רות יקירתי....
הלוואי והייתי קצת מרוקאית - אבל האמת - להיות ישראלית בלונדון זה כמו להיות מרוקאית בישראל - If you see what I mean........... בכל מקרה נתתי כאן באחד הפתקים שלי כמה דוגמאות למקומות שבהן לא חשבתי שתגובה כנה יכולה היתה לעזור. אבל אשמח אם תגידי לי שאת חושבת אחרת: 1. אחרי שהיינו חודשיים ביחד, מאושרים ומאוהבים, הכל ורוד מבריק, בן הזוג שלי הודיע לי שהוא יוצר לטיול פו"פ בעוד חודש, שנרשם אליו לפני שהכיר אותי, איך היית מגיבה? 2. אנחנו קובעים לערוך ליל סדר ביחד. מוזמנים: הוא, 4 ילדיו, סבתא, דוד, אני, הבו שלי, וזוג חברים שלי. סה"כ - 11 איש. הוא מתעקש שהוא חייב גם להזמין חברה לשעבר שלא ראה אותה בשנה האחרונה עם שני ילדיה ועוד ידידה (שהיא בעצם מישהי שהוא התחיל איתה לפני שנתיים ולא רצתה אותו, אז הם "ידידים" - למרות שהיא כבר עשתה לו מסאג' פעמיים והוא חושב שהיא ממש אישה מתוקה...). אני מתנגדת בטענה שאין סכוי להכניס 17 איש לבית ושגם 11 זה די והותר. ריב קולוסאלי. בינתיים, החברה לשעבר שמה פס ואומרת שהיא לא מעוניינת, ולידידה יש בן זוג חדש והיא באה איתו. 3. בת מצווה של הבת שלו. אנחנו כבר בני זוג תקופה ארוכה, ידועים לכל המשפחה וחוג המכרים. הוא אומר שהכי טבעי שהוא יהיה איתי בבת מצווה, אבל הוא רוצה להזמין שתי חברות לשעבר - האחת, הוא היה בבת מצווה של הבת שלה לבד אחרי שכבר היינו זוג, השנייה יש לו חוב כלפיה להזמין אותה בגלל כל מיני ענייני עבר...... אני אומרת - שמע, אני מוותרת, לא בא לי על ענייני הבת מצווה. ואז הוא אומר - זה מאד נבון מצידך. וממשיך להתייעץ איתי - אבל אני לא יכול להזמין את שתי החברות ביחד, כי הן ממש יעלבו לראות אחת את השנייה.....למחרת פרקתי את הקשר ביננו. סופית. הסוף? האחת לא יכלה להגיע, והשנייה הבריזה יום לפני. הוא נשאר קרח מכל הכיוונים ובעיקר, הפסיד אותי בחיים שלו בגלל ההתעקשות לסחוב לכל מקום את הלשעבריות. איך את היית פועלת? מה נראה לך ה"כנות" או ה"אמת" לפעול בה? אני יכולה להגיד לך שכל פעם שאמרתי שהלשעבריות שלו זו סחבת מיותרת הושאמתי בקנאה ובנסיון לפגוע בחיים החברתיים שלו.......
