לא,אני לא מסכים להפנים דבר כזה
חד משמעית לא. היום שאשלים עם זה שאיני מסוגל לספק לילדיי את כל האושר זה יהיה היום המר של חיי.ייטב אז מותי מחיי. איני יכול לערוב לאושר ילדיי?מי מצריך בכלל ערבות כזו?מה שצריך זה להשתדל במיטב היכולת להביא אושר לילדים,ממש לא לערוב,ולהשתדל את המיטב אני בהחלט חושב שאני יכול,אני וכל אדם באשר הוא.ברור,שום דבר לא קל בחיים,בטח לא השקעה בילדים,אבל זה בהחלט אפשרי. אם ילדי יתקשה בישיבה ללמוד 14 שעות ביום הוא בהחלט ימצא את אביו נותן לו את מלוא הגיבוי ללמוד כמה שהוא רוצה כמה שבא לו וגם לא ללמוד כשלא בא לו,דווקא זה לא נראה לי כ"כ דבר קשה. אכן ההתמודדות לא פשוטה בכלל ולא קלה בכלל,שלנו ושל כולם,אבל היא התמודדות שווה ואפשרית.
