אדם היה ונשאר פוץ, אבל לפחות הוא פחות יהיר ממה שהיה בהתחלה.
האחות השחורה היתה ונשארה נאמנה לעצמה ולמחלקה.
שורטי - שברה לי את הלב. בדיעבד היה ברור שהיא בדכאון עמוק אבל איכשהו גם לצופים (לי) היה קל להתעלם מהסימנים. אבל אהבתי שהמשיכו הלאה ולא העמיקו את הדרמה באופן קלישאתי.
הארי - מהמממממוש! כזה חמוד ומושלם. צריך להוסיף אותו לשרשור חתיכים אבל אני בעבודה ונמנעת מהשרשור ההוא

. אולי אחר כך מהטלפון.
הדבר שהכי אהבתי בסדרה זה דווקא את החספוס שלה. אנחנו רגילים לראות בתי חולים שמצולמים יפה וחדישים ומפוארים כמו בטלוויזיה האמריקאית, ופה אנחנו רואים משהו שהרבה יותר דומה למה שאנחנו מכירים (ואני חוששת לשאול עד כמה התיאורים שם נכונים גם לארץ - הפוליטיקה הנוראית, הזלזול של הבכירים, ההתפרקות הפיזית של חדרי טיפולים... מה שכן, אני מניחה שאצלנו יהיו רופאים ספורים אם בכלל שיהיה להם מספיק כסף לקנות רכב פאר כמו של הבכיר בסדרה).
רציתי להגיב לסיכומים שלכם אבל מצאתי רק סיכום של הפרק הראשון. החיפוש התפוזי הנוראי הזה... או שבאמת לא המשכתם לדבר עליה.
בכל אופן, אני לא יודעת אם זה בגלל שידעתי מראש שהסדרה צפויה להיות גרפית או שאני פחות רגישה בדברים האלה אבל לא הזדעזעתי ממה שהראו. כן נחרדתי מהתיאור של מערכת הבריאות הציבורית וכל מה שקשור לזה. כולם שם (בבי"ח) התנהגו כמו "אדם לאדם זאב" ובסוף ראינו את התוצאה.
טרייסי (סטייסי?) האחות ההיסטרית היתה הפוגה קומית חמודה אבל גם מעוררת אמפתיה.
הירידה על מערכת הבריאות הפרטית היתה מפתיעה. מעניין אם זה באמת ככה במציאות, אם כי אני מניחה שבשנים שעברו ועם ההשפעה הגוברת של רשתות חברתיות שאוהבות לבייש בצורה פומבית, אז הם חייבים להשתפר.
גם מעניין לראות את הייצוג של ה"אצולה" הבריטית בתור האמא המתנשאת של אדם. גם כאן מעניין אותי עד כמה זה קרוב למציאות כי זה היה מוגזם למדי. מצד שני... לא יודעת..
קצת תיסכל אותי שהסוף נשאר פתוח. אנחנו יודעים במציאות שאדם האמיתי ברח מהרפואה אבל פה לא היה ברור בכלל מה קורה איתו לא מבחינת עבודה ולא עם הארי.
זה על רגל אחת. אם אני אמצא בהמשך תגובות שלכם אני אנסה להגיב