דיון סופרסטארים

[QuickSilverAviv]

אחד ה-PF הגדולים בהיסטוריה

מבחינה התקפית אני לא יודע, אבל הגנתית - הבנאדם פשוט שומר מדהים, מדהים! בית ספר להגנה. השנה ההגנה שלו הייתה הרבה יותר טובה ממה שראיתי מכל אחד מהאנשים ברשימה שנתת, אי פעם בקריירה שלהם(דאנקן שומר יופי על הסל, אבל הוא לא עושה מה שגארנט עושה, לא בהגנה אישית ולא בהגנה על פיק&רול). הוא יפרוש עם עוד טבעת-שתיים, ואז אני חושב שיהיה אפשר להתחיל להשוות אותו לדאנקן(שלא ייקח עוד אליפויות עד הפרישה, לדעתי).

 

[מנחם לס]

גאוות הסלטיקס

לא רוצה להרבות דברים. אני פשוט מרגיש את אותה גאווה ואותו סיפוק כפי שהרגשתי בשנות ה-60 ואח"כ בשנות ה-80 כי אני הייתי עד אישי לרוב האליפויות שלהם. לצערי לא הייתי באולם אך אפילו בטיווי הרגשת את ה-BEAT LA! המפורסם, את הגאווה הירוקה, ואת רוח הסלטיקס. בדיוק באותה סערה הם שיחקו בעבר. בשנות ה-60 סם ג'ונס (עליו אני כותב השבוע בהופס) וג'ון הבליצ'ק הביאו את הטרוף, ובשנות ה-80 היה זה לארי בירד שסחף את כל קבוצתו לאליפויות. ההבדל הגדול הוא שבשנות ה-80 היתה לייקרס אחרת. לייקרס טובה בדיוק כמו הסלטיקס, ואולי אפילו טיפונת יותר! פירס הוא הנשמה של הירוקים. רונדו יהפוך לאחד מכוכבי הפוינט-גארדים בליגה. רק שישפר קליעתו - והשמיים הם הגבול. ריי אלן הוא אחד מקלעי השלוש הטובים בהסטוריה, אם לא הטוב מכולם. הוא גם שמר מצויין על קובי! פוסי הוא הנשמה השנייה של הסלטיקס יחד עם פירס. הוא מצליח לשתק את קובי, והוא השומר הטוב בליגה עליו! קווין גארנט סבל שנים במינסוטה מהקונוטציה של שחקן מולטימיליונר רך וחסר ביצים. סוף-סוף הוכיח שהוא לא כזה. ולכל אלה שהתווכחו איתי שקובי הוא טוב כמייקל (והיו שאמרו 'טוב יותר') אני יכול לומר רק דבר אחד: מייקל ביומו הגרוע ביותר לא היה נותן לקבוצתו להפסיד ב-39. הוא כבר היה דואג לסחוף את קבוצתו לאגרסיביות ומלחמה כמו של היריבה. קובי לא עשה זאת. אין לו את זה בנשמתו!

 

[אליגטור]

אני חושב שהוא נמצא במקום קצת שונה

גארנט הוא קודם כל שחקן הגנה דומיננטי. מאלון ובארקלי לא יכולים פיזית להשתוות אליו, דאנקן כנראה שכן ואולי מקהייל. אבל עדיין מבחינת דומיננטיות התקפית אין לו את זה כמו שהיה לשני הראשונים שאמנם הגיעו לבאר אבל לא שתו ממנה. גארנט הוא חלק מטריו מושלם אבל לא בצורה דומיננטית כמו שהיה למשל בירד בין מקהייל ופאריש ולכן גם מקהייל קצת נדחק הצידה. אני עדיין אדרג את שני הראשונים לפניו, אבל ללא ספק אם הסלטיקס הנוכחים יהפכו לסוג של דיינאסטי כמו שהם יכולים גם הדירוג הזה יכול להשתנות.

 

[גלעד הרכז]

נשאר במקום עם נטייה לעלות

המניות של גארנט נשארות באותו המקום, אך הפוטנציאל עולה אחרי שהוריד את הגיבנת הגב. אולי עכשיו יראה את כל הדברים שכולם מבקרים אותו עליהם כדי שבאמת יהיה אחד הגדולים. דאנקן ראשון כי הוא עושה את כל הדברים הפשוטים והנכונים ובזכותו הספרס יכולים לדבר על שושלת. בארקלי דיגדג את 2 מטר מלמטה ונלחם, ולרוב ניצח את כל החבר'ה הגדולים ממנו. לבארקלי אין טבעות כי הוא תמיד פגש את ג'ורדן בסדרות שכולן קלסיקות. למאלון היה את סטוקטון לצידו ואת ג'ורדן מולו. שניהם מורידים מהערך שלו. אף אליפות היה זוכה בה לא הייתה שלו אלא כחלק מזוג. איך אפשר לזכות באליפות כשמולך עומד השחקן הטוב והרעב בעולם עם צוות מסייע קטלני?

