נו שוין
במידה והייתי אני נמצא במצב שכזה, הרי אתה לא יכול לצפות ממני לתאר מצבים שאיני יכול לתאר לעצמי שהייתי נמצא בהם, לא הייתי עושה כלום - ההתנגדות סתם תעורר אותם עוד. אז אולי הייתי יוצא עם כמה חבורות ופצעים ושברים אבל -לתפיסתי- הלקח שהילדים היו לומדים מהמכות שהפליאו בי חשוב יותר מהעובדה שהייתי מוכיח להם שאני יותר חזק או מצליח להחזיר. לא יודע מהו הלקח אני מדבר עליו (בעיקר מכיוון שאני מגיע מהמקום הזה שאתה מדבר עליו - ולא מהצד היפה) אבל לקח יהיה שם. וכרגע אני משאיר את הקטע ההרמומינ שרמוניה בצד, לפי בקשתך. דרך אגב, ממחר אני בשבוע טיפולי בצפון ולכן לא אוכל להמשיך בדיון האתי המעניין הזה. אני מתנצלבפני כל אלו שאכזבתי אותם בכך שהדיון ייקטע באיבו. אשמח להמשיך בדיון בחל מיום ב' הבא ה-20 בחודש. "אילוצים" אתם יודעים....