דמיינו תסריט:

[misuser]

דמיינו תסריט:

נכנסתם לאכול צהריים במסעדה פשוטה, ואחת הילדות שם מקיאה. מה תעשו, תלכו? זה הוציא לי את כל התיאבון.

 

[S i g u r R o s]

יאמי

אמממ...אחחח..כל כך טעים. קיא כזה רירי,דביק,עם צ'אנקס גדולים גם קטנים. כמו שאני אוהב. ישר ארד על ברכיי, אשחה בקבס במצהלות רוח אושר גואה, אתכרבל עם הקיא במשחק שעשוע, אתפלש בו ואטעם במלוא הפה. אניח לריח לעטפני לפלש בשיערי. וברצינות- מאיפה הבאת את השאלה הזו?

לי היא נראית מאד טריוויאלית. מדובר על מסעדה קטנה יחסית.צפופה? הריח החריף מתחיל לחמוס את האטמוספירה. אני: "אממממ...חשבון בבקשה." מה השאלה כאן? פשוט מאד.

 

[meravbr]

נו, מה לעשות? לצעוק שלא תקיא?

תסתום לה את הפה? היא גם רק בת אדם... אם מנקים טוב אני נשארת. (לצורך הגילוי הנאות אני אספר שלבת שלי הגדולה ברח 3 פעמים פיפי בתקופת הגמילה. לאף אחד מסביב זה לא הזיז. פעם אחת היתה יעילה במיוחד - על הדק של שלוותא, ישר לחול שלמטה

)

 

[פ ו ל ק ע]

אני חושבת שאנחנו, אמהות לילדים

קטנים, הרבה יותר סלחניות מאשר אנשים ללא ילדים או כאלה שכבר "שכחו" מה זה עוללים... לפני שלוש שנים אם ילד היה מקיא לידי היתי רוצה למות מגועל. היום אני בעיקר מרחמת עליו ועל אמא/אבא שלו.

 

[ו שתי]

../images/Emo5.gif אני עדיין מתה מגועל.

 

[meravbr]

זה יעבור בשנים הקרובות...

 

[ו שתי]

או (וכנראה) שלא ../images/Emo3.gif

 

[misuser]

בת מתחשבת יש לך

ישר לחול

 

[meravbr]

מאד מאד ../images/Emo8.gif

 

[גליה בן גל]

../images/Emo13.gif

 

[ו שתי]

אחלה נושא ../images/Emo98.gif

ילד שלי? ברור שמנקה. וברור שאחר כך הולכים הביתה. הילד חולה. ילד של אחרים? סביר להניח שנסה על נפשי. אני סופר רגישה לריחות. וריח כזה לא משרה עלי תיאבון. ואגב, נראה לי שאני אחת מיחידות הסגולה שמקפידה לאסוף מהרצפה את מה שהפעוטה שלנו משליכה. אחרת אי אפשר להסביר את התמיהה שהמלצרים מביעים מהאקט הנ"ל והנקיון היחסי ששורר מתחת לכסא שלה כשאנחנו הולכים.... האמנם?

 

[Forum User]

אני איתך

כשבננו היה תינוק, לפני 8 שנים, גרנו בגבול ניו אינגלנד - ניו יורק, ולא היה מאוד מקובל לבוא למסעדה עם תינוק/פעוט. בעיקר לא היו כסאות לתינוקות/פעוטות, ולכן תמיד הבאנו איתנו באוטו כיסא מתקפל עם מגש שמתלבש על כיסא רגיל בעזרת רצועות. ברור מאליו שבמקום שלא מקובל להביא אליו פעוטות צריך להתנהג כאילו הפעוט לא קיים, וברור מאליו שמנקים אחרינו את כל הלכלוך. אלמנטרי. המנהג נשאר גם אחרי שחזרנו, וגם אנחנו מקפידים לנקות ולהשאיר מסודר ככל האפשר. בכלל, מנסים לא להגיע למצב בו אוכל מושלך, אבל זה באמת בלתי נמנע בגילאים מסויימים. בנוסף, במקומות בהם מפנקים אותנו ואת הילדים - אנחנו נוהגים להשאיר טיפ מכובד. מגיע להם!

