דילמה

[אילן עיניים ירוקות]

אולי כדאי שיתן להם זמן איכות?שילכו

לגן הציבורי,לסרט,קניון או לכל מקום אפשרי אחר רק הוא והם

שיתקרבו אחד לשני שוב.

 

[d a n i e l s 5]

ורד....

לא יודעת באמת מה להגיד לך כי לא מכירה את הסיטואציה. קראתי את כל התגובות, חלק אמרו כך וחלק אמרו אחרת וכולם דיברו מניסיון שהיה להם. במצבים כאלה כשיש דיעות לכאן או לכאן אני בוחרת להרגיש , להרגיש מהבטן להקשיב לאינטואציה שלי, מה היא אומרת לי. יש לי תחושה שפעלתם נכון. אני יכולה להרגיש את הכאב שלך מבין המילים, ולשלוח לך חיבוק מכאן.

 

[נוגע בך]

איששש קורע

אבל אולי עת שינוי בנושא, דווקא ממעמקים אפשר להפיק לקח לשנות לראות את האמת עומדת מולך זה לא פשוט. אולי המקרה הזה יגרום לו לשנות. ולך, אולי את לא אמא מושלמת , כנראה אין כזו אבל הדרך בה נגעת בנושא, ראית אותו וטיפלת מראה שילדייך זכו. ולכאב שלך כרגע רק יכול לשלוח לך

שבת שלום לך

 

[PENINA131]

אנרגיה חיובית -ממני אליך

קבלי את כל האנרגיות החיוביות שאני מנסה כרגע להעביר אליך. לא עשית טעות ואל תתחרטי על כלום. אם הגדול לא יודע לומר את אשר על ליבו הוא ילמד כי הוא יבין שאת תמיד מאחוריו והוא בפעם הבאה יוכל לומר לאביו שלא רוצה ללכת אליו. אני חושבת שלא כדאי לך לעשות את העבודה בשביל האבא- למה לנסות לתאר אותו בעיני הילדים כצדיק?מלאך?אבא אוהב?אבא אשר אינו מפלה? תני לו להתמודד עם התוצאות של מעשיו-אם הוא גורם לילדיו לחשוב א' ב' ג' שהוא ייתן את הדין על כך.הילדים לא ישכחו לו כל כך מהר.את לחופש שלך תחכי עוד קצת וכשהם ירגעו ויהי שלוים יותר הם יוכלו להיות בבית שישבת ואת אפלו לא תרגישי בנוכחותם(וכך כולכם תהיו מאושרים)לא לנסות לשכנע אותם במתנות והבטחות כי האבא לא שווה את זה. היי חזקה ונסי להעביר לגדול הרבה אנרגיות חיוביות עד מחר ושיהנה עם האבא. שבת שלום

 

[מייקי31]

ישנה אפשרות נוספת

אולי, אני מקווה שזה אפשרי אולי אבא יבוא לבית שלך להיות עם הילדים, לכמה שעות, כל פעם קצת הם יתחברו אליו בהדרגה במקום הבטוח שלהם, כשאמא נמצאת שם לידם לאט לאט, צעד אחר צעד, תצליחי ותצליחו להגיע לסופ"ש שלם... בהצלחה מיכל

 

[מצוטטת]

מקווה

שאני לא הולכת להישמע בנאלית מידיי אז עם המון מחשבה של איך להגיב אנסה להאיר לך מניסיוני.... זה הולך להיות קשה, מה קשה האמ אמא של הקשה! כי קשה למצוא ת'באלנס הזה שאת מחפשת ואם את לרגע חושבת שהיא נמצאת במילה "אגואיסטית" אז את טועה יקירתי!!! יש ומגיע לך באבו אבוה מגיע לך ומגיע לילדים אני לא הולכת להמליץ לך מה ואיך לעשות בטח עשו כאן זאת רבים לפניי אני אכתוב לך מה אני לא הייתי עושה אני לא הייתי מרפה ואני בעל כורחי ואם אין ברירה העמיד עצמי כאן להיות במרכז, וממש לא מעניין לי מה יש לו שם לאבא ומה עובר לו במחשבות בתוך ה"קלבסה" שגורם לו לנהוג כומו שהוא נוהג הייתי ממשיכה ולא מרפה ל'שות סלטות באוויר ואם צריך מגייסת את כל העולם, ועושה הכל גם אם למראית עין אצטייר כחסרת חוט שידרה ו"גוררת" אם צריך גם בכוח לדיבור.... אף בעל מיקצוע לא מאמינה יוכל ל'שות זאת עבורך בשבילך ובשביל הילדים... קל זה לא יהיה....כבר אמרתי כל אחד גלגלי המוח שלו עובדים בקצב אחר לא לוותר לא לאבא...לא לילדים.... ולא לעצמך.... לא רק שיסלחו לך בעתיד הם יהיו לך אסירי תודה.... ואני בטוחה בזה! מניסיון אישי כבר אמרתי, נכון?

