דמיינו תסריט:

[meravbr]

בד"כ אנחנו מחפשים מנת ילדים בתפריט,

ולפעמים לוקחים אם אין - מנה פשוטה יחסית מהתפריט הרגיל, אבל כמעט ולא יצא לשבת במסעדות כאלו... כרגע שתי הקטנות אוכלות מהמנה אז הגודל מספק...

 

[meravbr]

ואם ניקח מנה רגילה, נשלם עליה מחיר

מלא מן הסתם אבל ניקח את רובה בדוגי-בג הביתה...

 

[ו שתי]

בגיליס לפני כמה שבועות

הסתבר לנו שה-כ-ל חלבי, והילדה אלרגית בטירוף. מכל התפריט, הזמנו מנה ראשונה של שרימפס בשמ"ז בגריל. 7 שרימפים בינונים מינוס 52 ש"ח. 3 ניסיתי לתת לה לאכול והרמתי מהרצפה. 4 אכלתי בעצמי (פיצוי על שהתכופפתי) חזרנו מאז, אבל לא איתה. לא בכח.

 

[misuser]

../images/Emo45.gif

 

[meravbr]

אני חושבת שכן.

אם נשפכת לך שתיה על הרצפה תבקשי מהמלצר סמרטוט ותעשי מיד ספונג'ה? אני בספק. מסעדה שמקבלת ילדים צריכה לדעת להתמודד עם ה"תוצאות" של המצאותם. כמו שיש מנות ילדים נהדרות במסעדות (זוזוברה, קופי בר, מצאנו יופי של פרגיות לילדה באדוארדו ובסטפן בראון) אני לא צריכה למות מבושה אם הילדה הקטנה משליכה קצת אוכל לרצפה. ובוודאי שחלק מהשירות כולל נקיון אחרי. לא מנקים אחרי את השולחן? כשאת אוכלת לא מתפורר לך הלחם על השולחן ומדי פעם לא עפה איזה חתיכת עוף לרצפה? נדמה לי שזה קורה כמעט לכולם (טוב, חוץ מל-ייקים). אם הילדה שלי מעיפה בכוונה דברים לרצפה, בוודאי שאני אוספת, אבל עם תוך כדי אכילה עפים לה חלקי אוכל לרצפה, כן, אני מצפה שינקו אחרי. כנראה שחינכו אותי אינדיאנים, מה לעשות.

 

[misuser]

תלוי במידת הנזק

אם הבת שלך משאירה לכלוכים חריגים לא תעזרי לנקות ?

 

[meravbr]

כמו?

נניח בורח לה פיפי על הרצפה (קרה למזלנו רק בדיאדה - חוץ מבשלוותא) - מה אני אמורה לעשות? להוציא את מטלית הספונג'ה מהתיק שלי? לבקש ממלצר שאני אקח ממנו את המטלית ואשטוף בעצמי אם הוא בא לנקות? לא. לא נראה לי. אם זה ברמה של לנגב במגבונים - אני עושה ממילא בד"כ. אם זה ברמת הסמרטוט - יהיה לי לא נעים אבל אני אשאיר את זה למלצר/ית / איש הנקיון של המסעדה.

 

[ט ר ו פ ו ת י]

מקום עם רעש

כשאני חושבת על מקום טוב לילדי, שהנטייה להרעיש היא סממן בולט שלהם. אני חושבת ז ו ז ו ב ר ה. האקוסטיקה הגרועה ושלל צלילים נוספים, גורמים לילדי להיות אם לא בלתי נראים, לפחות בלתי נשמעים. מה גם, שהמקום מתפקד כמו מסעדת פאסט פוד. המנות מגיעות מהר. לא פחות חשוב, הילדים לומדים להתענג מטעמים נוספים, לא רק שניצל וצ'יפס.

 

[meravbr]

נכון -

אתמול בצהרים - 2 הבנות שלי, 2 ילדים נוספים בגיל 12 וחצי - 2 מנות ילדים של נודלס ועוף ברוטב סיני (כך מוגדר בתפריט) שנזללו עד הנודל האחרון. תענוג לעין לראות ילדים שמתנפלים על משהו שאינו צ'יפס. (ולנו - המנה של החזיר בצ'ילי וקשיו ואורז הנפלאה, והצופ-סוי שלא היה משהו, סטנדרטי)

 

[misuser]

../images/Emo98.gif בעיניי זה אלמנטרי

לא לענין להשאיר למלצריות לנקות הפרשות מגעילות

 

[גסטרו]

לא צריך לדמיין- זה קרא לנו במסעדה

הסינית של אהרוני בהרצליה- פת קואה- הילדה אמרה שמרגישה לא טוב (היתה בת 3 נדמה לי) ובדרך לשרותים הקיאה לאורך "השביל" המוביל לשרותים. אני זוכרת לטובה את התנהלות הצוות שעזר לי לנקות ולא החמיץ פנים. שבנו לשם לפחות עוד פעמים רק בגלל היחס שלהם.

