דיפ פרפל בישראל

[ציףציף1000]

עמדתי היא איפשהו באמצע

דהיינו, יש השפעות של רוק מערבי על מוזיקה ישראלית, ברור. פורטיס הוא דוגמא מצויינת. אבל אין תרבות רוק בישראל. איינשטיין היה רוקר? הוא אהב להיות בבית, לשבת על הגדר, להיות בקונצנזוס. איפה הוא ואיפה.... כל הדוגמאות שהבאתי למטה? זו הסיבה שהוא היה יכול להמשיך וליצור ולהקליט גם בגיל 70 בלי שמישהו יעיר לו על גילו. וכנ"ל כמובן כל השותפים שלו ליצירה: שלום, מיקי..... וגם פורטיס. כולם שיבדל"א, ושימשיכו ליצור.

 

[droriko]

אני דיברתי על מהפכת הרוק של איינשטיין

שבה הוא פעל ביחד עם הצ'רצ'ילים,שזכו להרבה הוקרה בבריטניה הנערצת עליך, לא אמרתי שכל הקריירה שלו הוא עשה רוק(למרות שפה ושם הוא כן עשה רוק רך) שלושת האמנים האחרים שמינית הם רק דוגמאות, יש כל כך הרבה זמרים ולהקות מכאן שעושים(בעיקר עשו) רוק מצויין. ואני לא יודע מה זה נקרא אצלך "תרבות רוק"? אורח חיים פרוע של סמים וזונות? כי הפוזה של "הילד הרע" לא עושה רושם כבר עשרות שנים(אגב ג'אגר עצמו סחי מ-1970בערך, ואפילו ניסה לשמש "כומר תומך" לקית ריצ'ארד) מבחינתי תרבות רוק זה הפינגווין וקולנוע דן ודומיהם, זה הרוקסן בתחילת ה-90, זה הלוגוס שבא אחריו ועוד יצא לי לראות בו כמה הופעות, זה הפטיפון ברחוב יצחק שדה שהייתי מבלה בו המון לפני 10 שנים . היום הרוק בארץ בקנטים, האמנים הצעירים בעיקר מנסים לחקות את חו"ל ועוד עושים את זה בחוצפתם באנגלית. אבל להגיד שבישראל לא היתה מעולם תרבות רוק מנותק מהמציאות.

 

[droriko]

ריצ'רדס כמובן

 

[ציףציף1000]

תקרא את כל השרשור, כולל מה שכתבתי בהמשך

רוקנרול הוא זרם תרבותי שצמח במקומות מסויימים ועל רקע מסויים. הוא "יוצא" לשאר העולם, כולל ישראל, אבל הוא אינו טבעי במקומות אלו. לכן במוזיקה ישראלית יש גם השפעות של רוק, כמו גם השפעות רבות אחרות. זה סלט של השפעות, וטוב שכך.

אגב, לומר שג'אגר הוא "סחי" מ-1970 זה קלולסי לחלוטין.

 

[droriko]

ג'אגר הפך להיות ילד טוב ב-70

הבעייתי תמיד היה ריצ'רדס

אגב אותו הסיפור היה גם עם דלטרי וטאונסנד במי

 

[ציףציף1000]

ממש לא.... אין לי ממש כח להכנס לזה

ג'אגר מעולם לא היה "ילד רע". הוא היה צעיר ממעמד הביניים עם שאיפות יאפיות. הסטונס שווקו עם תדמית של ילדים רעים על מנת להבחין ביניהם לבין הביטלס שהיו ה"ילדים הטובים", עבור התקשורת. לא היה קשר בין התדמית למציאות.

