דילמה לא נורמלית

[הביישן למד]

דילמה לא נורמלית

שלום רב כבר הרבה זמן שאני צופה סמוי בפורום זה ומנסה לומר מילים ולא יוצאות לי. אני שנים מתאמן באומנות לחימה X בעל דרגה גבוהה מאוד. בשנים האחרונות אני לא נהנה לא מהאימונים ולא מהאווירה. לפעמים באה לי תחושה שבא לי לקום וללכת. לא בא לי ללכת לאימונים ולהזיז את עצמי. מה שמבאס אותי זה שאני מאוד אוהב את אומנות ה-X הזאת וחבל לי לעזוב בגלל מאמן שלא מפרגן או אווירה לא טובה. מה לעשות?

 

[א1ט1]

אפשר לנסות למצוא מקום אחר

שמלמד אותה אומנות לחימה?

 

[בייבי יי]

די פשוט

דבר ראשון ברוך הבא לפורום

לגבי הדילמה: אם היית כותב שבתקופה האחרונה אתה לא נהנה מהאימונים או מהאווירה,הייתי אומרת לך,ייתכן וזו תקופה,שתעבור. אבל...אתה כותב שזה בשנים האחרונות,אתה לא מרוצה ונהנה,לא מהאווירה,לא מהאימונים,והמאמן לא מפרגן,אז למה אתה שם? מה הסיבה שגורמת לך להמשיך? וכמו שכתב א1ט1,אין מקום אחר שמלמד את אותה אומנות לחימה? עוד לא הצלחתי להבין מה גורם לאנשים להשאר במקום מסויים,אם הם פשוט לא נהנים בו...ולא מחוייבים ללכת אליו,אשמח אם תסביר לי. בייב

 

[ITF]

אני חושב שאני יכול להגיד לך

בקשר למישהו שאני מכיר והיה באותה בעיה ולא רצה לעזוב את המקום וללכת ללמוד אותה אומנות במקום אחר, הוא אמר לי שזה בגלל ה"מוניטין" שהוא צבר במקום, כאילו הוא כבר מכובד שם ויש לו מין בעלות על המקום ואם הוא יעבור הוא ירגיש שהוא צריך להתחיל הכל מחדש. לדעתי זה שטויות, עדיף לעבור ללמוד במקום אחר ששם יהנה.

 

[אונתן]

אני קיו 2 לשעבר ...וגופ 6 בהווה

עברתי אותו דבר האית קיו 2 בקראטה עם הזמן המורה הזדקן בצורה לא טובה במקום להיות יותר חכם הוא הפך ליותר מזניח לא הייתה תחושה של אימון טוב ועזבתי הכשיו מצאתי לי את המורה הכי טוב שראיתי שזה בעצם מה שאתה באמת מחפש במועדון ואני מתחיל מחדש בטיקוואןדו (ITF) והכשיו בדוגרי שוטוקאן דו זה שיטה מעולה שאני בדוגרי לא יכול להגיד אליה מגרעה אחת וטיקוואן דו זה שונה זה לא יותר או פחות טוב זה פשוט שונה אז תמשיך לאהוב את השיטה תמשיך להתענין אבל ברצינות הדבר החשוב זה המאמן ואם הוא הגורם המפריע ברצינות אז צא מזה ואני אישית מטעמי נאמנות והגינות שאולי הם שטות ממליץ לעבור שיטה ולא מאמן אז בהצלחה

 

[הביישן למד]

אני מאמן בכיר בשיטה

ושוב דרגה מאוד בכירה. יש מקומות אחרים אבל לא מיקצועיים כמו זה. לוותר על המיקצועיות? האם להמשיך לאכול את עצמי שאני יכול לקבל כבוד ויחס טוב יותר במקום אחר אך פחות מיקצועי?

 

[שיזנדו]

לדרגה הבכירה ביותר

ראשית לעזוב מקום זו לא בעיה אם עוזבים נכון,אבל אני לא היתי נוהג כך גם אני מאמן בכיר אשר מסביבו יש מערכת ארצית וקשור למערכת בין לאומית,לאחר שתעזוב תבין שעשית טעות אני היתי מציע לך מספר דברים, 1)קום ותתחיל להוביל בתוך המערכת שלך 2)ערוך שיחה אמיתית עד כמה שתהיה כואבת אם המאמן שלך ושאל אותו את דעתו לפעמים עזור לו לעזור לך 3)בהיותך בכיר יהיה לך קל למצוא אלטרנטיביות בתוך המערכת הלאומית והבין לאומית שלך 4)אל תשכח שיש לך אחריות גם כלפי המורה שלך שאני מאמין שמצפה ממך וגם לאלו שמסתכלים עליך רק לאחר שניסת את כל הדרכים חפש לך מקום וזאת תמיד שאתה שומר לך את הדלת פתוחה,ויחסים טובים עם המורה שלך כי בסופו של דבר כולנו עם רגשות והכל זה זכרונות, שיהיה לך יום נפלא. נ.ב -למד מנסיון של אחרים ותשכיל אוס אמנון אלוני

 

[יוסיא]

../images/Emo45.gif

 

[Zeev Foux]

מהי משמעות "דרגה בכירה"?

