שלום!
אני חושב שאני קצת מזדהה איתך, אני חזרתי בתשובה בסוף כיתה ו', אמנם זה היה תהליך ארוך מעט ודרך ממני להכריע לגבי הדרך בה אני בוחר. ועברתי ללמוד בישיבה תיכונית ( וגם חטיבה דתית ) ועכשיו אני נמצא בישיבה מעט לפני הגיוס. כל זאת למרות שכמעט במקביל, שהרי זהו הזמן של ההתבגרות המינית, התפתחה אצלי הנטיה ההומוסקסואלית. ואף על פי שבשלב כלשהו נפל לי האסימון שזה לא כל כך הולך ביחד המשכתי במסלול הזה. מאחר וגיליתי בעצמי אמונה חזקה בכל מה שקשור לדת בכלל וליהדות בפרט, וראיתי צורך לחקור זאת ולפתח את זה. שלא ישאר בתור דבר פרימיטיבי אינפנטילי, או במילים אחרות להוציא את אמונתי מהכוח אל הפועל. אמונה בה' ובטוב שקיים בבריאה. אם כל הסיבוכים שיש בה. בתקופת התיכון ניסית אמנם להתמודד עם הנטיה שלי, אך זה לא הלך כל כך מסיבה פשוטה, שהרמי"ם בישיבה היו מאוד טובים ונחמדים, במיוחד בשישית, אבל לא היה נראה לי שאני יכול לדבר איתם על עניינים כאלו, ושהם פשוט לא יבינו, וקל וחומר שלא יוכלו לעזור לי. בישיבה הגבוהה הצלחתי להתמודד בעיקר בתחום הסור מרע. למרות שהחזרה הביתה קשה מעט, מאחר ולהורים שלי אני לא ממש יודע איך לספר. כך שהם לא כל כך יכולים לעזור לי. וגם יש אינטרנט לא חסום, כך שאני נמנע מלגשת למחשב או לטלויזיה בכלל. וכמובן ההתמודות הכי קשה היא המחשבות שצצות ברגעים הכי לא נוחים ומתאימים, כגון בזמן התפילה או הלימוד. שאם אני נותן להן להשתלט עלי אני גם עלול להגיע לדברים אחרים שאני ממש לא רוצה להגיע אליהם. באופן כללי, אולי אני תמים עדיין, אבל אני מאמין שאני אוכל לשנות את הנטיה שלי, או לפחות להגיע למצב שאני אוכל לחיות עם אישה. כפי שאנו רואים בפרשת הבריאה, זכר ונקבה ברא אותם, ולבנות בית. ומוכן גם לכך גם אם ההתמודדות שלי תהיה לאורך תקופה ארוכה בחיי, ואלי אפילו כשהתבגר ועד שאזדקן, שאז ספק אם ישנה לי משהו מכל זה. וגם מאחר ואני רואה את הקשר עם מישהו אחר כנגד רצון ה', והייתי מעדיף ללכת 'ראש בקיר' מה שנקרה, ולא לנסות להתפשר על דברים שנראים לי בסיסיים, שהרי הם כתובים במפורש בתורה שבכתב. ולראות איך לפתחם מעבר לאיסור והשבירה, אל עבר התיקון וההשלמה. ולהשלים עם כך שיש לי התמודדות מסוימת שאני רואה שישנם כאלו שגם הם שותפים להתמודדות זו, מה שיכול מאוד לעזור. ואלוי גם האתר החדש של "הוד" צריך עיון, שיביא דברים קצת יותר למודעות ציבורית. בעניין מה שאני עושה עכשיו אני משתדל לעסוק במה שאתה קורא לו רוחניות, בלימודים אמוניים פילוסופיים משהו, וגם בלימודים מעשיים, שהינם הכרחיים על מנת להוציא את העניינים הרוחניים בפועל, שנכללים בזה לימודי הלכה וגמרא. ובפשטות לומד תורה, וזה עוזר. כפי שהכוזרי כתוב שה' מתגלה בעולם וזו ההוכחה הגדולה ביותר לקיומו ולקיום הקשר הרלוונטי מאוד שלנו איתו. בנוסף לכך שאנו חיים בדור של הסתר פנים, אנו מצפים למשיח, בכל מקרה נשתדל להשאיר לו כמה שפחות עבודה. ובע"ה אני אנסה ללכת לטיפול פסיכולוגי ולראות במה הוא יכול לעזור. (אם יש למישהו הצעות...) ובעזרת ה' נעשה ונצליח. באופן כללי כדאי לנסות, להיות דתי, מאמין ורוחני, רק לא לשכוח שזו דרך חיים ולא בוחרים ומחליפים כשזה לא נוח כמו גרביים או משהו כגון זה. ולסיכום כל שרוח הבריות נוחה הימנו, גם רוח המקום נוחה הימנו... אני מקווה שעזרתי בנקודת מבטי, כך אני רואה את הדברים, גם אם זה לא מושלם ורק באמצע הדרך, אחרי הכל כך הוא העולם הזה. פרוזדור לעולם רוחני, מיש שלא יהיה רוחני פה, מה יהיה לו שם ???