ג'אגר צרך סמים כמו רבים מבני דורו, עבורם זה היה חלק מההתנהגות החברתית המקובלת, בוודאי כשהיו עם חברים. אולי הוא לא צרך הרואין בכמויות כמו ריצ'ארדס, כיוון שהוא זה שהיה צריך לקבל את ההחלטות בלהקה החל מסוף שנות השישים ועד סוף שנות השבעים, אבל הוא לא היה שונה מהקולגות שלו. אני לא יודעת אם הוא הפסיק אי פעם לקחת סמים (היינו, ג'וינטים, קוקאין אולי), אם כי בגילו בוודאי הרופאים אמרו לו שמספיק. אפילו מקרטני הפסיק עם הסמים רק ממש לאחרונה, מסיבות בריאותיות.

אין ממש אמנים מרכזיים מהדור שלו שלא צרכו סמים, כאלו ואחרים ובמידות משתנות. זאפה וספרינגסטין היו היחידים למיטב ידיעתי. אני לא מביעה כאן עמדה בעד או נגד, פשוט עובדות.

 

[droriko]

גם הסטונס היו בקשרים טובים לנון

עשו ביחד גם סרט

 

[droriko]

אני לא מדבר על ג'וינטים

ג'וינטים גם היאפים הכי גדולים לוקחים, אני מתכוון מן הסתם לסמים הכבדים(ריצ'ארדס טוען שפעם הוא היה בכזה מחסור של סמים שהוא "נאלץ" להסניף את האפר של אבא שלו, לא יודע אם זה אמיתי או שהוא המציא)

 

[ציףציף1000]

מה זה סמים כבדים?

הרואין? ג'אגר ניסה הרואין. הוא לא התמכר לזה ומן הסתם לא המשיך לאורך זמן, אחרת היינו רואים את התוצאות. ריצ'ארדס היה מכור להרואין בערך מ-1969 עד 1977, אז החל בגמילה בהדרגה עד תחילת שנות השמונים. גם לאחר מכן היו שמועות מדי כמה שנים שהוא חזר לסורו. כיום הוא אומר שבעצת רופאיו הוא לא לוקח סמים בכלל, אם כי ה"פיתוי" עדיין שם, תמיד. הסיפור על הסנפת האפר של אביו מקורו בראיון לאחר מותו של אביו (בגיל מופלג) לפני מספר שנים. השניים התקרבו בערוב ימיו של האב, וריצ'ארדס רצה להדגים עד כמה הוא רוצה להשאר קרוב אליו, גם לאחר מותו. לא ברור אם הסיפור הוא צ'יזבאט או אמת. מבחינתי, גם קוקאין זה סם "כבד", והוא היה הסם הנפוץ ביותר בקרב עדות הרוקרים, בשנות השבעים והשמונים.

 

[droriko]

אגב "אוהב להיות בבית"

זה לכאורה שיר סתמי על אדם אפור ומשעמם, אבל אם מאזינים למילים זה בעצם שיר שיוצא נגד כל תרבות ההישגים המטופשת. מנהל הפורום אמר בצדק ש"אני אוהב לישון" מתכתב עם IM ONLY SLEEPING של לנון, גם "אוהב להיות בבית".

 

[droriko]

רק שביגוד ללנון איינשטיין באמת התכוון לזה חחח

 

[Celluloid Hero]

גם את "יושב על הגדר"

צריך לפרש בזהירות-

בעיני מדובר בשיר הסולד מ"יושבי הגדרות" למניהם, (שזה רובה רובה המוחלט של האנושות) ,ומביע תחושת מיאוס ,ואף ייאוש, מהעמדה הזאת שאיינשטיין נאלץ להתקע בה. העובדה היא שאיינשטיין ישב בבית, עם המחשבות שלו קובר את עצמו במסך עשן מגונן שמתואר בשיר. יותר לבד מזה קשה להיות. הפיכתו לקונצנזוס היתה והינה בעל כורחו.

