דמעות טובות

ה מוזה

New member
דמעות טובות

אם טומנים זרע באדמה הוא צומח לעץ או שיח או פרח ואם טומנים דמעה ? צומח לו עץ של דמעות עמוס לעייפה בעלים של דמעות שקופות איך מזהים דמעות טובות ? הן שקופות יותר ? צלולות יותר ? *** בכפר קטן אי שם (זה לא סיפור אגדה) ללא נסיך או נסיכה גם טירה גבוהה ועתיקה לא היתה שם בכלל .ליצן החצר התפטר סתם כפר רגיל לחלוטין , בלי פיות או כישופי להטוטים לא היו בו קוסמים עם מטה שמפריח פרחים כפר קטן אי שם עם אנשים פשוטים כאלו שבוכים כשרוצים וצוחקים גם כשלא חייבים יום דומה לאתמול ואתמול דומה לשלשום ,איש לא מחפש שם הרפתקאות . *** עד לאותו היום שבו אורחת (רצויה ?) הגיעה לה בכרכרה דרך ארוכה חלפה עד שנעצרה לה בכפר הקטן אי שם בתחילה איש לא היה מודע לקיומה .שקופה ושקטה .. בצהרי היום ילדה קטנה דילגה לה לעבר האורחת החדשה ובתמימות שאלה "איך קוראים לך אישה "? "דמעה טובה" הילדה ציחקקה לה , שם מוזר .. *** לפני שעזבה את הכפר הקטן העניקה האישה מתנה לילדה לא היתה זו מתנה נוצצת או עטופה בזהב , לא אבקת קסמים ולא מטה פיה סתם דמעה פשוטה ושקופה .דמעה אחת טובה .. נפרדה לה ללא מילים ( זו לא אגדה עם פרידות מופלאות ) עלתה לה לכרכרה - ונעלמה . *** מתנה מיותרת חשבה הילדה מה עושים עם דמעה אחת שקופה ? חפרה לה בור קטן באדמה טמנה אותה וכיסתה ברגבי אדמה יום רדף יום , אתמול ושלשום ומחר והיום נראו זהים לחלוטין רק.. דבר מה השתנה , הילדה - היא גדלה .. הזמן השכיח מליבה את הדמעה הטובה ואת המתנה *** אנשי הכפר הקטן אי שם הבחינו בעץ שונה שצמח איש לא הבין מה הם הפירות המשונים חלקם ניסו לטפס על העץ לקטוף להם עלים אך התייאשו מהמאמץ שבטיפוס . חלקם הביאו סולם גבוה להגיע ללא מאמץ אך הסולם נפל . חלקם חלפו ליד העץ כלל לא שמים לב שהוא שונה . *** והילדה . צפתה בהם בשתיקה . וחיכתה .. *** בבוא הסתיו רוח חלפה לה בכפר הקטן נשבה לה בינות לעצים והגישה בכנפיה עלים שקופים . חלקם עפו הרחק חלקם נרמסו ברגלי ההולכים חלקם נותרו על הגגות ועל המדרכות אספה הילדה את העלים והפירות השקופים חילקה אותם לעוברים ולשבים . איש לא רצה עלים שקופים או פירות מוזרים . *** אנשי הכפר הקטן שכחו את העץ ואת המאמץ ומה שניתן במתנה לא הוערך ולא התקבל בברכה . לו רק היתה זו אגדה .. שמרה לה הילדה את דמעותיו של העץ *** עד היום בכפר קטן אי שם יש ילדה (כבר לא קטנה) עם אוצר . *** יש אוצרות שקופים נסתרים מלבבות האנשים יש אוצרות שנשלחים מבלי שמתאמצים לא רק בסיפורים אך מי בהם מבחין ?
 
יש שיר שאומר:

"משוררים מעבירים את החיים בצורה כואבת נופלים אל תוך בורות שהם עצמם חופרים משהו לא מצליח הם מתחילים בנפילהה הם לא יוצאים וישר נעזרים בשתייה משוררים מעדיפים את החיים בצורה הישנה עם העלים הירוקים אפשר בקלות לראות את היונה הלבנה משהו מפריע , הם שואלים את עצמם מה הם לא מוצאים וישר נעזרים בשתייה ללא שום ילד ללא בית ואישה הם לבדם רק הם והשתייה משוררים מעבירים את החיים בצורה כואבת" (משוררים/אביב גפן) בואי נשים בצד רגע את מוטיב השתייה בו. הוא מדבר על ששירים נכתבים מתוך כאב של המשורר, האמן. ואולי זה מסביר למה אנשים נוטים לשים לב כהדמעות הן עצובות, רעות. וכשהן שמחות וטובות בני אדם לא מבחינים בהן. למה
אולי כי נדמה שכשטוב אין צורך לחלוק, לשתף ולספר, אך טעות בידינו. גם כשטוב רוצים לשתף, לחלק פירות מוזרים- זה מוזר כשהדמעות טובות, מה
הלוואי והמציאות הייתה מאפשרת לנו להתייחס שווה בשווה לעצב ושמחה, כי השמחה לא פחות יפה...
 

שיריה

New member
../images/Emo142.gif

ובכל העולם מסתתרים עוד הרבה אנשים כמו הילדה (שכבר לא כ"כ קטנה...) אנשים שהם מספיק רגישים בשביל להבחין באוצרות שקופים. והאנשים שהם לא מספיק רגישים, בתוכם יש אוצרות אחרים שגורמים להם לראות דברים אחרים. מה שהילדה הקטנה יכולה לעשות זה לנסות לספר להם מעט להזכיר להם את האוצרות השקופים... הם גם יכולה ללמוד מהם לראות אוצרות אחרים, שקופים או לא שקופים...
 
למעלה