די!!!!!!!!!!!! נמאס לי לראות אותם מול ה

[הפתעות נעימות]

מסכימה עם כל מילה.

 

[kmiki]

זה ברור לי

אין בכלל ויכוח על כך שלא תמיד הדברים מתנהלים כפי שרצינו או תכננו.
אני פשוט באה מגישה מאד פרגמטית שאומרת שבמקום להרים ידיים עוד לפני שניסית ולהפיל את האחריות על הנסיבות או האחרים בקבוצה, אני מעדיפה לעשות 100% ניסיונות, ורק אם זה לא עובד, אז לאמר - לאור הנסיבות, אני נאלצת לקבל ש...
ולפיכך, אני לא מגדירה מראש שאין סיכוי שילדיי באופן עצמאי יכבו טלוויזיה, גם בגיל 13, מבלי שאני אצטרך ליזום משהו חלופי (זה כמובן רק כדי לשייך שוב את הדיון שלנו לנושא הראשי עליו הגבתי).
באופן כללי, אני מתעקשת לקחת על עצמי את האחריות הזו, אם התוצאה שאני רוצה להשיג חשובה לי.

 

[lavendula]

LOL בקשר לסדר ולניקיון

השרשתי, מה זה השרשתי

...
שאני אשים שוב את תצלום החדר של הבכורה שלי, שהייתה מסודרת עד כיתה ז'?

 

[kmiki]

אז אצלך זה ככה?

אני לא מבינה דבר אחד, למה לנסות לרפות ידיים של מי שלא הרים ידיים?
אני מבינה שבחדרי חדרים ההורים לבני נוער מלגלגים על ההורים לילדים קטנים, ואמרות כמו "חכי חכי" שגורות בפיכם, זה לא שונה מההורים בפורומים של הורים לפעוטות שמלגלגים על הורים לתינוקות עם "חכי לגיל שנתיים הנורא", הבנתי, אוקיי.
ובכל זאת, את זו את, ואני זו אני, כל אחת מאיתנו שונה מהשניה, ואני מניחה שהרבה מאד דברים אנחנו עושות שונה לגמרי, וזה לא אומר שמה שקורה אצלך, יקרה גם אצלי, אבל לא ברור לי למה את כל כך רוצה שאני אוותר כבר היום ורק אשב ואחכה ליום שבו לא יקשיבו לי יותר?

 

[lavendula]

אני אמרתי לך לוותר?

גם אני לא ויתרתי... וזה בדיוק מה שאני מנסה לומר.
כמו שאת מצהירה שהכל עניין של רצון ונחישות מצדך, אני באה וטוענת שאצלי זה לא עבד, או עבד רק לפרק זמן מסוים, כי יש עוד פרמטרים מלבד הרצון והעקשנות של ההורה.

 

[AYELET1]

אני אשמח לדון איתך בעוד 6 שנים

יתכן שילדיך יהיו מסודרים כאותו אח יקה עליו את מספרת
אבל יש הרבה סיכוי שגם את "תגדלי" ותביני שהחלטות להורות הן החלטות תיאורתיות. הדברים בשטח לא תמיד תואמים לצפיות.

 

[AYELET1]

הנקודה אינה "להרים ידיים " או לא. הנקודה היא

אלו מלחמות הן חשובות ועל אלו כדאי לוותר. הן פשוט לא שוות את זה.

 

[kmiki]

עוד אחת באה לחנך אותי?

מתה על ה"חכי חכי" של האמהות לילדים בוגרים.

 

[AYELET1]

יש דברים שרואים מכאן ולא רואים משם(או להפך...

 

[kmiki]

תמשיכי, תמשיכי

עוד משהו?
רוצה עוד תחומי חיים בהם את יותר מתקדמת ורוצה לתת לי את חוכמת החיים לגביהם?
יש לי גם כוונות עתידיות מבחינת קריירה, לוותר כבר עכשיו גם על זה כי אולי הבוס לא יקדם אותי לתפקיד שאני רוצה בו?
לא לצאת ללמוד את הקורס שאני מתכוונת לקחת כי אין סיכוי לתפקיד חדש?

 

[AYELET1]

 

[הפתעות נעימות]

מה הקשר???

 

[kmiki]

לא אוהבת את הצקצקנות של "אני יודעת יותר"

 

[הפתעות נעימות]

אני באמת באמת לא חושבת שהיתה פה צקצקנות.

 

[AYELET1]

היא חובבת סיפורי פוגי

"בן דוד שלי רצה לשחות
כדי לצוף קבוע
למד שחיה בהתכתבות
אצל מציל ידוע. "

 

[lavendula]

אבל למה את מפרשת את זה ככה?

