דילמה דילמה

polli1

New member
דילמה דילמה

מתארחת כאן מפורום אחר

אז ככה, יש לנו תינוקת מקסימה בת 3 חודשים, שהיא נכדה ראשונה במשפחה של בעלי, הוא הילד הקטן בהפרש גדול מאחיו, אבל הם לא הביאו ילדים עד היום. ככה שחמי וחמותי חיכו המוןןןןןן זמן לנכדים והם מאוהבים בה קשות. חמותי, לא בנאדם קל, מאוד ילדותית ומרוכזת בעצמה, אבל אני עושה מאמצים כדי להסתדר איתה, והיא ממש רוצה לשמור על הקטנה כשאחזור לעבודה. הלוואי והקטנה הייתה נשארת עם סבתא ולא הולכת לגן אבל... היא בקושי נוגעת בה, מהפחד שהיא תישבר או משהו, מאוד חסרת ביטחון בטיפול בה ונניח שזה יסתדר - חמותי "חיה ממש טוב", קמה ב10, מטיילת כל היום, בקניון, בתל אביב, נפגשת עם חברות, עובדת קצת כקוסמטיקאית פה ושם, ואני לא חושבת שהיא באמת מבינה עם עצמה את המשמעות של להקריב את החיים שיש לה כרגע לטובת טיפול בנכדה. מצד אחד היא מפעילה המון לחץ לטפל בה וגורמת לי להרגיש רע על להכניס אותה לגן (ירביצו לה שם, היא תבכה כל היום...) מצד שני, אני לא מאמינה שהסידור יעבוד כמו שצריך - ושזה יגרום להמון מתח בינינו. אני ממש בדילמות, ורבה כל היום עם בעלי שממש רוצה שאמא שלו תשמור עליה. הצעתי כפשרה שהיא תוציא אותה מצהרון, היא די נעלבה.... מה עושים??? מה אתן הייתן עושות??
 

אנה פב

New member
אני הייתי מסכימה כי.....

אם נכון מה שאת מספרת על חמתך תוך שבוע היא בעצמה לא תרצה. ואם אתבדה הילדה הרוויחה ובעקיפין גם את. אם אני מבינה נכון את מתכננת לחזור לעבודה בקרוב, ואם את שואלת אותי לילד עד גיל שנה הכי מתאים טיפול פרטני. ואם יש סבתא שמוכנה ורוצה אז מעולה.
כמובן שזה לא יהיה קל ויהיו דברים שישרפו לך את הפיוז. אבל אני הייתי מנסה. כל זה רק אם את חושבת שהיא תוכל לטפל היטב בילדה.
 
נראה לי שכדאי לנסות.

קודם כל, אולי תהיה לך הפתעה וזה יצליח מאוד.
ואם זה לא יצליח, לפחות יהיה לך נימוק יותר משכנע למה לא. בלי לתת צ'אנס בכלל זה כמו לומר מראש שאת בטוחה שהיא לא יכולה לטפל בילדה. די מעליב, כשמדובר באישה שהצליחה איכשהו לגדל את האבא של הילדה .
 
אני הייתי מתחילה בקטנה

אם את חוששת לאחר-צהריים שלמים. לכי על פרק זמן קצר, תצאי מהבית לכמה שעות ותזמיני אותה לביביסיטר, ותראי איך זה עבד. או, שתזמיני אותה לבוא אחר-הצהרים אחד ותתני לה לטפל בילדה כשאת שומרת מרחוק, אבל לא מתערבת.
זה ייתן לך את האינדיקציה שאת זקוקה לה, וכמו שאמרו לפניי, יש מצב שתהיי מופתעת לטובה. תני לה להתנסות כדי שגם היא תדע אם זה מתאים לה במעשה, לא רק בתיאוריה.
 

ויקה1222

New member
אני לא הייתי מסכימה

אני חושבת שמה שמפריע לי זה העובדה שהיא מפעילה עליך לחץ כזה (כולל להפחיד אותך שירביצו לה בגן) ומנסה להשפיע עליך דרך בעלך. זה משהו שמרמז על האופי שלה. אני מבינה שהיא אוהבת את נכדתה מאוד, אבל אם יהיו חילוקי דעות לגבי אופן החינוך, יש סיכוי שגם יופעל לחץ. לא עושים משהו כזה בכח.
 

mykal

New member
נראה לי שהדילמה שלך,

היא איך לשכנע את בעלך.
הוא נקודת המפתח כאן.
אם הוא לוחץ על הענין--אין לך שום דבר שיכול למנע זאת.

