דילמה יהודית

לורליי43

New member
בעיני הבעיה היא בגיל הילד

למרות הרצון לפתיחות, לא הייתי מפקידה את מוחו של הילד שלי בידי אדם שאין לי שום דבר עם משנתו החינוכית. יש אנשים מאוד כריזמטים, הם מגיעים ממקום אובייקטיבי מבחינת הילד, נותנים לו הרגשה טובה ויכולים להשפיע. לדעת על המסורת ועל מנהגי היהדות, אפשר גם מצפייה מהצד.
 

לורליי43

New member
רגע, אם את מסכימה איתי

אז איך בכלל החלטת כן לעשות את המהלך הזה? הוא גם לומד אצל רב, אותו רב כבר לוחץ בכל מיני כיוונים שלא מכבדים את ההחלטה שלכם (למשל לוחץ לקנות תפילין), ובנתיים הבן חובש כיפה גם מחוץ למסגרת הדרושה.
 

noa128

New member
לא בדיוק אבל בערך

המליצו לנו עליו, על הרב הזה, חברים מסורתיים ועוד הורים בשכבת הבן (חילונים) הוא יושב בחב"ד ונחשב לאחד הטובים בלימודים לבר מצווה, הוא לא איזה גורו מחזיר בתשובה - מאחר וגם ככה הילד התחיל ללמוד מאוחר יחסית, לא היה לי היסוס שזה האיש המתאים. לגבי הכיפה, הוא חוזר איתה הביתה (את כל הדרך מהעיר) כלומר, אם אביו מסיר את הכיפה מחוץ לבית כנסת או מעמד דתי, הבן מסיר אותה רק כשהוא מגיע הביתה ואנחנו מבחינים בכיפה על ראשו. גם העניין עם נישוק המזוזה.. השנה לומדים איתו בביה"ס חברים שהגיעו מבי"ס היסודי הממ"ד כאן בשכונה, ונראה לי שעניין נישוק המזוזה התחיל משם, מחיקוי החברים ונמשך עם הלימוד לברמצוה. קשה לי לאמוד אם הילד 'נסחף' אחרי הלימוד עם הרב שתפקידו ללמד את הילד קצת יהדות ועושה זאת כמו "מורה" שמלמד, או שהרב באמת עושה כאן מאמץ מיוחד 'לתקן את מידות הנער' (=להחזיר אותו בתשובה). אני מניחה שאחרי הברמצוה רוב הסממנים ייעלמו, כי אנחנו בית חילוני לגמרי, אמנם מדליקים נרות שבת, עושים קידוש וקצת זמירות ליד שולחן השבת, אבל שם זה נגמר, כך שרוב הסיכויים שהילד יישר איתנו קו אחרי הברמצוה.
 

iris mom of two

New member
אני מבינה אותך לגמרי

ואני במצבך. ההבדל הוא זה כשהגיע לזמן מצווה מטעמי נוחות בחרנו במסלול הרפורמי. אבל הבן שלי נימול על פי ההלכה (אני בארה"ב, ופה זה אחרת), מתן השם של הבת נעשה שוב על פי ההלכה. בעלי בא לארץ לחתונה כך שנישאנו בארץ. טוב לגדל את הילדים עם פתיחות ועם מודעות לעבר. היהדות האורטודוקסית היא בהחלט חלק מההיסטוריה שלנו. אני אעשה לילדים שלי עוול אם לא אלמד אותם על היהדות. את הבסיס שאתם נותנים לבן שלכם בבית אף רב לא יוכל לקחת. אולי הוא יהפך טיפה יותר דתי לכמה שבועות, אבל גם בזה אין רע בסופו של יום (כל עוד הוא לא יכריח אותך להפוך את המטבח לכשר - כאן אני לפחות שמה קו).
 

