דעה שלי

smile2life

New member
דעה שלי

השרשור הזה מביא אותי לנקודה בא אני חושב שהפורום הזה אינו תמים ו\או מתאים לי מבחינת התכנים. כשאני נתקל בהודעות שעיניין אלימות לשם אלימות אני תוהה האם כדאי לי להקשיב לעצותיהם של גולשים רבים, שהציעו לי עצות בתיבת המסרים לגבי לימודי טאי צ'י ו\או צ'י גונג. בושו לכם.
 
מחקרים הוכיחו

שאם תכסה את העיניים בכפות הידיים בשניה הקריטית לפני שהאגרוף של יריבך פוגע לך בפנים, הוא יעלם כלא היה והאיום יוסר מעליך. כיוון שאני נכשל לעשות את זה כל פעם, אני נאלץ ללמוד גם לחימה (as in אמנות _לחימה_). שוב, כל אחד וטעמו הוא. לצ'י גונג, למשל, אין יישום לחימתי. מצד שני, זו אינה אמנות לחימה.
 

smile2life

New member
מצד שני

אני מלכתחילה לא אגיע למצב שאהיה במסלולו של האגרוף. אני רוצה לצטט משפט הינדי חכם שהפנמתי מתוך הסרט "מריק":
HE THAT RUNS AWAY - WILL LIVE TO RUN ANOTHER DAY
|xsda| אתה יכול לקרוא לי פחדן אתה יכול לקרוא לי נמושה או פראייר, אבל בניגוד לדעה הווחת בעולם המערבי ובישרא בפרט, יש יותר מדרך אחת לפתור בעיות ולהתמודד עם אוייבים ואני לא חושב שעל אלימות חייבים להשיב באלימות. אם עושה לך טוב לפגוע באחרים שייבושם לך - אני איני רוצה חלק בכך....
 
לא קראתי לך באף אחד מהתארים

המכוערים האלה, ואני גם לא חושב עליך משהו כזה. המקסימום שבו אני יכול לכנות אותך, זה חסר מודעות. אשריך וטוב לך שלא נתקלת מעולם באלימות ברחוב, וכולי תקווה שזה לא יקרה לך לעולם. לצערי, אחוז גבוה מאוד מהאנשים בארץ (למשל) ובעולם (בכלל) נתקלו באלימות - לחלקם זו היתה גם הפעם האחרונה. אנחנו שומעים עליהם בעיתונים ושואלים את עצמנו לאן התדרדרנו; לגבי זה יש לי תשובה אבל היא לא נוגעת לפורום אמנויות לחימה. הנקודה היא, שאמנות לחימה נולדה למטרה מסוימת, שלא נוגעת, לצערי, בדרכים דיפלומטיות להשגת שלום. חריג בנוף יהיה, כנראה, האייקידו של אואשיבה, שגם הוא מציג טווח נרחב של טכניקות בעלות פוטנציאל אלים. בנוסף, עם כל הכבוד לאהיסמה שלך, הצד השני אינו אלימות קיצונית. יש הבדל בין יכולת פוטנציאלית ליישום אקטואלי.
 
מצטער שאני קטנוני כאן, אך זה לב

העניין - "אחוז גבוה מאוד מהאנשים בארץ (למשל) ובעולם (בכלל) נתקלו באלימות - לחלקם זו היתה גם הפעם האחרונה" כיצד אתה מגדיר אלימות וכיצד אתה מגדיר אחוז גבוה? ולמה יש לי תחושה עזה של דז'ה וו?
 
אתה? קטנוני?! אני מופתע.

אלימות הגדרתי מספר פעמים בעבר. רגע: הגדרה אפשרית לאלימות: כל אקט (פיזי, נפשי או מיני) אשר יש בו אלמנט של כפייה, חוסר לגיטימציה חוקית או פעולה בניגוד לרצון מושא הפעולה בנוגע לגופו או לקניינו, גם אם לא הובעה התנגדותו באופן מפורש (בין אם מילולי או פיזי). אני מבין שכמהנדס אתה רוצה דיוק מספרי בכל דבר, אבל כשאני מתכוון לאחוז גבוה, ובכוונה לא ציינתי מספר, אני מתכוון להרבה יותר מדי. תגיד לי שזה באמת חשוב.
but the again, carry on with your petty bickering. I find it... intriguing ((c) Data)​
 
