כי אנחנו לא מסכימות על החלק המהותי
אנחנו לא מסכימות על החלק המהותי, וזה בסדר גמור, אני לא אומרת שאני זו שצודקת באופן מוחלט אני אומרת את דעתי.
בואי ניקח דוגמא אחרת, במדינה יש חוקים, נכון שיש תמיד כאלה שיעברו על החוקים ולא משנה מה החוקים, אבל אם למדינה יש משטרת אכיפה טובה (ורואים את ההבדל בין מדינה למדינה) אז את יכולה לבסס את חוקי המדינה מיום הקמתה ולהגיע למצב של אחוז פשיעה נמוך, או לאפשר לפושעים רבים להתחמק מעונש, ואז "להבטיח" לעצמך שיעור פשע גדול.
עכשיו במדינת ה"בית" יש לך אוכלוסיה הרבה יותר קטנה, ולמשטרת האכיפה הרבהיותר קל לאכוף את חוקי המדינה/בית.
מבחינתי ישנם חוקים בל יעברו, ובכל גיל ההתייחסות לעבירה על החוקים משתנה בהתאם.
אם בגיל 6 זה "אין טלוויזיה" או "לא ללכת לחבר", אז בגיל 9-10 יש את הענישה המתאימה (אני עוד לא שם, נראה מה יתאים אז), ולגיל 16 יש את הענישה המתאימה וכו.
אני לא נגד מרות בבית, וחושבת שחינוך צמוד (מהמילה tight) זו לא מילה גסה, ובהחלט מאמינה שמי שלא משריש את זה מהבסיס, כלומר מההתחלה, לא יצליח מאוחר יותר להחזיר את הכוח לעצמו.
העניין הוא, כמו שבהרבה סיטואציות אחרות, ההתנשאות של "אין חכם כבעל ניסיון", הרבה פעמים בחיי חשבתי שיש לי ניסיון בדברים ואני יודעת יותר טוב מאחרים כי אני "כבר הייתי שם" וגיליתי שצעירים ממני בתחום הספציפי עשו דברים שונה לגמרי ממני והשיגו תוצאות טבוות ממני.
זה שאתן כבר שם לא אומר בהכרח שהדרך שלכן היתה/עודנה הנכונה ושנגיעה לאותן תוצאות.
יש לי דוגמא כזו מעולה קרובה אליי מאד, אבל לא נרחיב עליה את הדיבור, זה ארוך מדי.