דמיון...

[w a n]

דמיון...

פשוט לעצום עיניים ולהיות מה שרוצים והיכן שרוצים...

 

[לקשמי]

וואוו בחיי שלפני שבוע חלמתי...

שאני נמצאת במקום ממש דומה למקום הזה. מדהים! (זה היה חלום מתוך שינה, לא בהקיץ).

 

[נסיכת אהבה]

יודעים משהו...

בדמיון מודרך וכל זה ממש קשה להיכנס לדמיון וכו', כאילו אני אוסרת על עצמי וזה מתמיה כי אני בנאדם מאוד יצירתי והייתי ילדה מלאת דמיון.

 

[להבה ירוקה]

למה בעצם?

אולי תכתבי מה רע בדמיון בעיניך? מבחינה אסוציאטיבית. מה רע בפנטזיות?

 

[אלמון ה ו ד י]

זה מעניין...

נראה לי שאת לא כאילו אוסרת על עצמך, אלא עושה את זה בפועל... לי, בניגוד אלייך, ששנים היה קשה לי להכנס לדמיון מודרך, קל מאד ל"הזמין" תמונות לעבוד עליהן. אני עושה דמיון מונחה בדיבור, ואני רואה כמה התמונות מגיעות בקלות. אני מנסה לנתק את חוטי המחשבה ולתת רק לתמונות הנכונות לי להיות שם. זה היה מדהים בהתחלה. זהה מדהים גם עכשיו. בכלל מדהים אותי הכח שיש בכלי הזה.

 

[לקשמי]

זה לא בהכרח אומר שאת אוסרת

על עצמך. אני הייתי כבר בכמה סדנאות של דמיון מודרך. דווקא בסדנא הראשונה ובשיעור הראשון, הייתה לי ההתנסות הכי טובה, יותר מהשיעורים והסדנאות שהייתי בהן אחר כך. בחיים לא אשכח את ההתנסות הזאת: ממש הייתי באותו מקום קסום, ראיתי הכל בבירור, הכל נראה מציאותי לחלוטין ממש כמו שחלום רגיל (מתוך שינה) נראה מציאותי. אחרי התרגיל באמת הרגשתי כאילו התעוררתי מחלום. ודווקא בתרגילים שבאו אחר כך, זה היה פחות צלול, פחות "מציאותי" והיה לי יותר קשה להיכנס לזה. אני לא חושבת שזה בהכרח אומר שלא הרשיתי לעצמי. זה גם עניין של ריכוז ומיקוד. ולמה אין את הריכוז הזה בכל התרגולים? זאת כבר שאלה אחרת. גם אני עוד לא מצאתי לה תשובה.

 

[w a n]

איזה כיף זה לדמיין... אחת הדרכים

שאני אוהב זה לעצום עיניים ולזרום עם התמונה הראשונה שעולה לי בראש ... ואז להתקדם בתוכה כמו "זום אין" ולתת לתמונות להופיע ... זה כל כך כיף!