דילמה קשה

[N D R]

בהסדרי ראייה סטנדרטיים, סכום

המזונות (ההגיוני) אמור לכסות כ- 50 % מהכלכלה הכוללת של הילדים ולא משנה אצל מי המשמורת. אב או אם. בואי נניח 3000 ש"ח כלכלה לחודש לילד רק לצורך ההדגמה. החלק שלו עבור כל ילד: 1500. עכשיו בואי נניח שילד אחד היה גדל אצלו קבוע ושני ילדים אצלה קבוע. הוא היה אמור להעביר לה 3000 ש"ח בעבור שני ילדים והיא הייתה אמורה להעביר לו 1500 ש"ח עבור הילד שאצלו. אז במקום 4500 ש"ח שהיה מעביר במקרה וכל שלושת הילדים היו גדלים אצלה הוא יעביר רק 1500 ש"ח אם ילד אחד אצלה ושניים אצלו היא צריכה להעביר לו 1500 ש"ח לחודש. מציע "בכאילו" כדוגמת משפט שלמה. ילד וחצי פה ילד וחצי שם. אף אחד לא מעביר לשני כלום. במשמורת משותפת זהו הממוצע. אחד וחצי ילדים קבוע אצלו. חיפוש... אני יודע שאת האחרונה שלא תעשה את החשבון הזה(שהיה מיותר מלכתחילה

) לפני שכותבת אבל ברשותך אמשיך... היא בסה"כ כתבה שיש ביניהם הסדר של משמורת משותפת שמתנהל לא רע חוץ מהנושא של ההתחשבנויות שלו והבקשות שלו. אז... אם הוא מעביר 1000 ש"ח למרות שלא אמור להעביר אגורה, זה בסדר תמורת כמה בקשות מתעלקות שלו לפריטים שבממוצע שנתי עולים הרבה פחות מ- 12000 ש"ח. ואם הוא מתחשבן זה אולי כי לא רוצה שה-12,000 ש"ח יהפכו ל-15,000 ש"ח. וכן... יש הורים (אבות או אמהות) שלמרות שיש חלוקה מלאה של כל ההוצאות מעבירים סכום נכבד בנוסף. זה שיש לא אומר שחייב. מבחינתי, רק ההגיון מחייב מבחינת החוק - לא תמיד. (רוני שיש לו שאיפות למשמורת משותפת בקרוב לאו דווקא שוויונית פיננסית)

 

[חיפוש ית]

חבוב

מה זה כול המספרים הללו

שאני אחשב

אבל מאחר וחישבתי (

) ומאחר ויש לך שאיפות בעניין, אני ממש לא מסכימה לחישוב שלך שטוען שהוא לא צריך להעביר אגורה. חשוב שנזכור שלצד הוצאות זהות שיש לכול אחד מההורים במשמורת משותפת, יש הוצאות שצריך לחלוק (לימודים, חוגים, ביגוד ורפואה), ונראה שבמקרה הזה, כאן המחלוקת, על ההוצאות שצריך לחלוק. הוא לא מוכן לזה. האמת היא שנראה שהכסף זה רק סימפתום למחלוקת כוללת שיש שם...

 

[N D R]

תראי (חבוב בלשון נקבה)

בואי נסכם שאם שניים יוצאים לקפה כאילו בשביל להתווכח על הנושא הזה אבל בעצם בכלל לקשקש על דברים אחרים, אז כל אפשרויות התשלום תיתכנה. שהוא ישלם יותר ממנה או שהיא תשלם יותר ממנו או ששניהם ישלמו אותו הדבר. מזמין אותך לקפה להתווכח איתי על הנושא הזה ומוכן לשלם יותר בשביל זה.

 

[חיפוש ית]

חבובית

חבוב בלשון נקבה = חבובית ואני.. אני תמיד מסכימה שישלמו עלי, אין בי שרייד של פמניזים בעניין

 

[R a c h e li]

וברבים.....

חבובים - זכר חבובות - נקבה חבובותיים - נקבה וזכר ברבים....

זהו

רחלי בדקת לשון מעמיקה.....

 

[חיפוש ית]

חבובים

ככה זה כשנותנים לצרפתיה לתרגם... חבוב ברבים = חבובים. את הבנת את זה חבובית?