לורליי43

New member
לפי איזה "תורת יחסות"

את קובעת את המשפט הזה? "אולי הוא יהפך טיפה יותר דתי לכמה שבועות, אבל גם בזה אין רע בסופו של יום (כל עוד הוא לא יכריח אותך להפוך את המטבח לכשר - כאן אני לפחות שמה קו)." רע זה ענין יחסי ולכל אחד הרע שלו.
 

iris mom of two

New member
לפי תורת היחסות של נועה עצמה

על פי מה שהיא כתבה שזה לא מפריעה לה שהוא חובש כיפה עד שהוא מגיע הביתה. אם לך זה מפריע נקודת היחסות שלך נמוכה יותר. ונועה, אני מתנצלת מראש אם לא הבנתי אותך. ובקשר לכשרות, אם 1,000 שקל לתפילין זה יקר, את יודעת כמה יעלה לקנות שני סטי כלים? שלא נשכח את כל כלי המטבח האחרים. אם לך זה מפריע עם הילדים שלך, כמובן שאת לא תחשפי אותם לחב"ד את שתרגישי שהם מוכנים לא להיות מושפעים. ורק ליידע כללי, אני מתייחסת לחב"ד בסימן כבדהו וחשדהו. יש דברים טובים שהם עושים, זה לא מונע ממני עדיין לראות אותם כמיסיונרים יהודים כאשר אני וילדי הם על הכוונת (אם כי רב החב"ד המקומי הוריד את הכוונות ממני מיד שגילה עד כמה אני יודעת על יהדות - כנראה הבין שיש לו עסק עם כופרת מבחירה וללא תקנה).
 

noa128

New member
WOW רגע רגע

אני חוזרת שוב, אני מזהה שהוא מושפע מהרב, לא רואה אותו חוזר בתשובה. לא היום ולא בעתיד, הוא מאד מחובר למשפחה וברור לו שאנחנו לא נחזור לעולם בתשובה. אין מצב ש"הוא יכריח אותי להכשיר את המטבח" , אין 'להכריח' אותי, בטח לא הילד הזה.. עמדתנו החילונית ברורה לו. אנחנו מניחים לו להתנסות בלי לכעוס או להלחץ מכך, אבל ברור לו חד משמעית היכן אנחנו מותחים את הקו - באורח החיים החילוני של המשפחה. הוא יכול לשאול הכל והוא יקבל תשובות על כל שאלה - ידע זה כוח, חינוך זה מתן כלים לבחירה מושכלת. אביו התרחק מהדת כי קיבל מכות כששאל שאלות, כי אביו כעס שפקפק, כי אביו לדעתי לא ידע לענות ונלחץ, זה הספיק כדיח ליצור אצל הבן אנטי שהרחיק אותו מהדת עד היום, אביו של הילד הקפיד מאז ללמוד ומקפיד היום לבדיל בין יהדות לבין אורח חיים דתי. לא תמיד, לדבריו - יש קשר. הבן שלי יודע שאנחנו בוחרים באורח חיים חילוני כי זה מה שמתאים לנו, אבל שאנחנו לא אנטי דתיים או אנטי כלום, אנטי של ההורים עלול לייצר אצל טינאייג'ר נבון כמוהו סקרנות ומשיכה וזו בטח לא התוצאה שאנחנו מעוניינים להשיג. בקיצור, אני מרגישה בטוחה שהוא לא "ייסחף" כי יש לו את הרקע מכל השנים עד עכשיו והידיעה שאנחנו כאן כדי לשמוע ולענות. חוזרים בתשובה (בוגרים) שאני מכירה הגיעו לזה אחרי חיפוש, אחרי תהליך שכלל בדיקה של כל מיני תורות וכיוונים, אחרי שחיפשו תשובה לשאלות קיומיות שטרדו אותם. הבן יחפש אצלנו את התשובות ואני מקווה שנוכל לתת אותן.
 

iris mom of two

New member
הוא שחשבתי

ועם דעה זו אני מסכימה מאד מאד. זו בדיוק הגישה שאני נוקטת בה בעצמי. רק אצלנו לצערי כרגע (אנחנו בסביבה מאד לא יהודית) אין אמצע כל כך. כל היידע על יהדות בה מהבית ומבית הכנסת הרפורמי (שלדעתי לא מלמד אותם מספיק על יהדות מסורתית, אבל זה כבר סיפור אחר). הרב של חב"ד שאני מכירה מאד מנסה להחזיר בתשובה. ויש לי כמה ספורי זוועה מחברה שבחרה אותם כבית הכנסת של המשפחה.
 

