WOW רגע רגע
אני חוזרת שוב, אני מזהה שהוא מושפע מהרב, לא רואה אותו חוזר בתשובה. לא היום ולא בעתיד, הוא מאד מחובר למשפחה וברור לו שאנחנו לא נחזור לעולם בתשובה. אין מצב ש"הוא יכריח אותי להכשיר את המטבח" , אין 'להכריח' אותי, בטח לא הילד הזה.. עמדתנו החילונית ברורה לו. אנחנו מניחים לו להתנסות בלי לכעוס או להלחץ מכך, אבל ברור לו חד משמעית היכן אנחנו מותחים את הקו - באורח החיים החילוני של המשפחה. הוא יכול לשאול הכל והוא יקבל תשובות על כל שאלה - ידע זה כוח, חינוך זה מתן כלים לבחירה מושכלת. אביו התרחק מהדת כי קיבל מכות כששאל שאלות, כי אביו כעס שפקפק, כי אביו לדעתי לא ידע לענות ונלחץ, זה הספיק כדיח ליצור אצל הבן אנטי שהרחיק אותו מהדת עד היום, אביו של הילד הקפיד מאז ללמוד ומקפיד היום לבדיל בין יהדות לבין אורח חיים דתי. לא תמיד, לדבריו - יש קשר. הבן שלי יודע שאנחנו בוחרים באורח חיים חילוני כי זה מה שמתאים לנו, אבל שאנחנו לא אנטי דתיים או אנטי כלום, אנטי של ההורים עלול לייצר אצל טינאייג'ר נבון כמוהו סקרנות ומשיכה וזו בטח לא התוצאה שאנחנו מעוניינים להשיג. בקיצור, אני מרגישה בטוחה שהוא לא "ייסחף" כי יש לו את הרקע מכל השנים עד עכשיו והידיעה שאנחנו כאן כדי לשמוע ולענות. חוזרים בתשובה (בוגרים) שאני מכירה הגיעו לזה אחרי חיפוש, אחרי תהליך שכלל בדיקה של כל מיני תורות וכיוונים, אחרי שחיפשו תשובה לשאלות קיומיות שטרדו אותם. הבן יחפש אצלנו את התשובות ואני מקווה שנוכל לתת אותן.
