דילמה קשה
אני והאקס במשמורת משותפת. הילדים קצת יותר אצלי, אבל אפשר לומר שהם גרים גם אצלי וגם אצלו - לפחות זו הכוונה שלו. על הבסיס הזה הוא הפחית והפחית מסכום המזונות שנקבע, והיום זה עומד על סכום מאוד נמוך (1000 ש"ח בחודש עבור שלושה ילדים!!), שלטענתו זה מכסה חצי מההוצאות המשותפות (בי"ס, חוגים וכו'...). כמובן שזה ממש לא מכסה וכך יוצא שכבר שנתיים ויותר אני בעצם זו שקונה להם ביגדים, נעלים/סנדלים, מעילים, בגדי ים, דברים לקיץ וכו' והוא בעצם לא משתתף. החלטתי לא לריב איתו, לא לעשות מזה עניין, אני רוצה להפרד ממנו גם כלכלית, לא רוצה להיות תלויה בו. לא רוצה לשלם - שיקפוץ לי ושיעזוב אותי במנוחה. אבל מצד שני הוא תמיד מבקש שאשלח איתם בגדי ים, משקפות ים, את סנדלי המים שלהם וכד' כשהם נגיד יוצאים לטיול. עד עכשיו עברתי על זה בשתיקה. מגיע לילדים שלי לצאת לטיול או לקמפינג מסודרים ומאורגנים מבחינת ציוד. לפני חודשיים הוא הוריד 200 ש"ח מהסכום המגוחך של המזונות, כי יצא לו במקרה לשלם עבור איזה חוג. כל כך כעסתי על ההתחשבנות, על הקמצנות, על חוסר החיבור למציאות הכלכלית של להחזיק **באמת** שלושה ילדים, לא בכאילו. לכן החלטתי להתחיל להתחשבן גם. לא רוצה להרגיש מנוצלת, לא רוצה לכעוס עליו ולבלוע את כל הצפרדים שהוא ברוב אנוכיותו וצרות-ליבו זורק עלי. הודעתי לו כבר אז שאם הוא רוצה בגדי ים, משקפות, ספרים, ילקוטים לבית-ספר וכו' שלהם הוא צריך להתחלק בכסף, או לקנות לבד, כך שיהיה להם גם אצלו (משמרות משותפת או לא משמורת משותפת). הוא לא נקף אצבע. היום הם יצאו לשבוע לצפון הרטוב (בניאס וכו'), ובטלפון, דקה לפני שהוא בא לאסוף אותם, הוא זורק לי "טוב, תכינו בגדי ים, משקפות, נעלי-מים, ספרים, צעצועים וכו'". כאילו מה זה?!?!?!? פשוט שלחתי לו SMS, שהוא חוצפן, ואני קניתי הכל מהכסף שלי, ומצטערת מאוד הוא לא יכול לקחת את הדברים האלה. אין לכם מושג כמה קשה לי לעמוד מולו, למרות שאנחנו כבר לא ביחד 4.5 שנים. אני רוצה להפרד לשלום ממנו, גם במובן הכלכלי, ולא רוצה מצד אחד לא לקבל מזונות עבור קניות לילדים ומצד שני לספק לו את כל צרכי הילדים שהוא טוען שהוא רוצה לספק להם בעצמו על בסיס "המשמורת המשותפת". עכשיו החשש שלי שהוא יפגע בהם בעצם, לא יקנה להם מה שצריך לשבוע על המים, וכך הם בעצם ישלמו את המחיר של צרות-ליבו. ממש לא אתפלא אם הם יחזרו משם ביום שישי ויספרו שהיה כיף (כיף להם איתו, על זה אין ויכוח!), אבל לא היו להם בגדי ים, ספרים, צעצועים, משקפות וכו'. זה מרתיח אותי ואני לא יודעת מה לעשות. אולי אני טועה פה במשהו? קצת נמאס לי להבליג להבליג לספוג ולספוג. תודה על ההקשבה
