דנמרק- לימוד שפה
אני רופא לאחר סטאז', ומסיבות אישיות לא מעוניין להמשיך לעבוד בארץ. למה דווקא דנמרק? שהיתי שם לפני מספר שנים במסגרת חילופי סטודנטים, והתרשמתי מהמבנה השונה (לטוב ולרע) של מערכת הבריאות שם. בנוסף מדובר במדינה יחסית רגועה על מנת להקים משפחה (בבוא הזמן) עם יחסי עבודה שנשמעים טוב בהרבה מהמקובל בארץ (לפחות לגבי רופאים). היתרון הגדול של דנמרק מבחינתי, לפחות, הוא תוכנית הgreen card: האפשרות לקבל אשרת עבודה מבלי למצוא קודם מעסיק שיתעסק עם הביורקרטיה עבורי. מבירור ראשוני עלה כי אני עומד בקריטריונים. בהתחשב בעובדה שאין לי זיקה חוקית כל שהיא לאיחוד האירופי, ההליך הזה מקל עלי ביחס למדינות אחרות (תוכנית הHSMP אינה מתאימה לי, ובאירלנד גם עם גרין קארד אצטרך לחפש קודם מעסיק ספציפי). למה לא דנמרק? בעיקר השפה. מהיכרות שלי עם אדם שהיגר לשם, לקח כשנה-שנתיים ללמוד את השפה ברמה שמתאימה ללימודים באוניברסיטה. עד כמה לימודי השפה קשים? מה סדר הגודל של הזמן שיש להקדיש לכך? כיוון שאשרת הגרין קארד תקפה לשלוש שנים בלבד, חשבתי על האפשרות לעבור קודם לצפון גרמניה ולהתחיל ללמוד שם (לא מבזבז זמן אשרה וגם זול יותר, כנראה), ורק לאחר צבירת ידע מסוים בשפה לעבור לדנמרק ולהתחיל לחפש עבודה כשיש לי כבר יכולת בסיסית - מה נראה לכם? ספציפית לגבי רפואה: אשרור הרישיון יקח לי סדר גדול של שנה וחצי. עד כמה מצבם של בוגרים זרים (ומהסיטואציה בארץ, אני יודע שבוגרים זרים תמיד נחשבים לסוג ב') קשה? מרופאים שעובדים שם קיבלתי תמונה די ורודה, ואני חושש שהיא ורודה מדי. אפשרות אחרת (אם כי פחות מועדפת) היא להשתלב בתעשיית הביו-טק/תרופות המקומית. בארץ היצע המשרות לרופאים (ללא התמחות) בתחום אינו רע במיוחד. האם אפשרות תעסוקה כזו מקובלת גם שם? האם דרישות השפה יהיו נמוכות יותר, או שדווקא ברפואה בעיות השפה יתקבלו יותר בהבנה? בחיפוש בפורום קראתי חוות דעת די שליליות לגבי דנמרק, בעיקר לגבי הסתדרות בשוק העבודה. לאור המגמות הכלכליות לאחרונה, האם יש חדש בנושא? תודה רבה!
אני רופא לאחר סטאז', ומסיבות אישיות לא מעוניין להמשיך לעבוד בארץ. למה דווקא דנמרק? שהיתי שם לפני מספר שנים במסגרת חילופי סטודנטים, והתרשמתי מהמבנה השונה (לטוב ולרע) של מערכת הבריאות שם. בנוסף מדובר במדינה יחסית רגועה על מנת להקים משפחה (בבוא הזמן) עם יחסי עבודה שנשמעים טוב בהרבה מהמקובל בארץ (לפחות לגבי רופאים). היתרון הגדול של דנמרק מבחינתי, לפחות, הוא תוכנית הgreen card: האפשרות לקבל אשרת עבודה מבלי למצוא קודם מעסיק שיתעסק עם הביורקרטיה עבורי. מבירור ראשוני עלה כי אני עומד בקריטריונים. בהתחשב בעובדה שאין לי זיקה חוקית כל שהיא לאיחוד האירופי, ההליך הזה מקל עלי ביחס למדינות אחרות (תוכנית הHSMP אינה מתאימה לי, ובאירלנד גם עם גרין קארד אצטרך לחפש קודם מעסיק ספציפי). למה לא דנמרק? בעיקר השפה. מהיכרות שלי עם אדם שהיגר לשם, לקח כשנה-שנתיים ללמוד את השפה ברמה שמתאימה ללימודים באוניברסיטה. עד כמה לימודי השפה קשים? מה סדר הגודל של הזמן שיש להקדיש לכך? כיוון שאשרת הגרין קארד תקפה לשלוש שנים בלבד, חשבתי על האפשרות לעבור קודם לצפון גרמניה ולהתחיל ללמוד שם (לא מבזבז זמן אשרה וגם זול יותר, כנראה), ורק לאחר צבירת ידע מסוים בשפה לעבור לדנמרק ולהתחיל לחפש עבודה כשיש לי כבר יכולת בסיסית - מה נראה לכם? ספציפית לגבי רפואה: אשרור הרישיון יקח לי סדר גדול של שנה וחצי. עד כמה מצבם של בוגרים זרים (ומהסיטואציה בארץ, אני יודע שבוגרים זרים תמיד נחשבים לסוג ב') קשה? מרופאים שעובדים שם קיבלתי תמונה די ורודה, ואני חושש שהיא ורודה מדי. אפשרות אחרת (אם כי פחות מועדפת) היא להשתלב בתעשיית הביו-טק/תרופות המקומית. בארץ היצע המשרות לרופאים (ללא התמחות) בתחום אינו רע במיוחד. האם אפשרות תעסוקה כזו מקובלת גם שם? האם דרישות השפה יהיו נמוכות יותר, או שדווקא ברפואה בעיות השפה יתקבלו יותר בהבנה? בחיפוש בפורום קראתי חוות דעת די שליליות לגבי דנמרק, בעיקר לגבי הסתדרות בשוק העבודה. לאור המגמות הכלכליות לאחרונה, האם יש חדש בנושא? תודה רבה!
מנסיון אישי, לאחר שנה וחצי ניתן להסתדר לא רע עם דנית. זו לא שפה קלה (בעיקר בשל ההגיה וריבוי הדיאלקטים) כמו אנגלית אבל אם יש לך רקע בגרמנית או אפילו יידיש מהבית זה עוזר