אני כן רוצה לומר לך כמה דברים:
1)אם את לא סומכת עליה, זה ענין אחד, והוא צריך להאמר ברור ובקול.
2)מפריע לי שאת 'מלבישה' את 'הלא סומכת' בזה שלסבתא יהיה קשה.--אל תתחשבי בה מידי.
3)חשוב שתדעי שתהיה לך ביקורת גם על המטפלות במעון--צהרון.
וכמו ששם את לא על הכל תעירי גם כאן תצטרכי איפוק.
4)אני בהחלט מסכימה עם העיצה שתגידי לה שאת מתחילה לעבוד ביום ראשון השבוע--
תשרייני מקום במעון, ותראי איך מסתדר--הרבה יותר פשוט שהיא תותר משאת תתנגדי.
 

restart2

New member
קבלת החלטה

היי

ברוכה הבאה
.
הדילמה אם הבנתי נכונה- להקשיב לעצמך או "ללא נעים.".
בעלך תומך בבקשה של אימו - ואיך מתייחס למה שכתבת פה?
להרגלים , לאורח חיים, להיותה אם לתינוק לפני....
אני הייתי מקשיבה לקול שלי ורותמת את הבעל.

הסבר הגיוני ורגשי כאחד.
כן הייתי מזמינה אותה אליי ומאפשרת לה להיות עם הקטנה יותר זמן.
כלומר- לצאת לסידורים בבוקר- ולאפשר לה להתנסות.
התחושה שלי שהחמות חוששת מהגן.
ואם את מרגישה שהכי נכון לילדה המסגרת שבחרתם,
אזי -שדרי בקול רם .
כלומר אל תדברי עמה על החששות.

בהצלחה
 

נומלה

New member
שתוציא מהצהרון פעם בשבוע ונראה.

עם כל ה"לא נעים" ו"דילמה", יש עובדה אחת מעל הכל. יש פה תינוקת חסרת ישע שאת (את!) המבוגר האחראי עליה. לכן אם תחושת הבטן שלך אומרת לך שמשהו לא טוב עבורה, את חייבת!!!!! לפעול לפי זה. לא עושים ניסויים בתינוקות שתלויים בנו. באופן אלטרנטיבי, אפשר להתחיל לאט לאט ותחת פיקוח לתרגל את החמות בטיפול בילדה.
לבעל צריך להסביר בצורה נעימה, שהילדה היא בעדיפות א' ושאת לא מוכנה לאלטרנטיבה שהוא מציע.
 
את ממש צודקת.

אבל, זה שאת צודקת לא אומר שצריך לעשות מה שאת חושבת.
&nbsp
שבו איתה קודם כל לתאם ציפיות, להבין אם היא קולטת שזה כרוך בלבוא אליכם הביתה, לעמוד בסדר יום שאתם מחליטים עליו (אוכל-משחקים-שינה וחוזר חלילה), שאם היא לא תוכל באיזה יום היא צריכה להודיע X ימים מראש, שזה כולל חול המועד וכו'.
&nbsp
קשה לי להאמין שזה יראה לה

אבל אם כן, למה לא להסכים?
וולסכם עם בעלך, שאם חמותך לא יכולה או פתאום מחליטה שזה עמוס לה מדי (מה שקרה עם אמא שלי, אחרי שביקשה לשמור על הנכדה במקום גן...) הוא זה שלוקח חופש מהעבודה ונשאר עם בתכם, עד שמוצאים לה מסגרת אחרת.
&nbsp
אגב,
סידור שאחותי נוקטת בו, הוא שיומיים בשבוע אמי מטפלת באחיינית שלי, יומיים בשבוע מטפלת, ועוד יום בעלה (שיש לו יום חופשי בשבוע). אפשר לרשום לגן על בסיס חלקי, וכך להנות מכל העולמות.
&nbsp
מה שחשוב זה, לא לכלול אותה בדיונים. את ובעלך מגיעים לסיכום ששניכם מעוניינים בו, ומציעים לה. רוצה - בבקשה, לא רוצה - שתעלב. אתם מחליטים.
 
מנסים... מקסימום זה מצליח!

קודם כל מתחילים בהדרגה: עכשיו שאת עדיין לא חזרת לעבודה, מנסים את הסידור הזה לכמה ימים. בהתחלה רק לכמה שעות ואם זה מסתדר, אז מעלים את המינון.
אם היא לא תסתדר הרבה שעות, תחליטו יחד מה כן מתאים. הרעיון שהקטנה בבוקר במעון ליום קצר וסבתא אוספת אותה לשנ"צ בבית דווקא נשמע לי סבבה אם קשה לסבתא יום שלם.
ואל דאגה, על החששות של לגעת בה היא תתגבר מהר - אחרי הכל תנוק בן כמה חודשים זה לא כמו תיוק בן יומו.
 