חייב להגיב

יש לי השגות לגבי הגדרת האלימות שלך (בעיקר החלק על חוסר לגיטימציה חוקית - מאימתי יש קשר כלשהו, קלוש ככל שיהיה, בין חוק לבין מונח שאינו משפטי? אם כבר, משתמשים במונח אלימות כדי להגדיר חוקים נגדה. ואז אי אפשר עוד להשתמש בנוסח החוקים כדי להגדיר אלימות כיוון שזה, אפעס, מעגלי). הדוגמא המיידית ביותר לאלימות לפי הגדרתך - כל פעם שהורים מחייבים את ילדם להכין שיעורי בית, לסדר את חדרו או ללכת לבית הספר. כל הפעולות הללו הוגדרו על ידך כאלימות, והן מבוצעות כנגד קטינים (למרות שאת זה לא הזכרת), כך שבכלל הם פסולים מוסרית (אם הבנתי נכון את הכיוון אליו לקחת אלימות). לגבי אחוז גבוה והרבה יותר מדי - אני מעולם לא נתקלתי באלימות כלפי גופי או גופו של מי ממכירי ברחוב. קבל תיקון - נתקלתי בכך פעמיים בחצר בית הספר היסודי, מצד ילדים אחרים בני גילי. מעולם לא נתקלתי בביטוי פיזי חריף יותר מכאפה, או התגוששות שלא הותירה חותמה שעה אח"כ. האם חייתי בסביבה מוגנת? אולי. אבל אני לא מכיר אישית אנשים שחיו בסביבה מסוג אחר. אז מהו אחוז גבוה? לשם מה נחוץ היום ללמוד אמנות לחימה להגנה עצמית כנגד התקיפות האפשריות ברחוב? הרי הגנה כנגד מחבל מתפוצץ, חבורה של חמישה עם כלי נשק קרים או חמים, או סתם רכב שהתפוצץ לו צמיג בדיוק כשנסע לידך לא תקבל מזה. ואלה איומים מוחשיים ו"שכיחים" יותר מה"מציאות" הסינטתית שאותה אמנות הלחימה שלך מסוגלת לפתור. הבעיה שלי היא שינוי הדיון במסווה - התחלת עם שאלה מסוימת. ניסיתי להראות שלפחות לפי גישה אחת השאלה לא רלוונטית, אז תקפת את עמדתי ע"י שינוי השאלה, תוך התעלמות מהדיון שקדם להצהרה האחרונה שלי. השאלה המקורית שלך הייתה - כיצד יש לשנות אימון כך שיכין את המתאמן טוב ככל האפשר למציאות. או כך הבנתי אותה. את התשובה שנתתי (בהתאם לאימון המקורי, ייתכן שאין כל צורך לשנות) לא קיבלת וזה לגיטימי, כיוון שלי אישית אין נסיון שיוכיח את עמדתי. אבל אז לפתע פתאום הפך הדיון לשאלה עד כמה יעילות שיטות שלא משתמשות בשיטת האימון שאת פרטיה קיווית (או ציפית?) לשמוע, במציאות. זו שאלה אחרת, וכדי לדון בה לגיטימי לשאול מהי אותה מציאות, כדי שיהיה בסיס לדיון האם השיטות יעילות או לא. ולדיון בשאלה מהי המציאות הנדונה יש טעם לבדוק מה המקרים השכיחים שעל אותה אמנות יהיה לפתור - ריב על מקום חניה עם השכן או עימות מול בריון שיכור חמוש בבקבוק שבור בסמטא אפלה? וכשאני טוען שבתלות באימון, גם אם קרבות "מציאותיים" לא מתורגלים כלל, השיטה מספקת מענה לשני המצבים, עלי להוכיח את דברי. כשאתה טוען ששיטתך היא היחידה שמספקת מענה למצב השני, אז זה ברור מאליו לך ולא דורש הוכחה. למה?
 
תודה על התגובה

ראשית, תודה על ההערות שלך לגבי הגדרת האלימות, להערות כאלו ציפיתי כשפרסמתי אותה ואני אקח אותן לתשומת ליבי. לגבי אחוז גבוה וכו' - כן, חיית בסביבה מוגנת. יכול להיות שהדרך והסביבה בה גדלתי גרמו לי להיות יותר מודע לאלימות סביבי או פחות בעל בטחון, אבל הראייה האישית שלי לגבי המציאות בעינה עומדת. לגבי שאר התובה - אני לא מבין למה אתה מתעצבן בכל פעם מחדש. בנוסף לזה, ההבחנה שלך לגבי דיונים שנושאם שונה, הסטת מוקד וכו' הם ייחודיים לך, ואני לפעמים תוהה מהיכן זה בא. בנוסף, אתה מדבר בקוים כלליים באופן שאני לא מצליח להבין היכן סטיתי, איפה חטאתי ולמה לכל הרוחות אני מביא לך את הקריזה. בעיני הדיון התנהל ככה: אני שאלתי על מתודיקת אימון לעיסוק בהגנה עצמית בתנאים מעשיים, אתה הצגת גישה לפיה אימון כזה לא הכרחי, ואני חלקתי על דעתך. מעולם לא הטלתי ספק ביעילות שיטה אחרת לטפל בנושאים כאלו, אבל אני כן בספק לגבי יעילות של מתודיקת אימון מסויימת. אני מצטער אם פגעתי בציפור נפש היעילות של הטאי צ'י שאתה לומד. לגבי דעתי\דעתך וכו': אני לא בטוח איפה נכנס עניין ההוכחה לכאן. הבעתי דיעה (באופן נחרץ, ואני לא מתכוון להתנצל עליו) לפיה אדם ממוצע לא יוכל להתמודד כראוי עם מצב מסוים אלא אם כן תרגל מצב הדומה לו ברמות דיוק גבוהות ככל האפשר. דעתך שונה - כה לחי. אני לא מסכים איתה. בוא תגיד לי מה אתה רוצה שנעשה הלאה, כי באמת מתסכל אותי להגיע איתך לאותה נקודה בדיון כל פעם מחדש.
 
