אנשים רעים באמצע הדרך
המחשק הנפוץ יחסית של "רשע ומגניב" לא מעיד על רוע של ממש - סתם על חוסר דמיון ומידה מסויימת של טיפשות. בסופו של דבר ה"רוע" שהרבה שחקנים מאמצים לעצמם הוא די בנאלי, ילדותי, וכלל לא מעניין. רעים יכולים לעשות דברים מגניבים שהטובים לא יכולים? ההגיון הזה עובד אולי ב"דובוני איכפת לי", בו ה"טובים" הם חבורת פייגלעך חידלי-אישים, אבל אל תשכח שגם "ספחת" היצור השעיר בעל חוטם החזיר שמסתובב ואומר "אני רשע, אני רשע" הינו נלעג לא פחות. דמויות "מרושעות" כמו רייסטלין וחניבעל הקניבל אינן מעניינות במיוחד - הן צפויות, בנאליות, ומושכות תשומת לב באמצעות טריקים זולים. ה"רשע האפל" לא הרבה יותר מעניין מה"צדיק" עם מקל המטאטא שתקוע לו בתחת. בלשחק כל מיני דמויות רשעיות שעושות מעשי זוועה אין הרבה טעם - מדובר בפעילות די פאתטית, אך אין להפוך את הסיבה והמסובב - מי שמדמיין להנאתו כל מיני מעשי טבח והתעללות חסרי פשר, איננו הופך כתוצאה מכך לדפוק - משהו דפוק אצלו כבר קודם. אישית, כבר העפתי בזמנו שחקן חדש שביקש לשחק "דמות אפלה וזדונית", ושלחתי אותו להתבגר בגן הילדים הקרוב - כמנחה, אין לי סבלנות לאנשים שמנסים לפרוק במשחק כל מיני תסכולים עלובים. מה שכן, קבוצת משחק היא לא מועדון החיבוקים של ברני הדינוזאור, ואין שום סיבה שכל הדמויות ישבו ויביאו בוסות אחת לשנייה וילטפו לעוברי אורח את הגב - במצבים שונים אנשים משקרים, מרמים ומלשינים, רבים ומתפייסים, ושומרים בכיס כל מיני דברים שלא אמורים להיות שם. אם דמות במשחק משקרת במצח נחושה לדמות אחרת או מזיקה למישהו ביודעין, אכן לא מדובר במעשה טוב, אך הדבר לא הופך את הדמות לרשע מרושע או מחייב את כתיבת התואר "רשע" בדף הדמות שלה. שיטת הנטיות הדפוקה של מו"ד די מקלקלת את הפרטים הקטנים הללו, אך אף אחד לא מכריח אותנו להשתמש בה, על אחת כמה וכמה *לחשוב* באמצעותה.