 

[דמדומים]

או זה משמורת משותפת

ואז כלכלת הבית נוצרת בדיאלוג קבוע בין ההורים,או שזה לא...מה שיש לנו פה זה לרקוד על שני החתונות ולהפסיד את שניהם,ביחוד במידה ואתה אחד הילדים...

 

[חיפוש ית]

משמורת משותפת

משמורת משותפת היא הרבה דברים. לפי מה שהבנתי ממה שהיא כתבה, אחת מהמשמעויות שלה למשמורת משותפת היא כלכלה משותפת. ומאחר וההגדרות הן לא העניין, מה שחשוב זה המשותף. בכדי שיהיה משהוא משותף שיזרום טוב מבלי לפגוע בילדים צריך הסכמה. לא מצליחה לקרוא הסכמה במילים שלה. לא באמת מאמינה בשיתוף שלא בהסכמה.

 

[פשוט ואמיתי1]

../images/Emo91.gif לא להיתפס לקטנות אבל,

לדאגת לשים את טובת הילדים בראש ובמקביל לדאוג לאינטרסים שלך ! אסור לקזז שום דבר מהמזונות (ללא הסכמתך) ואת זה אני אומר לך מנסיון לאחר שרשמת הוצל"פ לא אישרה לי להתקזז על דברים שהיו מוצדקים במאה אחוז ! זה שצריך אחר כך לתבוע את זה בנפרד זה כבר סיפור אחר. בכל מקרה את תמיד יכולה לבקש העלאת מזונות במידה ואת יכולה להראות שיש שינוי מאז מתן הפס"ד האחרון. לגביי הדברים היומיומיים זה דיי דבילי שהוא יילך לקנות ציוד בנפרד אם הציוד כבר קיים, נכון ?

 

[דמדומים]

הוצאה לפעול

הינו גוף גובה בלבד...מה שלא סותר את היכולת {בהסכמה או דרך בית המשפט} להתקזז על סכומים.

 

[דינה41]

אבל הציוד קיים אצלי

הילדים ישנים אצלו. אז מה שיסחבו כל יום את כל בית הספר על הגב שלהם? זה בדיוק הקטע: שיהיה להם שם מה שהם צריכים. או שיתחלק איתי בהוצאות. אין לי בעיה שספק להם את הדברים. אבל שיתחלק, לא?

 

[בדד1]

מזווית הראייה שלי

זה ממש לא משנה כמה הוא משלם וזה ממש לא משנה כמה זמן הם אצלו העניין הוא שלא נראה שהתגרשת ממנו כלל הוא ממשיך לשלוט בך כמו שנראה שהיה בעת נשואייך אין כללים אלא רק מה שהוא קובע הגיע הזמן שתפסיקי להבליג(כמו שאת כותבת)ותתחילי לעמוד על דעתך כשנראה לך אי שם בפינה של המחשבה נראה לי שאת תלויה בו כלכלית שאחרת לא נראה לי מה הוביל אותך למצב הזה מקווה שתצליחי

 

[נקלעת למטרה]

את מוכנה

לספר בבקשה על איזה בסיסי מתנהלת המשמורת המשותפת הזו האם בבית משפט אמרתם שאתם מעוניינים במשמורת משותפת ומה היות תנאי המשמורת המשותפת כפי שנקבעו בהסכם?

 

[חיפוש ית]

להיתחשבן

למרות שאת מנסה שלא, תירצי או לא, את מתחשבנת איתו על כסף. לא ברור לי איך הוא יכול להחליט שהוא מוריד את המזונות בלי החלטה של בית משפט. לא ברור לי איך את מאפשרת התנהלות שכזו. הייתי אומרת שלהתנתק ממנו כלכלית זה לקבוע מזונות שיתאימו לצורכי הילדים (גם אם זה אומר פניה לבית משפט) לחייב אותו לעמוד בהם ולשכוח מ"החצי חצי", כי אצלכם זה כנראה לא עובד. אבל משהוא ממה שכתבת אומר לי שלא תשנה ממנהגייך ותאפשרי לו לנהוג כמו שהוא נוהג.

בהצלחה.

 

[ל י M ו ר]

בגד ים

כובע ,כפכפים קרם הגנה פיגמות, תחתונים, בובות בגדים לטייל מברשת גומיות וכו וכו. כל פעם שהיא ישנה אצלו אני שמה בתיק זה בשבילהם לא בשבילו מה הוא יאכל לך את זה?