לורליי43

New member
אני מסכימה איתך שבבית צריך

לתת תשובות. האנטי שלנו הוא מאוד ברור מבחינת הרעיון שמאחוריו- זה לא אנטי של שנאה לדתיים. זה אנטי לסגנון חיים שלא מתאים לנו. סגנון חיים שכולל את אותן מצוות כמו- עלייה לתורה, הנחת תפילין. גם אצלינו הילד ישאל ויקבל כל תשובה שהיא. ההתיחסות שלי היתה בעיקר- לבעיה של הגיל שבו אפשר/ניתן/רצוי/לא רצוי לחשוף את הילד להשפעה של מי שאני לגמרי לא מסכימה איתו. גם ילד שגדל בבית שבו יש לו את הרקע מכל השנים עד עכשיו והידיעה שאנחנו כאן כדי לשמוע ולענות. הוא עדיין ילד/נער בגיל שנוח להשפעה.
 

noa128

New member
ובגיל 15, 16, 17

הוא לא נוח להשפעה? ושתינו יודעות כמה השפעות רעות יש מסביב ברגע שהם כבר קצת גדלים, ויוצאים עם החבר'ה ונחשפים בחטיבה ובתיכון לכל מיני דברים...אמרנו כבר שבאיזשהו שלב צריך להעמיד את החינוך במבחן, בגיל שהם מתחילים להיות בעלי דעה "עצמאית" ו'חופשיים' לבוא וללכת כרצונם. אז נכנסים לשימוש ה'כלים' - החינוך והערכים מהבית. כשאנחנו לא שם כדי להמשיך לגונן. העלייה לתורה והנחת התפילין הם בעיניי חלק חשוב מהחינוך ליהדות. מה לעשות וזה קורה בגיל 13, לפי אותה דת כבר מדובר בילד שהופך לבוגר, אולי זו הסיבה שזה לא קורה בגיל 10...
 

לורליי43

New member
גם אז הוא מסתובב בסביבה שבה הוא

חי (פחות או יותר). נכון שאני לא יכולה לשלוט על כל אדם שהוא נפגש איתו, אבל יש להניח שהוא לא יתקל בטעות באיזה מחזיר בתשובה. היהדות מבחינתי- מנהגים כן, אבל בלי למלא אפילו מצווה אחת. וגיל 15-17 שונה לגמרי מגיל 13, לפחות ממה שאני רואה אצלינו. הגיל הוא נקודת ציון- סוג של מנהג שאני מתייחסת אליו, אבל אני בוחרת ומחליטה איך למלא את נושא "ההגעה למצוות" בתוכן שרלוונטי לחיינו.
 

noa128

New member
אנחנו עושים הפרדה דומה

אבל לא נחרצת כפי שציינת. מסורת - כן,יהדות והיכרות עם מקורות - כן - היהדות זה של כולנו - חילוניים ודתיים, זה השורשים, המקורות, הזהות. מצוות - בעייה, כי יש בעייה עם "לקחת מזה רק מה שמתאים".. כל ה'צדיקים' במשפחתי שלא נוסעים בשבת אבל לא מפסידים כדורגל ברדיו, לא מדליקים אש בשבת, אבל אוכלים בשמחה אוכל שהאשה עמדה ובישלה (בשבת) בלי שום עזרה 'כי שבת, בשבת נחים'- זו עבודה בעיניים שאינה מכבדת לא את הדת ולא את ה'דתי' - אז לא מקיימים 'חצי' מהמצוות - תהיה בנאדם, תהיה ישר עם עצמך ועם סביבתך - גוד אינאף פור מי
 

