דילמה

[vered 37]

התמונה היא כזו

וזו תשובה לכל מי שהגיב עד כה ותודה ...מכל הלב. שוחחתי עם עובדת סוציאלית על הנושא הכאוב הזה. היא אמרה לי שהם צריכים ללכת אליו כי הוא אבא שלהם. זה קו המחשבה של העובדות הסוציאליות. כל עוד האבא אינו מתעלל בילדים לשלוח אותם. אבל אני האמא שלהם ואני חשה אותם ...שום גורם זר ומקצועי לא יודע ויבין מה ברחשי ליבם. האבא גר עם חברה ושני בניה ..הילדים מאד מאד מקנאים בהם. הם משתפים אותי כל הזמן בעניין הזה. הגדול טוען שהוא אוהב את הילדים שלה יותר מאשר אותם...הוא ילד מאד נבון וקורא בין השורות. בסופש הוא לוקח את הילדים להוריו ...הוא מאד טכני איתם..לא ממש נמצא שם בשבילם. אין שם הרבה משחקים לטענתם .והוא לא משחק איתם. במשך כל הסופ"ש הוא איתם ועם החברה ושני בניה. הם מסתדרים עם הילדים שלה טוב..ומשחקים ביחד. אבל יש קנאה וזה טבעי. טענתם העיקרית "אבא אוהב אותם יותר מאשר אותנו " דיברתי עם האקס אינספור פעמים ...אבל שום דבר לא משתנה. הכל כתמול שלשום.

 

[הנודניקית עם הקוקו]

זמן,יקירתי...

או שכן או שלא... הזמן יעשה את שלו...בכל מקרה. כמובן היה עדיף...בעזרת האב. כן...והלב בנתיים נצבט. את...היי אמינה ועיקבית לילדייך...תמיד.

 

[החתולית]

אן זו תמונת המצב

נראה שאין לך, בעצם, ברירה.

 

[טלה צפוני]

פה כבר

זה אחרת. כי אם הם מרגישים ככה את לא יכולה לעשות הרבה זה הוא שיכול....בתנאי שירצה וחשוב לו! שיחה איתו בארבע עיניים הכי אמיתית שיש מעניין איזה אבא הוא היה כשהייתם יחד.

 

[אילן עיניים ירוקות]

עכשיו יש לנו תמונה ברורה,לצערי הילד

ים שלך כבר לא בעדיפות אצל הגרוש. הם נהפכו לילדים של "ימי הביקור" עם את מבינה את כוונתי. הוא כבר מבלי להרגיש שקוע במשפחה חדשה וקם כל בוקר עם ילדים שלא שלו. אל תלחצי עליהם ללכת,שהוא ירדוף אחריהם ,כל השבוע יש לו 2 ילדים ומתי שילדיו מגיעים אז יש 4 ילדים והוא גם נימצא במבוי סתום כל שהוא בעניין. תופעה ידועה ...

 

[ל י M ו ר]

ורדה

בשיחה שלי היתה עם עובד סוציאלי על הנושא הומלץ לי לא להכריח ולא לקחת את תפקיד המגבה את אבא פשוט במקרה שהם לא רוצים לללכת להודיע לו ולהעביר את הכדור אליו שיעלה שינסה לשכנע אותם. ולו מהסיבה שאם באמת יש משהו את בעצם עושה צעד אחד עם האבא וכך זה נתפס בעינהם. אז הנה צד אחר של עובד סוציאלי גם אני הכרחתי תקופה ארוכה עד שהבנתי שזה לא אמור להיות תפקידי ואני לא מוכנה להכריח ומעכשו הכדור אצלו כשהיא לא רוצה תפקידו לשכנע ולגרום לה ללכת. יש לך מספיק על הגב על תיקחי גם את תפקיד האבא כי לדעתי זה תפקידו לגרום לילדים שלו לרצות לבוא אליו.

