נקודה שאולי לא נגעו בה זה מקומות מסודרים,
כמו הצבא או מקומות עבודה. כי בהם לדעתי יש סייג, ביציאות פנאי או אירועי הווי אני לגמרי חושב שהדתי צריך להתחשב, אבל כשמדובר במקום מסודר כמו הצבא או מקום עבודה שהשיגרה זה לאכול בחדר אוכל וכדומה, אז אני כן חושב שיש אחריות על ראשי האירגון לקחת דתיים וצימחוניים בחשבון לעניין התפריט. הגיוני שהשאלה מה האיזון בין הכלל לבין הצורך של פרטים בכלל יהיה פתוח למחלוקת, רק שאני חושב שיש מקום להבדיל בין אירוע ספציפי(שלא סיפור להתאים את עצמך אליו) לבין מקום מסודר שבו זה כבר משפיע על תנאי מחייה ועלול להגביל את הפרט.