 

[Barmelai]

אני חושב שהבעיה נעוצה לא בתדמית הרוקר המקפץ

אלא בנקודת המוצא של הרוקר המזדקן ועד כמה היא נתפסת כאמינה.
רוק הוא לא רק פופ רועש ומחוספס, אלא גם ובעיקר אמירה חברתית מחאתית ומתמרדת. אני בטוח שתסכימי איתי, אמרת זאת בעבר פעמים רבות.
רוק, אם לתמצת את הלך הרוח של הז'אנר במשפט, הוא ביטוי מוזיקלי לאי הסכמה עם העולם.
ביותר מילים, ברוק יש אלמנטים של מחאה, זעם, סכנה, לעומתיות, קריאה לשחרור, פריקת עול, מינות, הורמונים... אין לי כוח להמשיך את הרשימה.

החבילה הזו מתקבלת כאמינה, כאשר הרוקר נתפס כמו אחד שחווה בעצמו את הדברים האלה. כמו אחד משלנו, רק שהוא/היא יודעים לנסח ולהלחין את הזעם שלנו טוב יותר, וגם נראים טוב יותר מאיתנו כשהם עושים את זה.
קהל רוק רואה ברוקר על הבמה מעין נציג שלו. מעין אמפליפייר רגשי, רצוי כריזמתי, שיכול להחצין את מצוקות החיים שלנו ולהפוך אותן במשך שעתיים למסיבה.
זה הקטע הייחודי לז'אנר, ורוקר זקן פשוט לא מתאים לתפקיד. במיוחד הרוקר הזקן העשיר והשבע שמתגורר באחוזה ויש לו צי של מכוניות ספורט. הוא כבר לא אחד משלנו.

אני לא בטוח שכיום הרוק נתפס כמו שתיארתי למעלה. יכול להיות שרוק היום הוא רק פופ רועש וחסר משקל חברתי/פוליטי. אולי בגלל זה רוקרים מזדקנים יכולים לערוך טיולי גסיסה לארץ ולחזור הביתה עם סטיפה מרשרשת.

 

[ציףציף1000]

הייתי מרחיבה יותר את ההגדרה לרוק

כז'אנר אמנותי, יש בו פשוט אמירה על העולם. אמירה מקורית, מצריכה בדרך כלל חריגה מהמיינסטרים. האמירה יכולה להיות בצורה של זעם ומחאה - ואכן הרבה פעמים זה היה כך - אך היא גם יכולה להיות גם אמירה אישית, ממנה אנו יכולים ללמוד על העולם ועל עצמנו. מבחינה זו גם לאנשים בגילאים שאחרי 30 יש מה לומר, שהרי אנשים אינם מפסיקים לגדול בגיל זה. יש יותר מדי דוגמאות מכדי להתחיל. עמדה "אופוזיציונית" או לא קונפורמיסטית, יכולה להגיע בצורות רבות.

זה נכון גם כאשר אמן, שהתחיל בתור צעיר עני ו"רעב" מתברגן או אפילו מצליח מאוד כלכלית. ספרינגסטין רחוק היום מאוד באורח חייו מהצעיר שהיה לפני 40 שנה; זה לא אומר שאין לו מה לומר. לו ריד גם היה דוגמה טובה לאמן שחיפש ושאף לאמירה מקורית גם בגיל מתקדם, ותוך התעלמות מהמיינסטרים וציפיות הקהל והמבקרים. אני גם לא רואה את ניל יאנג עוצר לרגע. הבעיה היא כאשר אנשים מנסים לשחזר איך הם היו בגיל 20.

אבל דווקא כאן אני מסכימה אתך מכיוון אחר: הייתי מצפה מאמנים צעירים כיום להיות יותר "בועטים" וקונטרוברסלים, וזה פשוט איננו.למה? זה דיון אפילו יותר מעניין, לטעמי. איפה הסקנדלים? (לא נוסח אייל גולן). איפה האלבומים הכפולים עם פידבק מההתחלה עד הסוף? למה אין מישהו כמו בואי בתחילת דרכו - על שלל בגדיו ואמירותיו האמנותיות והאישיות, או כמו מקרטני שהקליט את "תנו את אירלנד בחזרה לאירים", או כמו סליי סטון שהתחתן עם חברתו הלבנה על הבמה, בתחילת שנות השבעים; או בכלל. אין תעוזה. כולם חנונים עם טי שירטס וזקן. שזה נחמד, אבל לא מספיק. טוב, אולי אנתוני והג'ונסונס. מי עוד?

