דיון.

[•°•סוסהוליסטית•°•]

דיון.

ללא ספק, אם ישאלו אותנו אם אנחנו רואים בעתיד שלנו מעורבות של סוסים, רובנו הגדול יגיד שכן. אבל, האם הייתם יכולים לדמיין את החיים שלכם בהווה ובעתיד, בלי סוסים? איך חייכם היו נראים אם לא הייתם מתחילים לרכב? אם במקום שסוסים יהיו החיות האהובות עליכם, תהיו מכורים לאריות או צבי ים? [יש אנשים כאלה:|] האם הייתם עוסקים בפעילות ספורטיבית אחרת? חיי החברה שלכם היו נראים אחרת? ההישגים הלימודיים שלכם? האם החיים שלכם היו נראים משעממים יותר? חשבו על זה.

 

[•°•Horse Lover•°•]

וואו... דיון מעניין../images/Emo107.gif

אני לא מסוגלת לדמיין אפילו כיצד היו נראים החיים שלי ללא הסוסים. אני לא רואה את עצמי בלעדיהם בעתיד! אני לא יודעת ולא רוצה לדעת איך החיים שלי היו נראים לולא הרכיבה. ללא ספק הייתי עדיין עוסקת הרבה בתחום של בע"ח, זה תחום שמעניין אותי מאז ומעולם. בטח הייתי עוסקת בכלבים או משהו כזה... אני גם דיי בטוחה שלולא הסוסים לא הייתי עוסקת בספורט בכלל, אני לא טיפוס שאוהב כל כך לעשות ספורט, אבל כשאני עם סוסים אני יכולה לעבוד ולרכב כל היום ולא יימאס לי. ללא ספק, חיי החברה שלי היו נראים מזעזע בלי הסוסים, רוב הקשרים החברתיים שלי מבוססים עליהם... בקשר להישגים לימודיים אני לא יודעת איך זה היה משפיע, אולי אפילו הייתי יכולה ללמוד יותר טוב אם לא הייתי רוכבת ועובדת בחווה כי היה לי יותר זמן פנוי ללמוד. ולבסוף, אין לי ספק שהחיים שלי היו הרבה יותר משעממים בלי הסוסים.

 

[כל עולמי סוסים]

../images/Emo75.gifרעיון מעולה ומרתק לדיון.

חד משמעית- לא! אני פשוט לא יכולה לתאר איך הייתי חיה היום בלי הסוסים. מה שבטוח זה שלא היו לי כמעט חברות. רוב החברות שלי הן מהחווה. לא נראה לי שהייתי אוהבת בעל חיים אחר ברמה של סוסים. אני אוהבת איזה חצי מבעלי החיים שעל הפלנטה שלנו אבל סוסים- את האהבה שלי אליהם אי אפשר לתאר. הלימודים היו כרגיל- למרות הרכיבה וההתנדבות בחווה אני משקיעה בלימודים ולא מזניחה אף מקצוע. הייתי לדעתי עוסקת בפעילות ספורטיבית אחרת. גם היו אני עושה הליכות חוץ מהרכיבה. אבל לא נראה לי שהייתי עושה משהו אחר חוץ מהליכות. החיים היו הרבה יותר משעממים יותר. אני פשוט בטוחה שאם החיים שלי היו בלי סוסים הייתי די אומללה. ובאמת לפניש הרכיבה נכנסה לחיים שלי הייתה בי מן עצבות מסויימת. אבל ברגע שהסוסים נכנסו לי לחיים היא נעלמה. אני לא יכולה לתאר את החיים שלי בלי הרכיבה והסוסים.

 

[מקנידו וונוס]

צבי ים נשמע טוב...../images/Emo3.gif

אבל ברצינות-לא נראה לי שאני יכולה לחיות בלי סוסים,אפילו להפסיק להתנדב אנלא יכולה (

) אז לרכב,אין מצב של להפסיק. מבחינת בי"ס לא נראה לי שזה היה פוגע כי אני טיפוס כזה שיודע לשלב -מנצלת ימים שקטים יותר לסוסים ובימים עמוסים יותר לא באה לחווה,מקווה שאני אצליח להמשיך ככה עם הבגרויות.. מבחינת חיי חברה,אין בכלל שאלה, הם היו נראים אחרת לגמרי. המון מהחברות שלי הן מהחווה ומן הסתם זה על חשבון חברות מבי"ס,אבל אני גם ככה לא טיפוס של מיליון חברות אז אולי זה דווקא פיתרון טוב. ברור שהיה לי תחביבים אחרים,אין אנשים בלי,אני גם ככה טיפוס ספורטיבי ונראה לי שבלי הסוסים הייתי משקיעה יותר בכדורסל במקום שזה יהיה הפוך. אם לא הייתי מתחילה לרכב,הייתי מפסידה כמעט מכל בחינה אפשרית,מההכרות עם החיה המקסימה הזו שנקראת סוס ועד הכרות וחברות עם אנשים שאם לא הייתי מכירה אותם בחווה בטח הייתי עוברת לצד השני של הכביש כשהם היו הולכים לידי...בתתור ילדה דתיה זה המקום הכמעט יחיד שאני מכירה בו אנשים שהם לאו דווקא מהזרם שלי ואין להם אותן צורת חשיבה,דעות והשקפות עולם שלי יש...הקיצור סוסים עשו לי רק טוב...

