דן חלוץ
הרמטכ"ל דן חלוץ מצא לעצמו זמן שלש שעות אחרי חטיפת החיילים, טלפן לברוקר ודרש: "מכור ומיד את כל תיק ההשקעות שלי". הטענות שהושמעו כלפיו הם כדלהלן: "זה מה שמעסיק רמטכ"ל שעה שחיילים חטופים?" "זהו חוסר אמון במערכת הצבאית" "הרמטכ"ל לא היה עסוק על כולו בלחימה" כד הווינא טליה, נפטר ראש ישיבת פורת יוסף ר' בן ציון אבא שאול. בנו, אליהו אבא שאול, הגיע להלוויה מעונב. הרב אבא שאול נפטר בערב. בנו ידע על פטירתו כבר לפנות בוקר. ואני שאלתי את חברי. "נראה לך הגיוני שהוא קם בבוקר, התלבש, וענב עניבה???" אני מצליח להבין מה עבר לי אז בראש. אני מצליח להבין ולא להתחבר לזה. ראשית הטענות כנגד הרמטכ"ל נשמעות לי הרבה יותר מרושעות מהמעשה השולי שהוא עשה. ההדלפה הרבה יותר מרושעת ממעשהו. הפרסום הרבה יותר מרושע ממעשהו. אבל אני רוצה להבין דבר אחד. מה נראה למדינה המחורבנת שלנו. שראש הממשלה אולמרט נשאר רעב כל משך הלחימה? מה אם יתברר שהוא טיגן לעצמו חביתה, ולא עוד, אלא קצץ בצל, דק דק, כמו שהוא אוהב, השחים אותו בשמן רותח, יצק אותו לביצה ואז, רק אז טיגן. ואז הוא ביקש לשתות. שאלו אותו מה הוא רוצה? הוא לא אמר "לא משנה" הוא אמר "קולה" – הרמטכ"ל, להווי ידוע, לא רק שהוא התקשר לבנק, אלא גם עשה קי, וניגב, וכשהוא ניגב הוא חשב על הקקי שהוא עשה. והניר שהיה בשירותים היה קשה והוא התבאס. והוא תלש אותו וניגב, ואז הסתכל לראות אם הניר נקי. חוץ מזה הוא התגלח. זאת אומרת, שהוא קם בבוקר, ניער את קצף הגילוח, מרח על הפנים, המתין שעור הפנים יתרכך, נטל בידיו את הסכין הרוטטת, הפעיל אותה, ולא היו בה סוללות. הוא שלף את הישנות ויצא למטבח בתחתונים כדי לחפש חדשות. המגרה הייתה הפוכה. הוא לא מצא. ואז הוא צעק לבן שלו. למה כל דבר אתם מזיזים ממקום למקום למה? סבתא שלי, לפני שבועיים הרגישה לא טוב. הזמנתי לה אמבולנס. האמבולנס הגיע תוך דקות. אני, דרך המרפסת עקבתי אחרי הרופא ושולייתו יוצאים מהרכב. הם התנהלו בעצלתים. חייכו אחד לשני כל הדרך לביתי, וזאת אחרי שבטלפון הודעתי שאני מבקש שהם יגיעו אלי הביתה דחוף כי אני מפחד שסבתא שלי עומדת למות. נו מה? זה אומר שהם מרושעים? אתם מסוגלים לשער מה היה קורה לו היו, חלילה, מצלמים רופא מתנהל בעצלתיים כשהוא בדרכו לטיפול בראש הממשלה? הם לא מרושעים ולא בטיח. סה"כ בני אדם שזה להם הפעם המליון שהם מוזנקים לביתו של אדם חולה. ככה אנחנו בני האדם. מתרגשים רק מדברים "מפתיעים" כאלה שאנחנו "לא רגילים אליהם" הבנדם רמטכ"ל, כבר הרבה זמן במלחמות. לא מתרגש יותר. מה יעשה? הוא אשם בכך שהוא בן אדם? לא אשם! לא אתפלא אם תצוץ הקלטה של אולמרט אומר בעת חוליו של שרון. "הלוואי ששרון לא יקום מזה ואהיה ראש ממשלה" נשבע לכם שלא אתפלא. ומי שיתפלא, לדעתי, הוא די נאיבי. ויאללה, שיעזבו אותו בשקט!!!