 

[פשוט ואמיתי1]

תפרידי בין הדברים

החופש שלך חיוני ככל שיהיה לא קשור לנושא הזה בכלל ! הבעיה היא אצלו בצורת התפיסה שלו לגביי מערכת היחסים בינהם. המילכוד פה הוא מאד רציני ולמרות שאני לא מכיר את כל הסיפור אני יכול לומר לך שיש פה כמה חלקים שמהם מורכבת הבעיה : 1. רמת הבשלות שלו להורות כלא משמורן-פה אין לך מה לעשות זה עניין של זמן 2. ההישאבות שלו לתא המשפחתי שם - שוב צורך שלו בשלב שבו הוא נמצא 3. מערכת היחסים שלו עם הילדים שלה (שאני מאמין שלא טובה יותר) 4. התפיסה של הילדים שלך לגביי מערכת היחסים הזו - ופה דווקא כן יש מה לעשות ! קודם כל אל תפעילי לחץ ! את הצורך שלך בחופש שימי בצד ! תמשיכי לתת להם את החיזוק הנפשי שהוא אוהב אותם יותר מהילדים של ההיא וצורת ההתנהגות שלו היא הצורה הטבעית אצלו כך שזה לא אינדיקציה לכלום. תעזרי להם להבין שזה טבעי שהם מקנאים אבל זה נובע בגלל שהילדים האחרים זוכים לחברתו יותר בגלל שהוא חי שם עם בת הזוג ולא בגלל שהוא אוהב אותם יותר אני מניח שאפשר עוד להרחיב אבל זה הכיוון

 

[vered 37]

כל מה שכתבת

אמרתי ועשיתי ודיברתי והסברתי. עדיין נותרה הבעיה .

 

[פשוט ואמיתי1]

תני לזה זמן, בלי לחץ

דברים כאלו לא נפתרים ביום אחד אם הוא מבין את הבעיה שלו בתיאוריה עוד ייקח זמן עד שיפנים את זה למודעות שיכולה להיות מתורגמת למעשים וגם הילדים צריכים זמן הסתגלות אם יש רצון מכל הצדדים בסוף זה מסתדר

 

[סי גל]

זה היה לי ברור מלכתחילה

זכרתי שפעם כתבת שהוא גר עם מישהי . זאת הסיבה יקירתי . הם גם מקנאים בילדים שלה וגם בה לדעתי . אולי הם כבר מבינים שיש להם איזה " פיספוס" במשפחה , והם צריכים להתפצל להיות איתה ועם ילדיה במקום איתך ואיתו . (אמא ואבא אמיתיים שלהם ) . ולגבי החופש שלך -מבינה אותך יקירתי כולנו זקוקות לקצת חופש .. בהצלחה

 

[חיפוש ית]

לא בכוח

ואם יש בעיה בקשר שלהם צריך לשקם אותו, אבל ממש לא להכריח אותם ללכת. אפשר להתחיל ממפגשים אצלך בבית, או אולי במקום נטראלי אחר, מקום שיאפשר להם להתחבר בלי הנוכחות של הילדים האחרים. אפשר להסביר לאקס, שגם אם התחושה של הילדים היא לא פועל יוצא של ההתנהגות בבית, בכול זאת זה מה שהם מרגישים. לאמר בבית אוהבים אותם לא ישנה את העובדה שהם מרגישים לא רצויים. אולי תפנו ליעוץ משפחתי שיתן לשניכם כלים שיסייען לילדים להרגיש נחוצים אצל האבא. איך שלא יהיה, לא בכוח.

 

[מוסיקאי3]

הדילמה הזו...

