רק האהבה תנצח1
New member
דיקטטורה!
לא האמנתי שזה קורה לנו שוב- הרע ניצח. ואני לא איזו מתייפייפת שחושבת שאין מקום לאסטרטגיה במשחק הזה. אבל אני חושבת שיש גבול וכל פעם מותחים אותו יותר ויותר. שי הוא השורד שהכי פחות מגיע לו מבין השורדים הישראלים. אני לא אשכח איך שי עבד פשוט כמו מכונה לא אנושית ושום חיבוק, חיוך, מילה במשחק שלו לא היו אמיתיים. גם במקומות שלא היה חייב. זכורה לי בעיקר הבחירה שלו בריקי לראות את הסרט מהמשפחה. חשבתי שהנה אנחנו רואים בו את הצד של ההורה שמזדהה עם געגועי אמא לילדיה אך ישר הוא אמר שמדובר באסטרטגיה נטו בשביל ליצור מצב שהיא תרגיש מחוייבת אליו רגשית. נמאס לי לשמוע את המשפט הזה: "זה רק משחק, בחיים אני לא כזה." די!!! זה לא משפט קסם שיכול לפתור הכל! זה משפט לא אמין. בנאדם שהוא לא כזה במציאות לא היה מסוגל אפילו להעלות בדמיונותיו הפרועים ביותר התנהגות כמו של שי. איזה מסר הוא מעביר לילדיו? נצחון בכל מחיר שיינקב. כשצפיתי בתוכניות, קרה לא פעם שהוכתי תדהמה למשמע שי. תמיד הוא הצליח להגיד משהו שלא האמנתי וגרם לי לחשוב: האם באמת שמעתי נכון?! שי הוא דיקטטור. הוא נרקסיסט שצריך לטפל בעצמו. כל המשחק שלו סבב סביב התחושה שמסביבו נמצאות בובות חסרות פה,דיעה ומחשבה שהוא מזיז בחוטים. תמיד הוא היה בטוח בעצמו שאין סיכוי שמישהו בכלל יעיז לחשוב על להדיח או לעמוד מולו. כי הוא חזק, הוא מאיים, הגבר שהכל מגיע לו. כל הוינריות יכולה להיות תכונה מאוד טובה, הרצון לנצח ולהצטיין. אז שי ניצח משימות, ניצח מועצות, אך האם הוא ניצח את הדבר האמיתי? האם הוא עומד באיזשהוא קריטריון ערכי, מוסרי? האם הוא לפחות ממוקם איפשהוא על סולם ערכים כלשהו? אני מקווה שילדיו לא יקחו דוגמא אישית ממנו ויידעו בעתיד לעשות את ההבחנה בין דרך לדרך ושהמטרה לא מקדשת כל אמצעי. טלכו דרך הצבעתו בשי ניסה להצדיק בעצם את דרכו שלו, על אף שהוא הרבה יותר בנאדם משי חנוך מקנא בטום בעיניי, הוא הצטייר כשובניסט ומאצ'ואיסט לא קטן במהלך המשחק.פעם עוד היתה לי הערכה אליו. ושי , שי הוא לוזר מיליונר.
לא האמנתי שזה קורה לנו שוב- הרע ניצח. ואני לא איזו מתייפייפת שחושבת שאין מקום לאסטרטגיה במשחק הזה. אבל אני חושבת שיש גבול וכל פעם מותחים אותו יותר ויותר. שי הוא השורד שהכי פחות מגיע לו מבין השורדים הישראלים. אני לא אשכח איך שי עבד פשוט כמו מכונה לא אנושית ושום חיבוק, חיוך, מילה במשחק שלו לא היו אמיתיים. גם במקומות שלא היה חייב. זכורה לי בעיקר הבחירה שלו בריקי לראות את הסרט מהמשפחה. חשבתי שהנה אנחנו רואים בו את הצד של ההורה שמזדהה עם געגועי אמא לילדיה אך ישר הוא אמר שמדובר באסטרטגיה נטו בשביל ליצור מצב שהיא תרגיש מחוייבת אליו רגשית. נמאס לי לשמוע את המשפט הזה: "זה רק משחק, בחיים אני לא כזה." די!!! זה לא משפט קסם שיכול לפתור הכל! זה משפט לא אמין. בנאדם שהוא לא כזה במציאות לא היה מסוגל אפילו להעלות בדמיונותיו הפרועים ביותר התנהגות כמו של שי. איזה מסר הוא מעביר לילדיו? נצחון בכל מחיר שיינקב. כשצפיתי בתוכניות, קרה לא פעם שהוכתי תדהמה למשמע שי. תמיד הוא הצליח להגיד משהו שלא האמנתי וגרם לי לחשוב: האם באמת שמעתי נכון?! שי הוא דיקטטור. הוא נרקסיסט שצריך לטפל בעצמו. כל המשחק שלו סבב סביב התחושה שמסביבו נמצאות בובות חסרות פה,דיעה ומחשבה שהוא מזיז בחוטים. תמיד הוא היה בטוח בעצמו שאין סיכוי שמישהו בכלל יעיז לחשוב על להדיח או לעמוד מולו. כי הוא חזק, הוא מאיים, הגבר שהכל מגיע לו. כל הוינריות יכולה להיות תכונה מאוד טובה, הרצון לנצח ולהצטיין. אז שי ניצח משימות, ניצח מועצות, אך האם הוא ניצח את הדבר האמיתי? האם הוא עומד באיזשהוא קריטריון ערכי, מוסרי? האם הוא לפחות ממוקם איפשהוא על סולם ערכים כלשהו? אני מקווה שילדיו לא יקחו דוגמא אישית ממנו ויידעו בעתיד לעשות את ההבחנה בין דרך לדרך ושהמטרה לא מקדשת כל אמצעי. טלכו דרך הצבעתו בשי ניסה להצדיק בעצם את דרכו שלו, על אף שהוא הרבה יותר בנאדם משי חנוך מקנא בטום בעיניי, הוא הצטייר כשובניסט ומאצ'ואיסט לא קטן במהלך המשחק.פעם עוד היתה לי הערכה אליו. ושי , שי הוא לוזר מיליונר.