noa_f

New member
הבעיה שלי עם הסיפור שלכם היא

בחירת הרב. יהדות זה לא רק חב"ד והחרדים, יש לה הרבה מאוד פלגים ושונויות ואפשר לבחור את המתאים לך. אם הבית חילוני (אנחנו מעדיפים לקרוא לזה "חופשי") וחשוב לך שישאר כזה, מדוע לבחור ברב מיסיונר? ואגב, נישוק מזוזה, כמו השתטחות על "קברי צדיקים" וכו' זו עבודת אלילים פאר-אקסלאנס לדעתי (וגם לדעת סבא ז"ל של חברה שלי, שהיה תלמיד חכם).
 

noa128

New member
מודה בעוונותיי שלא השקעתי בעניין

הרבה מאמץ. אם זה היה עד כדי כך "בנפשי" הייתי עושה מאמצים ומתחילה לברר במרכז ליהדות מתקדמת וכאלה. המליצו? דיברנו איתו? נראה לנו, הלכנו. אני לא חושבת שהוא ממש מיסיונר, חוצמזה שעוד שבוע וקצת זה נגמר (בשע"ט
) והילד עדיין חילוני (וחמוד וגבוה וחתיך וילד פלא הו
)
 
פה יש נקודה שאני לא מסכים או לא

מבין. את כותבת: 'אנטי של ההורים עלול לייצר אצל טינאייג'ר נבון כמוהו סקרנות ומשיכה וזו בטח לא התוצאה שאנחנו מעוניינים להשיג'. זאת אומרת שהתנהלות בבית לא תהיה אנטי בגלל שהאנטי עלול לסקרן? אני חושב שההתנהלות בבית צריכה להיות התנהלות. נקודה. בלי קשר למה את חושבת שזה יעורר או לא, כמובן אם יש להתנהלות עומק ולא סתם 'ככה'. גם אם אני אחשוב שאצלנו זה יעורר סקרנות שעלולה להוביל להתקרבות לדת אני לא התנהל אחרת, כי זה מה שאני וזה מה שאני חושב ואם אצטרך לשלם על זה מחיר, אשלם.
 

לורליי43

New member
לדעתי, זה רק אנטי בלי הסבר רציונלי

או בלי רצון להביא את הנושא לדיון. אם יש אנטי, אבל יש מקום לדון ולשמוע את מה שיש לנוער להגיד- זה לא גורם להתמרדות.
 

noa128

New member
זה נוגע גם ל"מה" אבל בעיקר ל"איך"

ה"מה" = בערך מה שאמרה לורליי, זה אף פעם לא "ככה" בלי הסבר וזה בעיקר לא לבסס על "לא" אלא יותר על "כן". מה כן יותר ממה לא. ה"איך" - לא להשפריץ לאוים גורפים, לא להיות אנטי דתיים, אנטי מתנחלים, אנטי ליכודניקים ואנטי בית"ריסטים (כולן קבוצות שאנחנו לא 'בעדן'
), אלא אם זהכבר מגיע לזה, להסביר למה לא הם ספציפית לדעתנו, לא לשלול באופן גורף ולא לחנך לשנאה. כשאמרתי אנטי התכוונתי לזה. אני הבנאדם האחרון שאפשר לקרוא לו הורה לדוגמא, אני לא רואה עצמי קודם כל כאמא ודמות חינוכית. גם, אבל לא רק או בעיקר. קאפיש?
 

לורליי43

New member
זה לא קשור

מוסר וערכים זה מוסר וערכים. אני נגד עול מצוות בכל צורה שמתבטאת במצוות התורה. לא מקובל עלי, לא מוסכם עלי- וכמובן אין לזה מקום בחיינו.
 
למעלה