הדסהש1

New member
בוקר אור לכל אמא יש חששות להכניס את התינוק

למעון או לצהרון...כל נכדי עברו את השלב הזה...זה בתחילה קשה
אך הילד מסתגל להיות עם ילדים בני גילו....אנו עזרנו בזה
שעזרנו להוציא בימים מסוימים את הילד מהגן.או שהילד חולה שמרנו עליו.צריך לעשות את הצעד הראשון..
 
יש לי רעיון.

מתי את חוזרת לעבודה?
&nbsp
נגיד אם כשהקטנה בת חצי שנה - תקבעי פגישה עם חמותך, תודי לה על הרצון הטוב ותגידי לה את כל מה שכרוך בטיפול בילדה- לקום מוקדם, לטייל עם הילדה, להשכיב לישון ולשמור עליה, לקחת לגן משחקים ולא בהכרח לקניון. פיפי קי, פליטות... קבלת הנחיות ממך.
אם היא עדיין תסכים - תקבעי איתה חודשיים ניסיון! חודשיים שהיא מתחייבת בהם לטפל בה. אם ילך? הילדה ואת הרווחתן. אם לא? לא הפסדת כלום, רק עוד חודשיים טיפול אישי.
&nbsp
&nbsp
 

polli1

New member
אז ככה....

הכנתי רשימה של ״תנאי ההסדר״, אמרתי לה שזה אולי לא נעים אבל עדיף ככה מאשר פיצוץ מאוחר יותר.

כללתי שעות, ימים, שהיא צריכה לתת התראה של שבוע אם היא לא יכולה איזה יום, והתראה של חודש וחצי אם היא מחליטה שהיא לא יכולה יותר, כדי שנוכל למצוא לה משפחתון במקום.
כל חודש היא תקבל יום חופשי אחד שמי שישמור על הקטנה יהיו אני/בעלי או אמא שלי וננסה אפילו עוד ימי חופש אם נוכל.

היא אמרה שהיא תתחיל לבלות עם הקטנה יותר כדי להוכיח לנו שאין לה בעיה לטפל בה, ועם בעלי ההסכם הוא שבמידה והסיפור לא עובד - הוא יאלץ לקחת חופש מהעבודה ולהיות איתה וכמובן להתמודד עם ההשלכות של פיצוץ העניין....

מקווה שיהיה בסיידר....
 

anati43

New member
חוצפה ,כל התנאים האלה שאת מציגה.מטפלת זרה היתה מסכימה לזה?

 

mykal

New member
למה חוצפה?

ובודאי שאלה תנאים שמציבים למטפלת,
לא הבנתי האמא הולכת לבלות 'ומפילה' או מחייבת את הסבתא?
האם היא תוכל להעיר לסבתא--כמו שהיא מעירה למטפלת זרה?

את יודעת יש משפט עממי חכם ביותר--שאומר--
עם משפחה לא עושים עסקים-- והוא צודק ונכון,
כי אם הסבתא תודיע כעבור יומים--שלא חשבה שיהיה לה כ"כ קשה,
אז מפני שאיננה משתכרת אצלם, ומפני שהם קרובים, כמה קל לומר---פוס.
מטפלת זרה יכולהלומר פוס--לא מתאים לי?
ומה אם ישבו לשולחן כל המשפחה המורחבת והסבתא--תקטר על הכלה ש'הפילה' עליה
כ"כ הרבה מטלות עם התינוקת? מה תגידי אז?

אני כסבתא מעורה מאוד ועוזרת--לא הייתי מציעה ולאלוקחת על עצמי
להיות מטפלת קבועה לנכדי.
וזה נראה לי לא נכון.והזמנה לכעסים מיותרים.
 
סליחה???

מטפלת "זרה" אכן נדרשת לתנאים האלה, וכן אם רוצים להתעקש ולהיות המטפלת אז זו עבודה לכל דבר וענין, ולא תחביב להעביר איתו את הפנסיה.
 

נומלה

New member
איך תדעי אם "הסיפור עובד"?

איך תדעי אם התינוקת צורחת במיטה והסבתא מפחדת לגעת בה (כפי שנכתב למעלה)? ההתיחסות שלך למה ש"עובד" או "לא עובד" מתיחסת רק לעובדה שהסבתא עלולה לשים לך ברז. מוזר לי שאין שום התיחסות לרווחת התינוקת פה.
 
למעלה