- בהמשך לשמה שאמנון אמר - מהי משמעות המונח "דרגה בכירה" עבורך? אם הפירוש מוגבל לעובדה שלמדת המון חומר ואתה יודע יותר מאחרים - קום ולך, נתק מגע. אם אתה מפרש את המונח "דרגה בכירה" גם בתחום האחריות שיש לך כלפי בית הספר, המורה, התלמידים הצעירים והתלמידים המקבילים אליך, אזי אתה חייב לנסות להיות חלק מהפתרון, כפי שאמנון הציע בצדק. עם זאת, ישנם מקרים שבהם תלמידים בכירים ביותר, אולי אפילו התלמיד/מדריך הבכיר והמוביל בבית הספר, עוזבים את המורה ואת המסגרת. זה לא סוף העולם - לא עבורך כמדריך ולא עבור המורה ובית הספר. מספר תלמידים בכירים שעזבו מורה זה או אחר סיפרו לי כי לאחר תקופה של דכדוך ורגשות שליליים, הם אף הצליחו למצא דרך חדשה ולהמשיך להתפתח בכיוונים שלא יכלו לממשם בבית הספר הקודם. אתה יכול ללהמשיך לעסוק באומנות האהובה עליך, להתפתח ולהעמיק, ואף לשתף פעולה עם בית הספר אותו עזבת (בכפוף לדרך שבה עזבת ולמבנה האישיות שלך ושל המורה הראשי). זאב

 

[רן גוגיטסו]

האם הסיבה היא חיפוש אחר כבוד?

האם הסיבה שאתה לא נהנה בשנים האחרונות מהאימונים ומהאוירה נובעת מזה שאתה לא מקבל כבוד ויחס טוב מהמאמן שלך? איך הכבוד שאתה מעוניין לקבל אמור לבוא לידי ביטוי? איך בא לידי ביטוי היחס הלא טוב? האם אתה יודע מדוע אתה מקבל את היחס הנ"ל, כלומר האם דיברת עם המאמן שלך על הנושא? האם היחס הזה הוא רק כלפיך, או גם כלפי מאמנים / מדריכים / חניכים אחרים? נראה שהבעיה היא במע' היחסים שלך עם המורה שלך ולא עם השיטה עצמה אותה אתה אומר שאתה אוהב. האם מדובר בסיבות אישיות, או שמדובר ביחס כזה על רקע מקצועי? אם זה רק בשנים האחרונות, אז אני מניח שקודם לכן היחסים היו טובים. מה השתנה בשנים האחרונות? יכול להיות שמדובר בגלגל: אתה חשת יחס פחות טוב מסיבה כלשהי (אמיתית או מדומה), זה גרם לך לחוסר חשק להתאמן, המאמן שלך שמצפה ממאמן בכיר להיות דוגמה (לחניכים שלך, לקבוצת הדרגות הגבוהות, לשיטה) חש אכזבה ממך, זה הוריד עוד את החשק שלך להתאמן וחוזר חלילה. כמאמן בכיר אתה יכול להתאמן יותר עם החניכים שלך על חשבון האימונים הסדירים אצל אותו מורה, להתאמן עם דרגות בכירות אחרות בשיטה אצלך במועדון, ואם יש מורים אחרים באירגון שאתה יכול להתאמן בהם (בארץ או בעולם) אז אתה יכול להוסיף גם את זה. איכשהו המילה כבוד קצת צורמת לי. במשפט האחרון נראה כאילו אתה רודף אחר כבוד (אתה אוכל את עצמך על כך שבמקום אחר אתה יכול לקבל יותר כבוד, ולמרות שאתה אומר שמדובר במקום פחות מקצועי זו אפשרות סבירה מבחינתך). מה שכן, יחס טוב צריך לקבל כל אדם, בטח מאמן בכיר בשיטה. החלטה שלך כמאמן בכיר לעזוב מקום תופסת גם לגבי החניכים שלך, כלומר גם החניכים שלך כנראה יעזבו איתך מקום את המקום שאתה רואה בו מקצועי, שזה אומר שההחלטה היא לא קלה. מה השאיר אותך בשנים האחרונות במקום בו אתה לא נהנה מהאימונים? לסיום אני מצטרף לדברים שאמנון אלוני (שיזנדו) כתב.

