל המהירות המותרת, אבל כל הפניות שעשה היו חדות, מעבר בין הנתיבים היה מהיר וזה ממש מפחיד. אני גם נוהג מהר (אולי אפילו יותר מהר ממנו), אבל אסור לנו לבצע תנועות חדות על הכביש. אני מעלה לדיון סוגיה....שבטח תישמע תמוהה בהתחלה, אבל אם יש פה אנשים שיכולים להעיד על עצמם, או אחים שלהם אז אשמח לשמוע. האם לדעתם יש קשר בין השירות הקרבי של אח שלי, לבין צורת הנהיגה? לדעתי יש קשר. לחיילים קרביים, לדעתי יש התנהגות ``חייתית`` על הכביש, בצורה כזו שהם בטוחים שהכביש שלהם. אני מאמין שיש קשר...אבל אשמח לשמוע על דעות בנושא. יום טוב לכולם... תומר
 

בבר

New member
אח שלי גם אבל...

הוא בן 21 והוא לא התגייס כי הוא מושתל כליה ולא הסכימו לא להתגייס או להתנדב כי הצבא לא בסדר בקטעים האלה אבל עדיין הוא נוסע כמו מטורף על הכביש במהירות 140 בערך נסססססס שלא קרתה לא תאונה רצינית עד עכשיו. אבל ברור שיש קשר: חיילים קרביים עושים שירות קשה וכשהם מגיעים הביתה פעם ב.. אז הם מתפרקים על הכביש והאבסורד הוא זה שיש מקרים שהם נהרגים או נפצעים בחופשות שלהם מהצבא . *כתבתי לך הודעה ל- H-( . שבוע טוב, עינב.
 
ראיתי את ההודעה עינב.

אינני יכול להתקשר אלייך כרגע כי אמורה להגיע אליי מנהלת פורום חשובה לביקור בית.
 
שניה....

אני כבר כמה פעמים שמעתי חוות דעת שלילית על הנהיגה שלי.... טוב, הם די צודקים, יש לי די בטחון על הכביש למרות הרשיון בן החצי שנה שלי... אבל לא, אני ממש לא קרבית:)
 
זה הדבר הכי מסוכן...

ביטחון בכביש, אמור להיות דבר נרכש. והליך הרכישה, אמור לארוך יותר זמן, מאשר חצי שנה..
 

blue love

New member
אין קשר!

צורת הנהיגה הפראית של הצעירים נובעת אך ורק מחוסר בגרות!! אין קשר לחייל קרבי או שקמיסט בשק``ם...
 

כמו חדש

New member
קודם כל מזל``ט על ההודעה הנבחרת..

תבקש שיעטפו יפה את המתנה...... עכשיו,בקשר למה שרשמת... תראה אני שרתתי בקרבי,ואפילו ביחידה נחמדה וקטנה.אני נוסע כמו מטורף. אני יודע,אני לא משוויץ בזה,אני אדיוט.כלומר לא תמיד אני נוסע כמו מטורף,תלוי במצב-רוח ובזמן.רוב הזמן אני אפילו נהג אדיב.באמת. אני לא חושב שזה קשור לקרביות.אבא שלי התחיל בשייטת,עבר לצנחנים ,נפצע, עבר לממשל,ואת המילואים במשך 30 שנה עשה בתובלה.עכשיו,הוא טייס על הכביש. אני לא לוקח ממנו דוגמא,אבל כנראה זה בגנים. למשל השבוע יום שלישי חטפתי דו``ח על 136 (ועוד בלמתי שראיתי אותו) בכביש של 90(וזה טעות כי זה דרך בין עירונית( ב``ש-דימונה) דו-סיטרית שמותר בה 80).היא רצתה לשלול לי במקום ,וזימון למשפט.הסברתי לה שאני מלמד בדימונה וזאת העבודה שלי ואם היא שוללת אותי אין לי איך לשלם את הדו``ח,הכנסתי כמובן את התואר ``סטודנט`` וגם חייכתי לה תוך כדי שאני מביט לה בעיניים. זה עזר,חטפתי ``רק`` 750 ש``ח. עכשיו ,זאת לא הפעם הראשונה שתופסים אותי על מהירות,אבל אתה חושב שזה מרתיע אותי? ממש לא שחטפתי את הדו``ח נכנסתי לרכב ונסעתי גם מהר.אני יודע,אמרתי את זה כבר,אני אדיוט. אז זהו אני לא חושב שיש קשר בין קרביות לנהיגה מופרעת. ותגיד לאחיך שירגע כי אין לאן למהר(מי שמדבר...). ואם הוא נוסע כמו מופרע למה יש הורים?ובמיוחד אבא?אין רכב שבועיים.נקודה.זה עובד.ושלא ינגן על זה שהוא חייל.
 

צוש

New member
טעות אחת מספיקה

חברים, אין לי שום כוונה לכתוב משהו מצחיק בנושא. נהיגה מסוכנת היא נושא רציני. יותר מזה, הזהירות בדרכים צריכה להיות ציפור נפשנו ולצערי היא כלל אינה קרובה לכך. הנגע הנורא הזה של נהיגה פרועה בכבישים לא מאפיין רק ציבור כזה או אחר, הוא חוצה מגזרים וציבורים שלמים וגובה מכולנו מחיר יקר. אני קצין בצה``ל ויודע לספר לכם שדווקא הצבא מתמודד טוב יחסית לאזרחות עם כל נושא הבטיחות בדרכים. אולי משום שמערך ההסברה הצה``לי מגיע טוב יותר לכל נהג, אולי בגלל ההרתעה שבענישה. אבל תופעה שהיא חברתית מקיפה אינה ניתנת לביעור מוחלט גם בצבא. הביטחון שיש לנהגים צעירים כשמד המהירות שלהם מצביע על 140 קמ``ש הוא הסיבה שאנחנו לא יכולים להרגיש בטוחים כשאנחנו על הכביש גם אם אנחנו נוהגים לפי החוק. יש לי אחות צעירה היא נהגת חדשה ואני חרד לה בכל פעם שהיא לוקחת את המכונית למרות שאני יודע שהיא נוהגת לאט ובזהירות. אתה אף פעם לא יודע איזה מטורף יבוא מולה. היה לי חבר שהתהפך עם האוטו לאיילון. רק בן 19, בסה``כ נסע לבלות ושתה קצת, ארבעה נוסעים שהיו איתו ברכב נפצעו, הוא נהרג. היו לי קרובים שעשו תאונה בדרך חזרה מחתונה. תתארו לעצמכם משפחה שעוברת משמחה לאבל כבד רק בגלל שחגורת הבטיחות היתה מקמטת את השמלה של הדודה. כל החיים שלי אני אשא איתי מבט קר ומזוגג של גבר מסכן שהתרסק על השמשה הקדמית של הרכב שלו בתאונה חזיתית באוטוסטראדה בסקוטלנד. חלפתי על פני התאונה ההיא לפני שנים ואני עוד זוכר את ההבעה האחרונה על הפנים שלו כאילו זה היה אתמול. כשהכביש ריק ואני עובר את ה-100, פתאום חוזרות אלי התמונות ההן. אני לא מכיר שום דבר שקשור ברכב וכבישים ששווה את החיים של מישהו מאיתנו. תזכרו תמיד שטעות אחת בכביש עלולה להיות טעות אחת יותר מדי. רמזורים, תמרורים, חוקים, חגורות בטיחות... השכל הישר, אל תעשו הנחות בכביש, לא לעצמכם ולא לחברים שלכם. סעו בזהירות.
 
למעלה