אני מכיר אותה טוב, משני הצדדים. כשהייתי בן 11 ההורים שלי התגרשו. לאורך השנים אבא שלי לא היה ממש שם, והיו תקופות לא קצרות שאני ואחי (הקטן ממני) פשוט לא רצינו שום קשר איתו. אפילו לא טלפון. אבל אמא שלי ממש התעקשה - "זה אבא שלכם". כל הזמן שננה לנו את המנטרה הזו. והיום אני יודע שרק בזכותה נשארנו איתו בקשר כלשהו. ואני מכיר ומוקיר לה תודה עד לרגע זה. ומצד שני, אחרי שאני וזוגתי לשעבר פירקנו את החבילה, הבת שלי (אז בת 4) עברה משברים דומים. בהתחלה לא רצתה לבוא לישון אצלי, אחר כך רצתה לבוא לישון אבל באמצע הלילה היתה מתעוררת ועושה לי "מי שביירך". פסיכולוגית ילדים שהתיעצנו איתה אמרה שאנחנו צריכים להחליט בשביל הילדה, ולעמוד על שלנו (זאת אומרת, להכריח אותה לבוא לישון אצלי). אבל לי זה ממש לא נראה, ולא הסכמתי. לא נראה לי נכון לצאת כנגד הרצון של הילדה שלי, שברור שהוא נובע ממשהו רגשי ועמוק. ...אז מה השורה התחתונה? בלבלתי גם את עצמי. אני חושב שאת צריכה למצוא את שביל הזהב. מצד אחד לא לתת לילדים לאבד את אבא שלהם (אפילו אם הוא לא משקיע בהם ולא ממש נמצא איתם - אוף כמה שאני מכיר את זה). אבל מצד שני - לא להכריח אותם לבלות איתו זמן שהם לא מעוניינים בו - אף הורה לא רוצה לגרום טראומות לילדים שלו, וזו נראית כמו דרך בטוחה. אז אולי... תוציאי את אלמנט הלחץ מהתמונה על ידי כך שתחליטו מראש שהילדים לא ישנים אצלו יותר (אתם ההורים תדעו שזה רק לתקופה מסויימת). שהוא יקח אותם לבילויים משותפים, באמצע השבוע או בסופו, ויחזיר אותם לישון בבית, אצלך. ובזמן שהם מבלים יחד, שינסה לבלות איתם זמן איכות גם בלי הילדים של זוגתו החדשה. אם יעשה את זה בתבונה וברגישות - הילדים כבר יבקשו לבוא לישון אצלו שוב תוך תקופה מסויימת. ושיהיה לכם בהצלחה... עמית

 

[טלה צפוני]

אהבתי את

מה שכתבת. אבל הזמן שלה בתור אמא זה מסכת החמצן שלה כדי להיות אמא אדם טוב יותר היא גם זקוקה לזמן שלה למרחב שלה לצאת להתפרק ואז גם הילדים מרויחים! תמיד חשבתי שאנחנו חיבים לדאוג לעצמנו כדי שנוכל לתת להם יותר!

 

[Dardar63]

לא. לא . לא.

וורד, אסור לך להכריח . אסור. אני משלמת מאוד יקר על כך שהכרחתי. כואב לי רק לחשוב על זה.

 

[ערסlight]

הילדים לא רוצים לאבא...

אני חושב שהבעיה היא בעיקר של האבא. מתוך הקריאה, בהגיון הוא מבין את המחוייבות שלו, ריגשית כנראה פחות. המטרה צריכה להיות מוגדרת כ- מה לעשות בכדי ליצור קירבה אינטימית יותר ביניהם. קודם כל, שווה לנסות להסביר לאבא שזמן איכות שלו עם הילדים קריטי. שיהיה איתם ללא אילוצים נוספים. אני לא יודע מה טיב היחסים שלך עם הגרוש, אבל אם היחסים מתוחים כדאי שיעשה זאת אדם שלאבא אין התנגדות אליו. אפשר שיקח אותם לבילוי ללא חברתו וילדיה. כדאי להציע שיקח את הילדים להוריו ויארח אותם שם. [אני עשיתי את זה בזמנו] ממבט אחר, להציע לו את דירתך לסוף שבוע שלו עם הילדים. [ואת תלכי להורייך או חברים]. גם לא חייב להיות כל פעם. [בהתחלה, פעם בחודש, מספיק] בכל מקרה, הייתי מציע לא להכריח את הילדים. לעיתים נתק עשוי לחולל הבדל. צריך לקוות שמדובר כאן על תקופת מעבר שמאחוריה יש מצב ליחסים תקינים יותר. ואם לא... זה מה יש.

