דמעות של אהבה

[חיה את המילים]

דמעות של אהבה

היא החייתה את המילים או שמא המילים הן אלו שהחיו אותה.. מילה במילה היא בנתה משפטים שלמים שבנו את חייה. דרך המילים היא הדרך היחידה בה הרגישה את עצמה, ולא דרך ליבה שנידמה כמתאבן עם כל מילה שנכתבת מעולם לא שמעה מעולם לא ראתה מעולם לא הריחה האמינה שלנצח תישאר כתובה. כאב חד שהגיעה ללא התרעה מוקדמת בושש מלעזוב או לחילופין להפוך למילים כתובות. כאב בעוצמות שלא מאפשרות להתעלם ממנו משתק ברמות שלא נתנו לה לנקות עצמה ממנו ולהעבירו למילים. הוא אמר אוהב מילה אחת קטנה ששברה את כל מילות ההגנה אשר החיו אותה מאז ומתמיד. ובכל פעם שזו הקטנה נאמרה כאילו הסכין בליבה ננעצה יותר ויותר עמוק. פתאום זה כואב, זה מרגיש.. כבר לא מאובן היא שומעת, רואה ומריחה מעבר למילים הכתובות פתאום היא מרגישה מבינה שאין זה כאב זה ליבה שהחליט להתחיל לפעום מרגישה איך כאב חד מתרכך לדמעות ששוטפות את כל מילות ההגנה האפשריות וכאילו מנשימות אותה בפעם הראשונה הייתכן? ליבה קם לתחייה? גוש האבן למד לאהוב מעבר למילים שהכתיבו את חייו? הכאב העז הוא בעצם האהבה שזורמת בה לראשונה? כן, זו התשובה היא אוהבת אותו היא יודעת, מרגישה יקירי, מילים אלו שנכתבות אליך מלוות בלב שפועם כל כך מהר מילים אלו מהולות בדמעות שלא ירדו מזמן. דמעות יפות, דמעות טובות - דמעות של אהבה