לדעתי
אני נוטה לאדישות כללית, וגם אם העולם יושמד מחר, אני לא אקח את זה קשה. אבל בזמן שאני אדיש לגבי העולם והסביבה, אני לא אדיש כלפי עצמי וכלפי הפעולות שלי, ובכל הקשור לטבעונות, כל פעולה שלי משפיעה על אחרים:
בן אדם ממוצע אוכל לפחות 31 בעלי חיים בשנה, שזה יותר מ-2400 בעלי חיים בכל חייו. אז נכון, אין לי השפעה על המוני התרנגולים והפרות ובני האדם שעוברים התעללות ברחבי העולם, אבל יש לי השפעה ישירה על חייהם ומותם של מאות ואלפי בעלי חיים. גם אם היתה לי השפעה רק על החיים של פרה אחת, לא הייתי יכול לחיות עם עצמי אם הייתי יודע שבגללי היא סבלה, כשיכולתי לחסוך ממנה את הסבל הזה. העולם ייהרס או לא ייהרס, אבל לאותה פרה מסוימת, בדיוק כמוני, לא אכפת מהעולם. אכפת לה מעצמה והיא לא רוצה לסבול.
לגבי העבודה שלך: המנטרה שלי בענייני טבעונות היא: "אם אני יכול לבחור בין להתעלל בבעלי חיים לבין לא להתעלל בבעלי חיים, אני מעדיף לא להתעלל בבעלי חיים". לפעמים אין אפשרות בחירה כזאת. למשל, המוני בעלי חיים מתים בשביל הירקות והדגנים שאנחנו אוכלים, ובכל זאת אנחנו מעדיפים לאכול אותם ולא לגווע ברעב. במקרה שלך, אם העבודה במסעדה היא הכרחית מבחינת הפרנסה שלך, אז אין לך ברירה אלא להמשיך לעבוד שם. במקרה הזה אין לך אפשרות בחירה, ולכן לדעתי זה לא מתנגש אידיאולוגית עם הטבעונות הפרטית שלך, שבה כן יש לך אפשרות בחירה.