 

[meravbr]

טוב שזה משתנה ובכל מקום כמעט יש

תודעת שירות גם לקטנים... אני חייבת לציין שבמקומות כמו זוזוברה אין לי שום בעיה להשאיר נודלז שנזרקו ע"י הקטנה לרצפה, אין ספק שהם מנוסים בלנקות אחרי ילדים... בארקפה אני זוכרת את עצמי רודפת אחרי שאריות של בורקס (שהבאתי לה מהבית בימיה הראשונים במוצקים) שהקטנה זרקה על הרצפה... נורא תלוי באיזה מקום אני "מרגישה בבית" ובאיזה מקום לא... אני גם חייבת לציין שאני חושבת שמסעדות צריכות להבין שזה אלמנטרי לשרת גם את הילדים שבאים איתנו ולפנק אותם, וזה לא צריך להיות משהו מיוחד, כי בלעדיהם אנחנו לא באים וממלאים מסעדות. מה לעשות שהילדים הם חלק מחיינו, אי אפשר לסדר להם בייביסיטר כל הזמן, וכמו שמשרתים אותנן - משרתים גם אותם...

 

[Forum User]

תודעת שירות צריכה לבוא מהבטן

גם של נותן השירות וגם של מקבליו. אלמנטרי בעיני להציע מנת ילדים הולמת. לדוגמא, מנת הספגטים של ג'ויה ב-20 ש"ח היא מציאה אמיתית, ואני גם אוהבת את זה שהיא מגיעה "נטו", בלי "כוס שתיה" או "קינוח". לעומת זאת, כשבאודאון מנת הילדים המושקעת ביותר כוללת גם שתיה וגם כדור גלידה ועולה כמעט כפליים, אז זה נחמד לילד בן 10 אבל מיותר לגמרי לפעוט בן שלוש. עוד כדאי, שכוסות השתיה של הילדים יהיו, המממ, מפלסטיק, ורצוי עם מכסה + קש. מקובל מאוד בארה"ב, פה לא, וחבל. צריך גם להיות מקובל במסעדות שמאירות פניהם למשפחות, שלפעמים אנחנו רוצים להזמין את ארוחת הילדים לפני היין או השתיה שלנו. נמאס לי ממלצרים שדבר ראשון רוצים לדעת "מה נרצה לשתות", אחרי שהמארחת יבשה אותנו 15 דקות בכניסה למרות שהזמנו שולחן והופענו בדיוק בזמן (קרה יותר מפעם אחת לאחרונה בג'ויה) וכשאנחנו מבקשים להזמין קודם כל את מנות הילדים כדי שיצאו מוקדם ככל האפשר, עושים לנו פרצוף. מלצרים, תבינו, אם הילדים יהיו שבעים ומרוצים, אנחנו נהיה יותר נינוחים ואולי אפילו נשתה עוד

... (אגב ג'ויה, למה הסירו מהתפריט את הפולפטה, שהיתה מנת ילדים קלאסית???) הלאה, אני אוהבת מקומות שמוכנים לחלק "מנה" לשתיים, כמו שפינקו אותנו ב"תמול שלשום" השבוע כאשר פשוט חילקו את ה

הענקי בין שני ספלים קטנים. גם ארומה מחלקים לנו דרך קבע את האייס ארומה לשתי כוסות חצי-מלאות ויש שלום בית במושב האחורי. במקרים הבודדים בהם ביקשתי במסעדות לחלק כוס לימונדה אימתנית בין שתי כוסות, כך שהכמות תהיה סבירה לילד, וגם הכוס תהיה רק חצי מלאה, לא תמיד ידעו לבוא לקרתנו. מצד שני, תמיד יהיו משפחות שינצלו את היחס הטוב לרעה, ישאירו אחריהם בלגן, ירעישו לכל המסעדה, ויוציאו שם רע לקונספט של ארוחה משפחתית במסעדה.

 

[meravbr]

../images/Emo45.gif מסכימה עם כל מילה

 

[גסטרו]

אני לא חושבת שחלק מהשרות כולל

ניקוי הרצפה אחרינו . הבכורה שלי בקרה לראשונה במסעדה בגיל 11 יום (ואולי בשל כך היום היא מעדיפה לאכול בבית ...) ותמיד הקפדתי לנקות את הרצפה מאוכל זרוק ולמען האמת גם אם השולחן נראה רע במיוחד- זה לוקח חצי דקה עם מפית ניר . לשימחתי ברב המקומות זכינו ליחס אוהד ילדים .

 

[Forum User]

../images/Emo45.gif יחס גורר יחס

 

[ו שתי]

כל מילה של שתיכן ../images/Emo45.gif

 

[meravbr]

ואותנו ממשיכים לחבב בכל מצב,

גם במקומות בהם בילתה הקטנה בגיל יומיים-שלושה

 

[In Limbo]

תגידי

אם אתם מבקשים מנה קטנה בשביל הקטנה, מחייבים אתכם על מנה עיקרית רגילה?... סתם תהיתי לעצמי