אור היקרה,
לאור מה ששיתפת אותנו, הרגשתך האיומה ונוראה, בהחלט מובנת. כל אחד מאיתנו , אני מניח, לו היה במצבך, היה מרגיש בדומה לך. ראשית, מה שעברת, מראה על טיבם של אנשים אילו, שבעצם , נראה לי שעדיף לך, אם אפשר, להתרחק משכאלה. אין סיבה שבעולם שיתנהגו כך כלפיך. שנית, לו אני במצבך, נראה לי שהייתי הולך למספר פגישות לטיפול (פסיכולוגית, עו"ס), כדי שיעזור לי לעשות סדר בבלבול אותו אני חווה, בהרגשת חוסר השליטה על חיי, אותה אני מרגיש. אולי ראשית, לפגישה אחת, לייעוץ איזו עזרה מתאימה. נראה לי, שעם עזרה כזו, יש אפשרות לחזור להרגשת שליטה על החיים. אנו בני אדם , לא מכונות עם לב של אבן. קורה לנו במהלך החיים שנופלים, ומתאים לבקש יד לעזרה לקום, ולהמשיך במסע החיים. כל הכבוד לך על ההתמודדות.