 

[vered 37]

ערס

הסברתי לאקס שלי את שורש הבעייה . שיש קנאה אדירה מצד הילדים בבנים של החברה. הם הרי משתפים אותי בכל. שוחחתי איתו פעמים רבות, וביקשתי ממנו שלמען הילדים ישהה בסופש איתם לבד כדי שירגישו שהוא שם בשבילם ולא חולק את הזמן גם עם ילדים אחרים. כי מן הסתם הוא צריך לתת תשומת לב גם לילדים שלה שהם ביחד. התשובה שלו "אני איתם כל הזמן גם אם הילדים של החברה שלינמצאים איתנו .." הוא לא ממש משכיל להבין את הבעייה . אגב הם ישנים כל סופש שהוא לוקח אותם אצל ההורים שלו. אחהצ מבלים יחד עם החברה וילדיה , וגם בשבת. הבהרתי לו שלי באופן אישי אין בעיה נהפוך הוא שיבלו יחד ..סהכ הילדין בני אותו גיל. מסתבר שזה מאד מפריע לילדים שלי והילדים האחרים מהווים בשבילם איום מעין תחרות על אבא שלהם. מה גם שהאב של הילדים של החברה גר בחו"ל כבר כמה שנים.. כך שהאקס שלי הוא דמות מאד דומיננטית עבורם. שורה תחתונה. בעיה לא פשוטה שכרגע אני ממש לא מוצאת לה פתרון ... אולי באמת נתק יכול להפוך את פני הדברים. אולי יתגעגעו יותר לאקס. אולי האקס ישכיל להבין שיש צורך בשינוי . נשארת עם האולי .

 

[ערן דרבוקה]

ורד אני מזועזע

הילד זועק הצילו ואת בכח שוקלת בכ"ז לשלוח אותו לחוות את הסיוט מחדש? היכן הרגישות? אולי הוא חווה שם התעללות מינית? אולי התעללות מסוג אחר, השפלה? מה פתאום לשלוח אותו שוב לשם מבלי לעשות חקירה יסודית מה מתרחש שם?!!! לצערנו יש המון מקרים שההורים עיוורים למצוקת ילדם עד שזה מתפוצץ.

 

[חיוכים 40]

היי ורד ../images/Emo24.gif

כמי שהיתה במקום שלך...לא פעם אחת אלא מספר פעמים, יכולה לומר לך על תקלי ראש במצוקה של ילדיך לפעמים יש דברים שהם לא מספרים ואת חייבת להיות מאוד קשובה עליהם. אצלי היו מכות של האב לילדיו, הילדים לא סיפרו עד שיצא המרצע מהשק, והכנסתי לתמונה עובד סוציאלי, תקופה ארוכה הם לא ראו את אבא שלהם. אני לא רומזת שזו התמונה אבל צריך לנסות להבין מדוע הילדים מסרבים ללכת על בסיס קבוע האם זה לא במקרה תשדיר שלך , או נסיון להיות נאמנים לאמא או שיש באמת בעיה אוביקטיבית. יכולה רק לומר לך שהם היום הולכים על אביהם די בשמחה ,מודה היתה תקופה בהתחלה של כאב בטן ושל חרדה שלי ושלהם אבל עברנו אותה, לכן מייעצת לך להיות קשובה עליהם ולשים לב לכל שינוי בהתנהגות . האמיני לי יודעת מה נותן זמן האיכות הזה של שקט בלי ילדים ומנוחה, היו הרבה שבתות וחגים שהם היו איתי ולא הלכו, לכן מבינה גם את הפאן הזה, אבל מקווה עבורך ועבורם שאין שם שום סיבה נוספת ושזה סתם מרד ואי רצון ללכת על רקע של חוסר נוחות ולא שום דבר אחר.הכי חשוב שהיד תהייה על הדופק ונסי לשבת איתם ולשאול מדוע הם לא רוצים ללכת לאבא? שהיה לכם קל ושתמצאו פתרון במהרה כי הקשר בין האב לילדיו מאוד חשוב לילדים