אם הבנתי אותך נכון, כדאי לחזור צעד

אחורה. המתודיקה לאימון לעיסוק בהגנה עצמית בתנאים מעשיים - מיקוד והכוונה? א. האם אנחנו זקוקים להבנה של "תנאים מעשיים" לצורך הדיון? ב. האם אימון נחוץ? ל-א' אני מעדיף לא להתייחס כלל. אנו כנראה חלוקים בדעותינו ובניסיוננו האישי, ודיון כאן לא ישנה זאת. לגבי ב' - אני רואה טעם בהבהרה, לפני שיהיה טעם להמשיך בדיון. אני לא טוען שאימון אינו נחוץ. לדעתי זה נוגד את ההגיון שאפשר יהיה להיות טוב במשהו ללא אימון ולימוד אותו משהו. האם יש כאן בעיה מובנית, או שיש טעם לנסות להמשיך?
 
../images/Emo45.gif

לא' אי אפשר להתייחס כי הוא מורכב וסובייקטיבי מדי, אתה צודק. בנוגע ל-ב' ובכלל: בדיוק כאן לא הבנתי קודם לכן - הבנתי שאנחנו חלוקים על כמות ואופי האימונים שיכינו למצב "מציאותי" (הגרשיים בגלל אי ההסכמה שלנו לגבי מרכיבי המציאות הזו). מבחינתי, ההשקפה שלנו כל כך שונה (ומבוססת על נסיון חיים שונה) שאני מטיל ספק ביכולת שלנו להפיק משהו מדיון בנושא
 
יש גם צד שלישי ../images/Emo26.gif

רוב אמנויות הלחימה יגרסו שאחד הדרכים היותר טובות לנצח קרב הוא לא להתחיל בו. ואני מסכים לחתולין. עם-זאת, ישנם מקרים שהאגרוף מוצא אותך גם אם עשית הכל כדי להמנע ממנו. ויותר מכך - ישנם מקרים שתעדיף כן להכנס לעימות. דוגמה: אתה הולך ברחוב ונתקל באדם שחוטף מאישה מבוגרת את התיק שלה. הוא לא מסתפק בכך וגם מכניס לה אגרוף בפנים. היא נופלת. הוא מתחיל לבעוט לה בפנים. הוא לא מפסיק. (תעצור אותי כשתחליט להתערב במחזה) OK, אתה מחליט להתערב - נעמד במקום בו הוא יראה אותך (אולי זה ירתיע אותו). הוא מתעלם ממך - ממשיך לבעוט בזקנה (גם כחכוח בגרונך לא עזר). אין לך דרך להזעיק עזרה. אין אף אחד באזור שיכול לשמוע את הצעקות שלך. נמאס לו לבעוט בזקנה. הוא מרים אבן ומתחיל להכות אותה. שורה תחתונה: אחרי שאתה מנסה לדבר אליו בהגיון, להזמין אותו לקפה, להציע לו כסף שיפסיק.... באיזשהו שלב - אתה תהיה מוכרח להחליט: או שאתה מפעיל אלימות כנגדו - או שאתה מתקפל ומשאיר את הגברת עם צרותיה. מוסר השכל: תאוריות זה דבר נחמד, רק שלפעמים המציאות לא ממש מסתנכרנת עליהן...
 