רן.

 

[הביישן למד]

לא רודף כבוד

יש ביננו מתיחות מיקצועית כל הזמן. תמיד נראה כאילו אנחנו במילחמה ואחד מאיים על השני בפן המיקצועי. זה הרבה מעבר למה שאתם כותבים וזה מאוד קשה לקבל החלטה כזו או אחרת לאור הנסיבות בהן אני נמצא. חבל לי לעזוב ארגון כזה שהוא מצויין בגלל יחסים כאלה או אחרים עם המאמן וזה עצוב לי שאני צריך להוריד את הראש כל הזמן ולשחות נמוך מתחת למיים ולא להרים את הראש... בעיה

 

[מפגש טיטינים]

לך לדרך חדשה

לך לדרך חדשה ואם אירגון יבין אותך מה טוב. ןאם לא אם כורח מציאות יומיומית תהיה מוביל ולא מובל. תשנה את דרך או מבפנים או מבחוץ כי אתה זועק לשינוי בתוך מערכת. מה ראות עינייך תפעל בדרכך מה ששגוי לא תחזור אל טעויות מורך. ותהיה יותר טוב

 

[דלית - delete]

עדיף להיות זנב לאריות מראש לשועלים?

או אולי ההפך?

 

[רן גוגיטסו]

להפך

עדיף להיות ראש לאריות, ולזכור שאתה לא האריה היחיד ושכולם שועלים מסביבך, אלא יש עוד אריות שאפשר להיות בראשם. עוד דבר שכדאי לדעת הוא שסוף הוא גם התחלה חדשה (זו צריכה להיות נק' ההתייחסות).

 

[דלית - delete]

להפך ממה? מתמונת המציאות שצייר

הביישן? האופציות כפי שהציג היו להשאר זנב לאריות (להמשיך במקום מקצועי, אך לא כמוביל) או לעבור להוביל בעצמו במקום פחות מקצועי. לחז"ל התשובה ברורה, אבל מן הסתם אם השאלה נשאלה יש מקום לדיון.

 

[רן גוגיטסו]

כן

אני לא מקבל את הקביעה שלו שישנו רק מקום אחד שהוא מקצועי (המקום אליו הוא שייך כיום), וכל השאר לא מקצועיים. אני חושב שיש הרבה מקומות מקצועיים בארץ לאמנויות לחימה (לצד אולי הרבה שלא), ואני מאמין שכמאמן בכיר ואיש ותיק בתחום הוא ידע להבחין בינהם, גם אם זה אומר לא להתעצל ולחפש.

 

[שיזנדו]

שאלה?

אתה תלמיד שלו או היתה פעם?

 

[רן גוגיטסו]

האם יש מתיחות מקצועית

גם עם מאמנים / מדריכים / חגורות שחורות אחרים? למה הכוונה באמירה לשחות נמוך ולא להרים את הראש? האם כל המאמנים / מדריכים / חגורות שחורות נוהגים כך, או שרק אתה מרגיש את זה? אם רק אתה מרגיש זאת, כלומר מדובר בבעיה אישית, מדוע לדעתך זה כך? אם לא, כנראה יש בעיה כללית עם אותו מאמן באירגון הנ"ל. אם מדובר בבעיה אישית, אז ניתן לפתור זאת בשיחה אישית. בעיה כללית דורשת פעולות יותר מסובכות. אגב, מה עושה את האירגון לכזה מצויין בשונה מאירגונים אחרים בשיטות דומות? בכל מקרה אין שום הכרח להיות עצוב או להמשיך להתאמן במקום בו מרגישים רע. בעיות ברוב המקרים אפשר לפתור (בין אם בתוך המערכת, ובין אם בעזיבה וניתוק הקשר הגורדי). רן.

 

[הביישן למד]

שלום רן

גם החגורות השחורות האחרים מרגישים כך - חלקם אבל הם לא מעיזים לדבר והם מעדיפים להמשיך ככה. הארגון הוא הארגון הכי מיקצועי לפי ראות עיניי באותו תחום ברמה הבינלאומית, כלומר הארגון העולמי של אותה התאחדות הוא ברמה מיקצועית טכנית הכי טוב לדעתי ולכן זה עצוב לי לעזוב.. להרבה מאוד אנשים היו איתו בעיות והם עזבו, לי עדיין אין את האומץ לקום וללכת.. מפחד להשאר בלי בית.. למרות שלא מרגיש שיש לי בית כיום....

 

[א1ט1]

אם אתה בעל דרגה כ"כ גבוהה

מה הבעיה פשוט לקום ולהתחיל ללמד,ולעזוב את המקום שאתה נמצא כיום?