דילמה בנוגע לעבודה

omer73

New member
דילמה בנוגע לעבודה

חבר'ה יש לי שאלה/ בעיה דיי מעיקה שיושבת לי על הלב ואני לא ממש סגור על עצמי והייתי שמח לשמוע דיעות אובייקטיביות: אז ככה, אני עובד קרוב לשנתיים וחצי באחת מחברות התקשורת יש לי תנאים כספיים לא רעים בכלל (משכורת קצת יותר גבוה ממה שמרוויחים לסוג עבודה של שירות לקוחות+ תנאים מסביב שאין במקומות אחרים), אז איפה הבעיה? כאן מגיע האבל הגדול- מאוד רע לי בעבודה הזו. זה סוג העבודה שמגעיל, להתעסק עם לקוחות מגעילים (בחלקם), אני נתקל במע' אטומה, שזה בא לידי ביטוי בהמון דברים- כמו למשל שאני מס' חודשים מבקש לצמצם שעות ולאשר לי מעבר למשרת סטודנט עקב לימודים ואני מקבל התחמקויות ודחיות, או מצב שביקשתי אישור חניה כי יש לי בעיה בריאותית ברגל, והם קיבלו אישור מאורטופד, כי באמת אני מגיע לעבודה עם כאבי רגליים דיי רציניים וזה מתבטא ביחס לעובדים כאילו שאנחנו טירונים, וזה משפיע על רוב העובדים, שבאים מדוכדכים לעבודה ובלי חשק ורצון. בקיצור, מצב כזה, הייתם נשארים? עוזבים? מחכים שאולי יהיה שינוי?
 
האמת שאני במקומך הייתי עוזבת...

אישית לא מסוגלת להיות במקום עבודה שעושה לי רע, ואני לא מאמינה שצריך לסבול בעבודה ובמיוחד ברמה שאתה תיארת. אולי לא לעזוב ישר, אבל כן לחפש במקביל בצורה רצינית עבודה, לקחת ימי חופש וכו'. ממליצה לך גם להתייעץ בפורום "נותני שירות" בנוגע לכך- http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?forumId=791
 

omer73

New member
זו דילמה

כי מצד אחד יש לי שם תנאים ממש טובים, כי זו לא רק המשכורת, יש את המסביב ששווה עוד כמה אלפי שקלים בשנה, אבל מצד שני, דיי, מגעילים אותי כל הלקוחות, אני עם "בטן מלאה" על המקום עבודה שאני חודשים רודף כדי שיורידו לי שעות כי אני לומד אגב, נכנסתי לפורום, כ"כ הבנתי את הגולשים שם, את התסכול והמצבים שהם נתקלים, בסופו של דבר כל השירות לקוחות זה אותו הדבר.
 
אז אולי שווה לחשוב על עבודה אחרת ולא כזאת?

אני למשל עבדתי בחנות צעצועים שנה ואחרי זה מילצרתי ופשוט הספיק לי כל העניין של שירות לקוחות, אז עברתי לטיפול בילדים ושיעורים פרטיים. ולמשל- מהשיעורים הפרטיים, כשלא מבטלים לי כל שבוע כמו שקרה לאחרונה בגלל החופש הגדול, יוצא הרבה כסף טוב.
 

omer73

New member
נראה

אולי אני אצליח לעבור לתפקיד אחר בחרה, למשהו משרדי, אז אני לא ממהר לעזוב, למרות שממש רע לי וכל יום שאני הולך הוא מלחמה חדשה עם עצמי. נראה לי שבינתיים אני אחכה, לראות אם יש סיכוי לעבור, ואולי משהו ישתנה (סיכוי קלוש).
 
למעלה