הרמטכ"ל דן חלוץ מצא לעצמו זמן שלש שעות אחרי חטיפת החיילים, טלפן לברוקר ודרש: "מכור ומיד את כל תיק ההשקעות שלי". הטענות שהושמעו כלפיו הם כדלהלן: "זה מה שמעסיק רמטכ"ל שעה שחיילים חטופים?" "זהו חוסר אמון במערכת הצבאית" "הרמטכ"ל לא היה עסוק על כולו בלחימה" כד הווינא טליה, נפטר ראש ישיבת פורת יוסף ר' בן ציון אבא שאול. בנו, אליהו אבא שאול, הגיע להלוויה מעונב. הרב אבא שאול נפטר בערב. בנו ידע על פטירתו כבר לפנות בוקר. ואני שאלתי את חברי. "נראה לך הגיוני שהוא קם בבוקר, התלבש, וענב עניבה???" אני מצליח להבין מה עבר לי אז בראש. אני מצליח להבין ולא להתחבר לזה. ראשית הטענות כנגד הרמטכ"ל נשמעות לי הרבה יותר מרושעות מהמעשה השולי שהוא עשה. ההדלפה הרבה יותר מרושעת ממעשהו. הפרסום הרבה יותר מרושע ממעשהו. אבל אני רוצה להבין דבר אחד. מה נראה למדינה המחורבנת שלנו. שראש הממשלה אולמרט נשאר רעב כל משך הלחימה? מה אם יתברר שהוא טיגן לעצמו חביתה, ולא עוד, אלא קצץ בצל, דק דק, כמו שהוא אוהב, השחים אותו בשמן רותח, יצק אותו לביצה ואז, רק אז טיגן. ואז הוא ביקש לשתות. שאלו אותו מה הוא רוצה? הוא לא אמר "לא משנה" הוא אמר "קולה" – הרמטכ"ל, להווי ידוע, לא רק שהוא התקשר לבנק, אלא גם עשה קי, וניגב, וכשהוא ניגב הוא חשב על הקקי שהוא עשה. והניר שהיה בשירותים היה קשה והוא התבאס. והוא תלש אותו וניגב, ואז הסתכל לראות אם הניר נקי. חוץ מזה הוא התגלח. זאת אומרת, שהוא קם בבוקר, ניער את קצף הגילוח, מרח על הפנים, המתין שעור הפנים יתרכך, נטל בידיו את הסכין הרוטטת, הפעיל אותה, ולא היו בה סוללות. הוא שלף את הישנות ויצא למטבח בתחתונים כדי לחפש חדשות. המגרה הייתה הפוכה. הוא לא מצא. ואז הוא צעק לבן שלו. למה כל דבר אתם מזיזים ממקום למקום למה? סבתא שלי, לפני שבועיים הרגישה לא טוב. הזמנתי לה אמבולנס. האמבולנס הגיע תוך דקות. אני, דרך המרפסת עקבתי אחרי הרופא ושולייתו יוצאים מהרכב. הם התנהלו בעצלתים. חייכו אחד לשני כל הדרך לביתי, וזאת אחרי שבטלפון הודעתי שאני מבקש שהם יגיעו אלי הביתה דחוף כי אני מפחד שסבתא שלי עומדת למות. נו מה? זה אומר שהם מרושעים? אתם מסוגלים לשער מה היה קורה לו היו, חלילה, מצלמים רופא מתנהל בעצלתיים כשהוא בדרכו לטיפול בראש הממשלה? הם לא מרושעים ולא בטיח. סה"כ בני אדם שזה להם הפעם המליון שהם מוזנקים לביתו של אדם חולה. ככה אנחנו בני האדם. מתרגשים רק מדברים "מפתיעים" כאלה שאנחנו "לא רגילים אליהם" הבנדם רמטכ"ל, כבר הרבה זמן במלחמות. לא מתרגש יותר. מה יעשה? הוא אשם בכך שהוא בן אדם? לא אשם! לא אתפלא אם תצוץ הקלטה של אולמרט אומר בעת חוליו של שרון. "הלוואי ששרון לא יקום מזה ואהיה ראש ממשלה" נשבע לכם שלא אתפלא. ומי שיתפלא, לדעתי, הוא די נאיבי. ויאללה, שיעזבו אותו בשקט!!!