smile2life

New member
צד רביעי ואולטימטיבי

הוא להכניס את הפרצוף שלי בין האגרוף של ותו אדם לבין נאישה הזקנה הנחמדה. ולגבי ההערה של אוהד שכנראה לא נתקלתי באלימות רחוב - אני לא רוצה להתהדר בזה בכל הודעה שלי אבל אני עושה את זה בכל זאת, מבלי משים - בתור נער אני התאמנתי אצל דניס ואני מודע למה שאלימות רחוב יכולה לעשות ובהחלט יודע להתגונן מפניה. עדיין אני חושב שלהחזיר בבאלימות על אלימות זה דבר לא נכון, לא בריא ולא יעיל. אני אוהב לצטט חכמים סינים ולכן אני אצטט עוד חכם סיני אחר שאמר פעם: "מעין תחת עין כולם נשארים עיוורים". נקודה למחשבה. הפחד שלי הוא לא מאנשים שכן למדו לשלוט בעצמם, תוך כדי הפעלת אלימות ולהשתמש רק באלימות מתונה אלא דווקא מכל אלו שלומדים אומנות לחימה או תנועה כלשהיא ולא יכולים לעשות את ההבדלה הזו, אח"כ מרגישים מאוד בטוחים בעצמם ומשתתפים בקרבות רחוב - מבלי שהם מודעים לכוחם וייכולים לגרום לנזק, שאינו בר שיקום.
 
גישה קצת ילדותית (ואיתך הסליחה...)

אני באמת לא רוצה להקניט - והאמת היא שאני מעריך את הדעות שלך הרבה יותר משאני מעריך את הדעה ההפוכה (והרווחת לצערי). ההבדל בין האמונות שלנו הוא שאני חושב שצריך להשתמש באלימות כמוצא אחרון (אבל באמת אחרון - לא "ביקשתי ממנו שיזוז והוא לא זז, אז דרכתי את האקדח") - ואתה חושב שאסור להשתמש באלימות בכל מקרה. וזו הצהרה מעט ילדותית... הנקודה של להשתמש באלימות כמוצא אחרון - הוא בסיס כל אמנות-לחימה, אבל בין לתפוס ילדים חנונים בבי"ס ולנסות עליהן את הטכניקה האחרונה שלמדנו בשעור ובין להמנע מהפעלת אלימות בכל מצב ובכל צורה - המרחק גדול. מה תעשה אם תתקל ברחוב באדם במצוקה שאדם אחר מפעיל נגדו אלימות (ויש לך את היכולת לעצור בעדו) - האם תמנע מהפעלת כוח סביר כדי למנוע פשע? הרי אלה הדילמות האמיתיות - ועליהן צריך לענות כולנו נסכים איתך שלא צריך להשתמש בידע שלנו שלא לצורך אמיתי וכמוצא אחרון. אבל רובנו המכריע לא נסכים איתך שצריך להמנע מאלימות בכל מקרה.
 

nitzano

New member
אל תהיה נמהר לשפוט

חברי הפורם ,ביחוד מכיוון שרק הגעת ועדיין אין אתה מכיר הנפשות הפועלות ודעותיהן . אני מאמין כי רב החברים בפורום מסכימים עם דבריך על הפתרונות ה"אחרים" לאלימות . לא תצליח לשכנע אותי כי ניתן למנוע את כל מעשי האלימות .ואם אכן לא את כולם ניתן למנוע ,יש לנו פתח לדיון על תגובות אפשריות למעשי האלימות . אין דבר מוחלט (חוץ מ....) ,אנו מתדיינים על אותו 'לא מוחלט' .
 

smile2life

New member
נכון שאני הילד החדש בשכונה

ובאתי בהתחלה כדי להתייעץ - אבל לא לגמרי בלי דיעות לגבי אומנויות לחימה ותנועה. הדבר נוגד את כל מה שאני למדתי\מכיר\מרגיש וחי ולכן אני מרגיש צורך להעיר. אין לי ספק שרוב רובם של חברי הפורום אינם מסכימים לשימוש באלימות כברירת מחדל ואין לי ספק גם שחטאתי ושפטתי מהר מידי את אוהד, מבלי להכיר אותו או את פועלו, ואין לי ספק שהייתי נמהר כאשר התיישבתי לכתוב א ההודעה הראשונה במחרוזת הזו. אבל בסה"כ יצא דיון מעניין לא?
 

שי רגב

New member
א', זה בסדר, תמשיך ככה.

ולגבי הביקורת: גם זה בסדר. גם בפורום לא כולם מסכימים עם כולם (ואפילו אני לא מסכים עם עוואד/אוהד בכל דבר). טוב שיש מגוון-דיעות, טוב שיש אי-הסכמות וטוב שיש כאלו שחושבים אחרת.
. עוואד, יש כאן תימנים
אפשר להזמין סחוג (תוצרת בית!!) ולחוח, לאימון בפורום הקרב
 
אתה לא מסכים איתי?!

יש תימנים, אבל המשלוח שלי לאימון הבא עלול להקלע לקשיים. שוב, אני מקווה להגיע לסביבה שלך בחודש הקרוב...
 
סחוג - כן, לחוח לא, אבל אולי מלאווח

בעצם, נזכרתי שלא אוכל להגיע למפגש הבא - אז SORRY אולי בהזדמנות הבאה
 
למעלה