 

[Celluloid Hero]

אני דווקא לא מחפש סקנדלים

בשנת 2013, רוב הסיכויים שסקנדלים יבואו כחיפוי על חוסר בכישרון מוזיקלי. זה הדבר האחרון שאני רוצה לשמוע. מה שכולנו צריכים לחפש זה את האנדרגראונד. מאז שנות השבעים, כל המהפכות התחילו משם, ואם תהיה עוד מהפכה, אז היא מתבשלת באיזה ביב שופכין שכולנו מפספסים כרגע. מה שאני מקווה, זה שפייסבוק ודומותיה לא חיסלו את התאים האפורים האחרונים שנותרו באנושות, ומתי שהוא תיווצר התנגדות מתאימה. אגב, קרוב לוודאי שהתנגדות הזאת תהיה על חשבון פייסבוק. או על חשבון בתוך פייסבוק. אחד מהשניים בכל אופן...

 

[ציףציף1000]

"סקנדלים" במובן של איתגור המיינסטרים

ולא במובן הטבלואידי.

 

[Theoretical Fool]

אתגור המיינסטרים מבחינה מוזיקלית או חברתית?

כי לא זכור לי שמקרטני (או בואי) איתגרו את המיינסטרים, גם בשיאם. בסה"כ חבורה של לבנים בריטים שניסו לחקות שחורים אמריקאים. לחלקם הצליח יותר, לחלקם פחות. אף אחד מאותם לבנים בריטים שאת יודעת את שנות הזרקת ההרואין שלהם (לא מזלזל בך חלילה, סתם התאים לי במשפט) לא המציא שום דבר, לא הביטלס ובטח ובטח שלא הסטונז. הבריטים אימצו את הרוק והבלוז מהאמריקאים. נכון שזה השתרש שם יותר חזק, ונכון שזה קרה מוקדם יותר מבארץ, אבל בסה"כ הם ייבאו את זה בדיוק כמו כל מדינה אחרת - מארה"ב. כדי לקבל אישור אמיתי מהמיינסטרים, הם היו צריכים לייצא את החיקוי חזרה לארה"ב, וזה הקטע המצחיק בעניין. מה שכן, את זה אי אפשר לקחת מהבריטים - הם היו ונשארו אשפי הייפ, קידום מכירות, רכילות וסנסציות. מבחינתי, לא הרבה מעבר.

 

[ציףציף1000]

היה לנו פעם את הדיון הזה

ולעומת הסיבוב הקודם, כעת אני לא משוכנעת שאתה רציני. אבל למקרה שכן, אתה יכול להתנחם בכך שיש לך שותף אחד, לפחות, לעמדתך. במסגרת קריאת חומרים רבים על לו ריד בשבועות האחרונות, נתקלתי באותו ראיון טלוויזיוני שנתן בשנות השמונים, בו טען שהבריטים לא יודעים לעשות מוזיקה ושאין שום מוזיקת רוק בריטית שווה מלבד הסטונס והקינקס. תהנה!

http://www.youtube.com/watch?v=z509KPb9cxE

 

[droriko]

לא לא לא ו-לא

קודם כל על החדשנות של בואי אין לי כח להרחיב כי כבר טחנו את מכל כיוון.

מקרטני חתום על אלבום המופת מקרטני 2,שהוא אחד מהאבות של האינדי בימינו. מקרטני לא תמיד כזה חמוד, לפחות לא כשהוא בוחר להקליט בלי הלאסו חברת תקליטים גדולה.

 

[ציףציף1000]

מקרטני מאבות האינדי?

טוב, אני סוגרת רשמית את אחד הימים היותר-סוריאליסטים בתולדות הפורום. לילה טוב.