 

[ו שתי]

בהחלט כל הכבוד להם!

 

[nalathe1]

../images/Emo6.gif לי זה קרה בז'אקו ולא עם ילד...

ז'אקו בתקופת בלפור (הרחוב). אני בימי הראשונים כאשת שיווק צעירה. ארוחה עסקית ראשונה לבד עם לקוח. 2 בקבוקי יין. כשניסים השמן גילה שהלקוח יווני, התיישב איתנו על בקבוק אוזו. היווני שלי (בגיל, קרוב ל 60. אני הייתי בת 23...) כנראה לא בורך בקיבת ברזל רוסית כמו שלי. נעלם לשירותים לרבע שעה וכשחזר, דפק השפרצה מהסרטים, ס"מ מהשולחן שמאחורינו. סצינת מונטי פייטון בלייב

מאז -

לא שותה עם לקוחות, לפחות לא בכמויות שאני רגילה אליהן.

מז'אקו הדרתי רגליים חודשים רבים. אבל כנראה שהזמן לא משכיח. גם 5 שנים אחרי ניסים השמן, אחרי בהייה ארוכה מגרד פדחתו בחוסר אונים ואז.... "תגידי, את לא XXX עם היווני המקיא?"

היווני מקפיד בכל ביקור שלי ביוון לשלוח אותי עם אחד מאנשי המכירות הצעירים שלו לערב שתיה ונסיונות נקמה (חחחחחחחחחחח הוא עוד לא הבין עם מי יש לו עסק)

 

[ו שתי]

אין מילים. ../images/Emo5.gif

 

[meravbr]

אין מלים ../images/Emo6.gif

 

[ננה f]

נלה, הלכת באוזו נגד יווני וניצחת?

מה חשוב הגיל העיקר... את מוציאה שם רע לרוסיות !

 

[nalathe1]

הלכתי נגד רוסי בוודקה,

נגד סקוטי בויסקי, עם אנגלים ובירה לא מתעסקת אבל בג'ין גומרת עליהם. מנצחת. כמעט תמיד. או לפחות ניצחתי, בצעירותי. כבר לא ממש בכושר.

 

[ננה f]

../images/Emo3.gifכל אחת והמלחמות שלה

אני בעד שלום.

 

[פומפיה]

../images/Emo67.gif דמייני תסריט יותר גרוע:

את הכוכבת הראשית

להגנתי ייאמר, שזה קרה באמריקה הלטינית, במטבח שלא מכיר את החיך הישראלי. אחרי כמה שעות של ריקוד מושחת אצל המורה לסלסה, עשינו הפסקה, והוא לקח אותי לאכול במסעדה מקומית. התיישבנו, ניהלנו שיחה על דא ועל הא, בחנתי את התפריט, פסלתי את מה שלא הכרתי, ונשארתי עם פסטה, שלא אחרה לבוא. אחרי כמה ביסים, הגוף שלי חווה תחושה לא מוכרת... הכל הסתחרר לי אל מול העיניים - החיוכים החמוצים של האורחים, הצחוק של בעלת המקום, השולחן עם המפה הלבנה. מלמלתי בעברית, זעקתי בספרדית, והמראה נהייה מטושטש, ואח"כ - שחור... זוכרת שלקחו אותי לכיור בחדר צדדי, ושם הקאתי את נשמתי עד שחשבתי שאין לי קרביים יותר. כמובן שהשארנו את המקום נקי ונעים, ולא המשכתי לסיבוב הופעות נוסף

. עשיתי את חלקי כישראלית כשרה, ואז עופפתי החוצה ונגוזתי. (אגב, אם מישהו זר היה מקיא, הייתי מייד נסה על נפשי. אני מאוד רגישה לריחות. כשזה קרה לי, לא היה לאן לברוח...).

 

[false self]

../images/Emo6.gif