דינה
אני והאקס במשמורת משותפת. הילדים קצת יותר אצלי, אבל אפשר לומר שהם גרים גם אצלי וגם אצלו - לפחות זו הכוונה שלו. על הבסיס הזה הוא הפחית והפחית מסכום המזונות שנקבע, והיום זה עומד על סכום מאוד נמוך (1000 ש"ח בחודש עבור שלושה ילדים!!), שלטענתו זה מכסה חצי מההוצאות המשותפות (בי"ס, חוגים וכו'...). כמובן שזה ממש לא מכסה וכך יוצא שכבר שנתיים ויותר אני בעצם זו שקונה להם ביגדים, נעלים/סנדלים, מעילים, בגדי ים, דברים לקיץ וכו' והוא בעצם לא משתתף. החלטתי לא לריב איתו, לא לעשות מזה עניין, אני רוצה להפרד ממנו גם כלכלית, לא רוצה להיות תלויה בו. לא רוצה לשלם - שיקפוץ לי ושיעזוב אותי במנוחה. אבל מצד שני הוא תמיד מבקש שאשלח איתם בגדי ים, משקפות ים, את סנדלי המים שלהם וכד' כשהם נגיד יוצאים לטיול. עד עכשיו עברתי על זה בשתיקה. מגיע לילדים שלי לצאת לטיול או לקמפינג מסודרים ומאורגנים מבחינת ציוד. לפני חודשיים הוא הוריד 200 ש"ח מהסכום המגוחך של המזונות, כי יצא לו במקרה לשלם עבור איזה חוג. כל כך כעסתי על ההתחשבנות, על הקמצנות, על חוסר החיבור למציאות הכלכלית של להחזיק **באמת** שלושה ילדים, לא בכאילו. לכן החלטתי להתחיל להתחשבן גם. לא רוצה להרגיש מנוצלת, לא רוצה לכעוס עליו ולבלוע את כל הצפרדים שהוא ברוב אנוכיותו וצרות-ליבו זורק עלי. הודעתי לו כבר אז שאם הוא רוצה בגדי ים, משקפות, ספרים, ילקוטים לבית-ספר וכו' שלהם הוא צריך להתחלק בכסף, או לקנות לבד, כך שיהיה להם גם אצלו (משמרות משותפת או לא משמורת משותפת). הוא לא נקף אצבע. היום הם יצאו לשבוע לצפון הרטוב (בניאס וכו'), ובטלפון, דקה לפני שהוא בא לאסוף אותם, הוא זורק לי "טוב, תכינו בגדי ים, משקפות, נעלי-מים, ספרים, צעצועים וכו'". כאילו מה זה?!?!?!? פשוט שלחתי לו SMS, שהוא חוצפן, ואני קניתי הכל מהכסף שלי, ומצטערת מאוד הוא לא יכול לקחת את הדברים האלה. אין לכם מושג כמה קשה לי לעמוד מולו, למרות שאנחנו כבר לא ביחד 4.5 שנים. אני רוצה להפרד לשלום ממנו, גם במובן הכלכלי, ולא רוצה מצד אחד לא לקבל מזונות עבור קניות לילדים ומצד שני לספק לו את כל צרכי הילדים שהוא טוען שהוא רוצה לספק להם בעצמו על בסיס "המשמורת המשותפת". עכשיו החשש שלי שהוא יפגע בהם בעצם, לא יקנה להם מה שצריך לשבוע על המים, וכך הם בעצם ישלמו את המחיר של צרות-ליבו. ממש לא אתפלא אם הם יחזרו משם ביום שישי ויספרו שהיה כיף (כיף להם איתו, על זה אין ויכוח!), אבל לא היו להם בגדי ים, ספרים, צעצועים, משקפות וכו'. זה מרתיח אותי ואני לא יודעת מה לעשות. אולי אני טועה פה במשהו? קצת נמאס לי להבליג להבליג לספוג ולספוג. תודה על ההקשבה