 

[טלה צפוני]

כל מילה זהב!

 

[מצוטטת]

כן

הניסיון הזה שנירכש ביזע ו... עם כל הצניעות ב'מת מרגישה היום ששוה לי לו ולהם זהב

 

[vered 37]

הסיטואציה

שקרתה היום היא כה טרייה שאני די מבולבלת מכל העניין . בינתיים נתתי היום לכל ילד להחליט ולבחור מה הוא רוצה לעשות. קשה לי שאחד אצלו והשני איתי. הגדול יותר מופנם וסגור ואני בטוחה שהוא הרגיש לא נוח כלפיי אבא שלו והלך לא ממש בלב שלם. הוא לא מסוגל להגיד לו בצורה ישירה מה הוא באמת מרגיש. הוא משתף אותי ואת אמא שלי. את התחושות הקשות שלו תוך תיאור סיטואציות לפרטי פרטים כשהוא מדגיש עד כמה האבא מעניק תשומת לב לילדים של חברתו ... במילים האלה .. "כל פעם שיש לו חברה הוא דואג לילדים שלה יותר מאשר לנו ..קונה להם מתנות ולנו לא ...משחק איתם ואיתנו לא...הנה עכשיו מי את חושבת קנה להם אופניים חדשים ליום כיפור ...ברור שהוא ... ולנו כלום ......כל פעם שהוא לא יכול לבוא לקחת אותנו ..ברור שהוא הולך אליהם הביתה לשחק איתם במחשב ובסוני פלייסטיישן ..." ציטטתי במדוייק מילה במילה..אי אפשר לשכוח שיחה כזו ..מילד שמספר לך את הכאב שלו מלווה בבכי נוראי. מצוטטת אני מאד מקווה שהדברים ישתנו ..מבחינת הגישה של האבא ..כי עם כל הכאב של הילדים שלי עדיין אני דבקה בחשיבות של אבא בתמונה. בכח לא אכריח אותם. אני רואה היום את הקטן בצהריים כמה הוא מאושר שלא הלך אליו .הוא בטוח שלוו ורגוע. החיוך שלו גורם לי טוב בלב אך מצד שני עצוב לי שילד בן 6 ככה מוותר על אבא שלו.

 

[מיKה]

רעיון?

אולי כדאי להתחיל עם הילד הגדול. בקשי ממנו בעדינות לכתוב מכתב לאביו. ושם שינסה לתאר את כל מה שכואב לו ומציק במפגש ביניהם. את כל מה שעובר לו בראש חשוב או לא חשוב שיעביר על הדף...הכתיבה כשלעצמה והשיחרור של המילים יכולה לעזור מאוד. וייתכן מאוד שבזמן שיקרא האבא את המילים של בנו (להבדיל מלשמוע זאת ממך) יבין וירגיש הרבה יותר טוב היכן עומדים הדברים...מה גם שבפניך יכול להיפתח עוד צוהר להבנה.

 

[r e d head]

אני יכולה לספר אך זה היה

אצלינו ועברו מאז כמה שנים היא היתה בת 4, והיא לא רצת ללכת אליו. ואני מאוד רציתי את השבתות החופשיות שלי יחד עם המון יסורי מצפון על ילדה שסובלת. והיו מקרים שהוא היה בא לקחת אותה והם היו רבים כאן כבר, הולכת לא הולכת, הוא היה נעלב כמו ילד קטן ושוכח מי האבא. והוא היה יוצא מכאן לבד, ואחרי רגע היא היתה מתחרטת, ומתקשרים אליו שיחזור. חודשים רבים כאלה. וכל פעם שהיתה לו חברה עם ילדים הסיפור היה חוזר, היא היתה חוזרת משבת כזאת, נכנסת הביתה נסערת ומודיעה לי שהיא לא הולכת לשם יותר ומספרת לי בבכי את כל מה שאמרו לה ועשו לה. אני מצידי היתי מציעה לה להגיד לאבא שלה כל מה שמפריע לה, לפעמים כתבנו לו מכתב נסיתי לגשר על כל בעיה שהתעוררה במקום לסחוב כעסים. מול כל הפעמים האלה יש המון פעמים אחרות שהיא חוזרת משולהבת עם פנים סמוקות. אני חושבת שבאופן קצת אגואיסטי אני לא ויתרתי לה ולא הסכמתי שלא תלך איתו, שבת של אבא לא היתה עיניין של בחירה לא לו ולא לה. במשך הזמן אבא שלה למד ליצור להם עיניין משותף והיום היא מנהלת את הקשר מול אבא שלה בלי שום קשר אלי. וכשהיא רבה עם הבן של החברה שלו או שכועסים עליה שם היא עדיין מודיעה לי שהיא לא הולכת שלם יותר.