 

[דינה41]

לימור, זה הבית שלהם שם

לא בית מלון. הוא משמורן: יש להם חדרים, צעצועים, הכל שם. אני לא מספקת להם ציוד לבית שלהם אצל אבא שלהם. זה אחרת מאשר הסדרי ראיה רגילים. לא רוצה שהילדים שלי יסחבו את הבית שלהם על הגב שלהם כל פעם. נעים להם שם ואני שמחה שזה כך. תאמיני לי לימור שקניתי כמויות (כפולות!!) של ציוד וביגוד כדי שיהיה להם הכל גם אצלי וגם אצלו. לא נראה לך שצריך להיות לזה גבול? הוא לא משלם על זה כמעט בכלל.

 

[ל י M ו ר]

צודקת

זה לא בית מלון ואפחד לא מכריח לשלוח כנראה סוגי טיפוס שונים, ואת התיק לא היא סוחבת אלה אני. ברור שצריך להיות גבול .

 

[דינה41]

מה שקרה

ואני לוקחת אחריות מלאה על התגלגלות העניינים עד כה זה: התחלנו בתהליך גישור, בפרידה מאוד ידידותית ומפרגנת. אמנם היו ריבים וצעקות בגישור, אבל איכשהו תמיד הצלחנו לשים את הילדים וטובתם בראש עניינו. לא הטלתי ספק ביכולתו הבוגרת להפריד בין כעס אלי ותהליך הפרידה ממני ובין ענייני הילדים. מהרגע הראשון דובר על משמרות משותפת, כי ברור לי - וגם היום לפחות ברמת העיקרון - שלכל ילד יש את הזכות לקבל את אבא ואמא שלו, ולכל הורה יש את חובת האחריות וההורות. משמרות משותפת אומרת אחריות, מעורבות, קשר עם מוסדות, החלטות וגם חלוקה כמעט חצי חצי בשהות של הילדים בבית שלו ובבית שלי. יש להם שם חדרים, צעצועים, בגדים וכו'. הם לא סוחבים את כל החיים שלהם על הגב "ביום של אבא" (כמו שאני עשיתי כשהייתי ילדה בימי שלישי וצריך היה לישון אצל אבא שלי. שם לא היה בית). לי היה ועדיין חשוב מאוד שהילדים שלי ירגישו שם בבית. לא רוצה שיהיה אורחים זרים 2-3 לילות בשבוע. אני רוצה שיהיה להם טוב שם, נעים, חוגים, חברים, צעצועים, בגדים הכל. בסה"כ הוא אירגן את הבית שלו. חילקנו חצי חצי את הדברים. סיכמנו על מזונות שלו אלי, כי דרכי עברו כל התשלומים לבית הספר, הסעות, חוגים. אני קניתי ביגוד, נעלים, מתנות. למרות "המשמרות המשותפת". אצלי הלכו לרופא שיניים, עיניים, אורטופד, איבחונים ואני שילמתי. וזה היה בסדר. שנינו לא משופעים בכסף, מרווחים בסדר ולעיתים די בקושי. הוא עשה שטויות. עבר דירה, רכש ריהוט, נסע לחו"ל. בזבז את הכספים שהתחלקנו בהם בגירושים. ושוב, למרות המשמרות המשותפת, הוא מעולם לא הלך לקנות להם סנדל או עפרון. ובמקביל, סכום המזונות הלך והצטמצם, הלך וקטן. הוא בא אלי ואמר "אין לי". אמרתי בסדר. לא נורא. אחר כך פשוט הוריד והוריד. לא רוצה לפנות לערכאות משפטיות, כי זה הגבול מבחינתי. הילדים מבינים, גדולים, עירניים. לא מוכנה להביא אותם למצב בו הם מבינים או חווים קונפילקט בנינו ברמה של בית משפט, הוצאה לפועל וכו'. זה הגבול שלי. לכן עד היום הבלגתי ואמרתי כפרה על הכסף. האוברדרפט שלי (זוכרים? ריביות עצומות?) סופגות את הכל. כשפניתי אליו לגבי תשלומים פשוט אמר "אין לי". יודע שאני לא אפעל. בסוף פניתי לגישור. שם חתמנו על הסכם מחודש. אחרי חודש, הוא כבר הוריד את המזונות עוד יותר והפעם בטוענה שאנחנו במשמורת משותפת, הוא מוכן לשלם בדיוק חצי מכל הוצאה. מצאתי שזה קטנוני ומעייף ודוחה לפנות אליו אחרי כל סנדל, כל חלילית, כל ביקור ברופא שיניים. וכאן טעיתי. כי הוא ניצל את זה. הרצון שלי להתנתק ממנו כלכלית היה בזה שלא רצתי אחרי הכסף שלו, עשיתי ואני עדיין עושה כל מאמץ להחזיק אותנו כלכלית בלעדיו. לפנות לבית המשפט מבחינתי זה הפסד - כי הילדים יסבלו מזה. אני לא מוכנה לזה. לפני כמה חודשים פניתי אליו בבקשה שיתחלק איתי בהוצאות (כמו בגדי ים וכו'), והוא פשוט ענה: בשביל מה בגד ים חדש? הסנדלים עוד בסדר.. אז בשביל מה לפנות אליו בכלל? אז עכשיו לפני הטיול הזה שלהם (שיעלה הרבה כסף דרך אגב. זה לא שאין כסף לעצור ולקנות בגדי ים או משקפות, או לתת לי חצי על מה שקניתי), אמרתי לו - מצטערת לא נותנת. אמרתם שאני קטנונית ומתחשבנת. אני חושבת שהוא מנצל את זה שאני פשוט לא התייחסתי לעניין הכספי בניינו כל השנים הללו. שהוא יודע שלא אלך לעו"ד לתבוע אותו. עדיף לי "להתחשבן" על דברים כאלה קטנים ולא על דברים עקרוניים. לדוגמא: הורה שהוא במשמרות משותפת עושה מאמץ להיות מעורב בבית הספר, לבוא לאסיפות הורים. הוא לא. אף פעם לא הולך, גם כשאני מבקשת ממנו בטלפון, כי אני עם הילדים באותו ערב נגיד. אז בהתחלה נורא כעסתי עליו, אחר כך הבנתי שמשמורת משותפת או לא - אני הורה 100% ואני אלך כאילו שהוא פשוט לא קיים. שיתעדכן אם הוא רוצה. אז היום היה הגבול שלי. דווקא בגלל שזה לא משהו ביג-דיל, אבל זה עקרוני. לצאת לטיול בלי בגדי ים או משקפות זה לא סוף העולם. אפשר לעצור בכל קניון בדרך ולקנות. אני מאוד מקווה שהוא יעשה את זה ולא יעניש אותם בגללי. אם זה יקרה, אז אני באמת צריכה לחשוב מחדש. תודה על התגובות מאירות העיניים. דינה