 

[2eye]

היי, היה לי צב ים, זה אשכרה שווה

 

[stary1]

מיאו

אם לא הייתי מתחילה להתעסק עם סוסים,סביר להניח שהייתי ממשיכה עם ה"תחביבים" שהיו לי לפני זה ומפתחת אותם(בטח הייתי מוצאת עוד כמה שטויות לאוסף

). לפני שהכרתי סוסים(כי ברגע שהכרתי אותם התאהבתי בהם),אהבתי את רוב הבע"ח באופן די שווה,אני לא מוצאת סיבה שדבר זה היה משתנה.. אולי הייתי מתחילה ללמוד אתלטיקה. כך או כך אני עושה הרבה ספורט במשך כל חיי

חיי החברה שלי בהחלט היו נראים אחרת

מצד אחד פיתחתי המון קישורים חברתיים בזכות הסוסים שהקנו לי המון בטחון ולמדו אותי הרבה על החיים

ומצד שני היה לי יותר זמן לחברם, שהתרחקתי ו"ויתרתי" על רובם בעקבות השהות שלי עם הסוסים. ההישגים הלימודיים היו נשארים בערך באותה הצורה אני מניחה, מצד אחד הסוסים תופסים לי זמן שיכל להיות מושקע בלימודים, ויצד שני הסוסים וההתעסקות איתם עזרה לי לפתח קישורים למיניהם שעזרו לי בין השאר בלימודים(מתחילה מריכוז יותר גבוה ומגיע לדברים שאי אפשר להאמין[: ). החיים בהחלט היו הרבה פחות מעניינים

 

[2eye]

המממ

כרגע, כל פעם שעולה לי הרעיון של חיים בלי סוסים, בא לי לשלוק לעצמי את המוח, על זה שרק העיז לחשוב על זה, זה פשוט קשה לי מדי לחשוב על החיים בלי סוסים,אם לא הייתי מתחיל לרכב, הייתי בן דם עם אופי שונה לגמרי, הסוסים עזרו לי להיות אחראי, כי כשמטפלים בסוס, חייבים אחריות. הסוסים שינו את החיים לטובה, אומנם עם זה באה העקמת, אבל לא בטוח שזה נובע מהסוסים. אם סוסים לא הייתה החיה המועדפת עליי, אני לא יודע אם זה היה משנה משהו, כי כשתהחלתי לרכב החיה המועדפת הייתה - כלב [כמה נדוש] ורק אחרי היכרות עם הסוס, הוא נהפך לל כך משמעותי. אני מניח, שאם לא הייתי מתחיל לעשות חצי פנסיון, מה שדורש ממני להיות בחווה לפחות 3 פעמים בשבוע בחווה, אז היה נשאר לי גם זמן לכדורסל, לא רק לאימונים אחרה"צ של הקבוצה, אלא גם להתאמן בבית, ולהמשיך להיאבק על המקום בקבוצה, אך לא נשאר זמן, ופרשתי, אני מניח שהייתי ממשיך לשחק, אם הסוסים לא היו באים. בהתחלה, חיי החברה הידרדרו קצת, כי אין לי זמן להרבה דברים. אח"כ שהתחילו התחרויות, אי אפשר לצאת בשישי, אבל מתרגלים, החברים הבינו, ועכשיו דווקא בסדר. כמובן שאם לא הייתי הולך 3-4 פעמים לחווה, וגם חלק מהשבתות לתחרויות, היה לי עוד זמן לילמודים, והייתי יכול להשקיע יותר ולהצליח יותר, אבל בינתיים, אני מצליח להסתדר עם ציונים טובים ורכיבה ביחד, מקווה שזה ימשיך. החיים ללא סוסים היו אחרים, לו דווקא משעממים, כי הייתי עושה משהו אחר, ולא הייתי חושב שזה משעמם, אבל אני שמח שהתחלתי לרכב, בעצם אני שמח שדוד שלי לחץ עליי לרכב P: חפרתי המון.