דעה
אני חייב לשתף אתכם במשהו שעבר עלי אתמול בערב. כל השבוע ובמהלך השבת, תהיתי לעצמי אם ללכת לכיכר רבין, להזדהות, להיות חלק, או להישאר בבית ולראות את מה שמתרחש שם דרך הטלוויזיה. בסופו של דבר, בצאת השבת, החלטתי לעשות מעשה וללכת לשם. אני אדם צנוע יחסית והדברים נאמרים בצנעה. אני נראה יחסית טוב ורגיל לקבל מבטים משני המינים. אבל אתמול בערב זה היה שונה. המבטים שקיבלתי היו שונים לגמרי ובייחוד בשלב שמאחורי עמד זוג ששמעתי בברור אומר אחד לשני "יש לו כיפה על הראש, מה הוא עושה פה??!" העצרת אמש דיברה על סובלנות, סבלנות וקבלת האחר. עצרת הזדהות. באותם רגעים הרגשתי שונה, זר ולא שייך. הייתם אתמול? איך הרגשתם? איך הייתם מרגישים אם הייתם במקומי? אשמח לדעתכם
אני חייב לשתף אתכם במשהו שעבר עלי אתמול בערב. כל השבוע ובמהלך השבת, תהיתי לעצמי אם ללכת לכיכר רבין, להזדהות, להיות חלק, או להישאר בבית ולראות את מה שמתרחש שם דרך הטלוויזיה. בסופו של דבר, בצאת השבת, החלטתי לעשות מעשה וללכת לשם. אני אדם צנוע יחסית והדברים נאמרים בצנעה. אני נראה יחסית טוב ורגיל לקבל מבטים משני המינים. אבל אתמול בערב זה היה שונה. המבטים שקיבלתי היו שונים לגמרי ובייחוד בשלב שמאחורי עמד זוג ששמעתי בברור אומר אחד לשני "יש לו כיפה על הראש, מה הוא עושה פה??!" העצרת אמש דיברה על סובלנות, סבלנות וקבלת האחר. עצרת הזדהות. באותם רגעים הרגשתי שונה, זר ולא שייך. הייתם אתמול? איך הרגשתם? איך הייתם מרגישים אם הייתם במקומי? אשמח לדעתכם