 

[נקלעת למטרה]

דינה41

מצד אחד את לא רוצה לעשות צעד כי את לא רוצה שהילדים יסבלו מיזה. מצד שני את שולחת אותם לנופש בלי ציוד מתאים ומקווה שהאקס יקנה בגדי וציוד בדרך. חשבת על הרעיון שהאקס כמעשה נבזי לא יקנה את הציוד הזה? יגיד לילדים שבגלל אמא שלהם הם לא יכנסו לים/בריכה? נושא הנופש זה על קצה המזלג... אז למען ילדיים, רצוי שתשקלי את פתיחת נושא המשמורת והגדרתה מחדש ואת תשלום המזונות שילדיים זקוקים לו.

 

[אקסייטרית]

אוח אוח אוח!!!!!!!!

את יכולה לפנות להוצאה לפועל על מנת לגבות את המגיע לך בחוק. במסגרת הליכים אלו, תוכלי לעכל לו את הרכוש האהוב שלו.... לעכב או לבטל חופשות סקי בחו"ל... ואף להוביל למאסרו. לדעתי, זו הדרך הכי טובה לטפל בגרוש סורר. אבל, אם אין לבעל רכוש או יכולת לשלם מזונות תוכלי לקבל מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי. אבל את בטוח יודעת את זה, ואת בטוח יודעת שאסור להפחית מדמיי המזונות אלא אם בחקירת היכולת הוכח אחרת ושהוא לא מסוגל לעבוד כמה משרות ביחד. שכן, אם את תעבדי כל כך קשה, למה הוא לא???