באותה מידה, כל ההורים שלכאורה לא התעקשו יכולים לפרש את דברייך כשיפוטיים. כתבת "אם משרישים בילד מגיל קטן...". כלומר? כל מי שהילד שלו לא מסודר/דבוק כל היום למסכים וכו' לא ניסה להשריש מגיל קטן? בהחלט ניסה! לחלק הצליח, לחלק לא, ולחלק הצליח בגיל קטן ואח"כ הילד שינה את דרכו למרות טיפול השורש

. ובאופן אישי ומניסיוני, כשזה מצליח זה גם (ואולי בעיקר) בזכות העובדה שהילד "נוח". עם ילד פחות נוח נאלצים לברור היטב את ההתעקשויות ואת המלחמות, אחרת כל הבית יוצא משפיות. אני כותבת לך את זה לא מהמקום של ללגלג ולהרפות את ידייך, אלא דווקא מהמקום של התסכול לשמוע שוב ושוב מנטרות חינוכיות שכנראה לא עלו בדעתי

, אחרת בטח הייתי רווה יותר נחת מילדיי. זה בדיוק הצחוק המר שמרי פופ כתבה עליו.
אנחנו בסה"כ מנסות להגיד לך, בתגובה למשפט שלך ש"זה תלוי בהורים", שלא: זה לא תלוי רק בהורים. מה לא בסדר בזה?
את מעידה על עצמך שאת נחושה ולא נכנעת בקלות. מי אנו שנרפה את ידייך רק בגלל שחשפנו קצת מהניסיון האישי שלנו?

 

[kmiki]

כי אנחנו לא מסכימות על החלק המהותי

אנחנו לא מסכימות על החלק המהותי, וזה בסדר גמור, אני לא אומרת שאני זו שצודקת באופן מוחלט אני אומרת את דעתי.
בואי ניקח דוגמא אחרת, במדינה יש חוקים, נכון שיש תמיד כאלה שיעברו על החוקים ולא משנה מה החוקים, אבל אם למדינה יש משטרת אכיפה טובה (ורואים את ההבדל בין מדינה למדינה) אז את יכולה לבסס את חוקי המדינה מיום הקמתה ולהגיע למצב של אחוז פשיעה נמוך, או לאפשר לפושעים רבים להתחמק מעונש, ואז "להבטיח" לעצמך שיעור פשע גדול.
עכשיו במדינת ה"בית" יש לך אוכלוסיה הרבה יותר קטנה, ולמשטרת האכיפה הרבהיותר קל לאכוף את חוקי המדינה/בית.
מבחינתי ישנם חוקים בל יעברו, ובכל גיל ההתייחסות לעבירה על החוקים משתנה בהתאם.
אם בגיל 6 זה "אין טלוויזיה" או "לא ללכת לחבר", אז בגיל 9-10 יש את הענישה המתאימה (אני עוד לא שם, נראה מה יתאים אז), ולגיל 16 יש את הענישה המתאימה וכו.
אני לא נגד מרות בבית, וחושבת שחינוך צמוד (מהמילה tight) זו לא מילה גסה, ובהחלט מאמינה שמי שלא משריש את זה מהבסיס, כלומר מההתחלה, לא יצליח מאוחר יותר להחזיר את הכוח לעצמו.
העניין הוא, כמו שבהרבה סיטואציות אחרות, ההתנשאות של "אין חכם כבעל ניסיון", הרבה פעמים בחיי חשבתי שיש לי ניסיון בדברים ואני יודעת יותר טוב מאחרים כי אני "כבר הייתי שם" וגיליתי שצעירים ממני בתחום הספציפי עשו דברים שונה לגמרי ממני והשיגו תוצאות טבוות ממני.
זה שאתן כבר שם לא אומר בהכרח שהדרך שלכן היתה/עודנה הנכונה ושנגיעה לאותן תוצאות.
יש לי דוגמא כזו מעולה קרובה אליי מאד, אבל לא נרחיב עליה את הדיבור, זה ארוך מדי.

 

[lavendula]

איך את יכולה להיות בטוחה אם עוד לא היית שם?

איך את יכולה להיות כ"כ בטוחה שמה שתשרישי בגיל 3 או 6 יישאר מושרש היטב גם בגיל 12, 15 או 17?

 

[kmiki]

הכל בתאוריה כמובן

עם אכיפה נכונה מבחינתי זה יישאר.
מבחינתי, לפי חוקי ביתי, מי שלא עוקב אחרי חוקי בסיס אין לו זכויות.

 

[3תיתי]

את לומדת שחיה בהתכתבות

ומתעצבנת שמי שבמים מספר לך, שלא תמיד מה שכתוב, מצליח בפועל. את רוצה שיכתבו לך שאת צודקת? אז יופי! הנה. את צודקת. או שלא.