 

[vered 37]

תודה על השיתוף ../images/Emo141.gif

 

[vered 37]

אנשים יקרים

אני ממש מתרגשת לקרוא את התגובות שלכם .. השארתי הודעה לאקס שיש בעיה עם הילדים היום ושהם לא רוצים ללכת אליו ושהגננת התקשרה .הוא לא חזר אליי בטלפון. לא היתה לי ברירה ונסעתי לאסוף את הבן שלי מבית הספר.כמובן שחיכיתי לאקס שלי בחוץ שיגיע ונשוחח . לפני שהבן שלי יצא מבית הספר הסברתי לו את פני הדברים שהם לא רוצים ללכת אליו היום. הוא התעקש לחכות לילד שייצא ולשאול אותו. אמרתי לו שהוא מעמיד אותו בסיטואציה מביכה וזה לא חכם לעשות את זה. הילד יצא עמד ליד שנינו דיברנו איתו בעדינות .. הוא חיבק אותו ושאל אותו מה קורה למה אתה לא רוצה לבוא ? הוא לא ענה לו. הוא הסתכל עליי משווע לעזרה ..אמרתי לו "חמוד אבא בא לקחת אותך והוא מאד רוצה שתבוא אליו אם אתה רוצה תלך אם לא זה גם בסדר אבא יבין". הוא נתן לו יד ואמר אני רוצה ללכת. נסענו יחד לגן לאסוף את הבן הקטן. הבן הקטן ממש אמר לו בפנים חד משמעית בבכי "אני לא רוצה לבוא אליך כי לא כייף לי אצלך" החזיק לי הרגל ולא עזב אותי זה היה מחזה קורע לב. הוא התקרב אליו הרים אותו על הידיים לקח אותו הצידה וניסה לשכנע אותו לבוא .זה לא עזר .גם אני ניסיתי לשכנע אותו "הוא מר ליאני לא אוהב אותך כי את רוצה שאני אלך ואני לא רוצה אתלא מבינה " אמרתי לאקס תן לו להרגע נראה מה קורה בערב. ראיתי על הפנים שלו שקשה לו ..לא הייתי מתחלפת איתו. "אני לא מבין אותך הוא אומר לי מכניסים אותו בכח לאוטו הוא יבכה רבע שעה ויעבור לו.בפעם הקודמת שהם היו אצלו ..הקטן לא הפסיק להתקשר שאני אבוא לקחת אותו. הוא לא איש רע והוא לא מתעלל בהם בוודאות.הוא לוקח אותם באופן קבוע למעט מקרים חריגים.הסברתי לו שיש קנאה מצד הילדים בבנים של החברה זו טענתם העיקרית וזה טבעי.אף אחד לא ביקש ממנו להפסיק את החיים שלו וברור לי לחלוטין שיש לו חברה והוא חי איתה ועם ילדיה.הוא הקשיב לכל מילה ואמר לי "אני יודע שאת רוצה בטוב ". אמרתי לו שינסה לתת להם יותר תשומת לב ..שיהיה איתם אולי לבד בסופ"ש שימצא פתרון לבעיה הקשה הזו. לא יכולתי לשלוח את הבן הקטן שלי בכי כזה ..אני לא מאחלת לאף אמא לחוות מה שאני חוויתי עכשיו. לדעתי עשינו טעות נוראית היום. אני מיואשת מכל המצב הזה.