 

[tristan79]

כרגע זה כמעט

אין ספק שמדובר באחד הגדולים והטבעת הזו משדרגת את המעמד שלו בויכוח מי ה PF השני בטיבו מול מאלון ובארקלי, אבל הוא עדיין נמצא צעד אחד אם לא שניים מאחורי דאנקן. היכולות ההגנתיות של KG עדיפות על אלו שמתמודדים מולו והוא אחד משחקני ההגנה הטובים ביותר בליגה בשנות ה2000, אבל גם טימי דאנקן הוא חלק מהעלית ההגנתית הזו. ועכשיו הוא גם אלוף, אבל הדומיננטיות האישית שלו ירדה העונה, לטובת שיתוף הפעולה עם שני הכוכבים האחרים, מה שבסופו של דבר הביא את הטבעת, והוא עדיין רחוק מארבעת האליפויות של דאנקן, ככוכב המוביל של סן-אנטוניו. כרגע לטעמי אין הכרעה ברורה בשאלה מי מבין השלושה - גארנט, בארקלי או מאלון (ויסלח לי קווין מקהייל,שלא נכנס לרשימה הקצרה הזו) מדורג באיזה מיקום ברשימת הגדולים מכולם, אבל היתרון של גארנט בתחרות על ההיסטוריה הוא שהוא עדיין שחקן פעיל - עוד אליפות (או יותר), עוד הובלה של הקבוצה לנצחונות בסדרות פלייאוף, עוד עונות של כדורסל ברמות הגבוהות ביותר, יכולות לקרב אותו מאוד לדאנקן ולתואר "הגדול מכולם"... (הPF)

 

[ThEgReEnKiNg]

../images/Emo45.gif אתה מסכם את זה בצורה טובה.

רק לדעתי גארנט יותר מגוון מדאנקן , פשוט ההבדל בינהם הוא האופי. קוין גארנט הוא בחור מוכשר הוא מסוגל לשמור על גארדים והוא מסוגל להוריד כדור על הרצפה ולעשות הילייט מובס , טים דאנקן לא זריז כמו גארנט והוא לא מסוגל להוריד את הכדור לרצפה כמוהו , אבל דאנקן כל כך חכם שהוא שולט במה שהוא יודע לעשות בצורה מקסימלית , והוא לא מנסה להתחכם ולעשות דברים שהוא לא יודע. אבל הוא ווינר והוא לא חושש לקחת זריקות חשובות כשצריך (לדוגמא השנה השלשה נגד פיניקס , והסל במשחק המפורסם ההוא לפני הסל חסר ההגיון של פישר ב0.4 שניות , דאנקן קבר שם סל מהסרטים )בסופו של דבר אני מסכים שדאנקן הוא הגדול מכולם , למרות אי אהבתי לס"א הייתי רוצה לראות סדרת גמר בין שתי הקבוצות. בעיקר בגלל המאצ'אפ החלומי הזה.

 

[Malcolm X]

דאנקן מנהיג. גארנט לא

דאנקן אף פעם לא נרדם בסדרות גמר. אף פעם. לא לחינם יש לו 4 אליפויות ו3 פעמים MVP גמר. הוא עמוד השדרה של הקבוצה. חוץ מאחוזי עונשין בינוניים, אין לו שום חולשה. הוא סקורר כשצריך (לא בכוח), הוא מצויין בפוסט (מה שKG לא עושה מספיק), שומר אדיר וגם מוציא כדורים טוב. גארנט היה מעולה בעונה הסדירה, אבל הוא לא היה המנהיג של הסלטיקס בפלייאוף. בלי פירס, בוסטון לא הייתה עוברת את קליבלנד ואת בראיינט. אני מקווה בשביל הכרטיסן שהוא יישאר רעב וילמד לשפר את המשחק שלו לקראת העונות הבאות. בוסטון מסוגלת לקחת טריפל.

 

[bostonForever]

כן!!!

נכון נכון ושוב נכון. זה מה שמבדיל את גארנט (וקארל מלון) מהגדולים באמת - חוסר מנהיגות וידיים רועדות ברגעי ההכרעה. דאנקן כבר הרוויח לדעתי את מקומו בחמישים, וגם בעשרים השחקנים הגדולים בהיסטוריה. גארנט עוד רחוק משם. ושוב - מקווה שגארנט עוד יוכיח שאני טועה. כרגע אחת-אפס לטובתי אבל תיד יש השנה הבאה

 

[JosephMerrick]

גארנט רחוק מה-50 הגדולים אי פעם?WTF

נו שוין,אני אקח את זה כהלצה משעשעת במיוחד. עכשיו ברצינות,גארנט מבחינת כישרון כדורסל נטו עולה על דאנקן בהרבה,בארקלי הוא היחיד שמשתווה אליו בקטע הזה בעמדה 4.הבעיה של גארנט היא כאמור מנטלית וזה מה שמונע ממנו להכנס לא רק לעשרים הגדולים אלא אפילו לטופ 10,כי מבחינת יכולות וכישרון הוא שם ובגדול.

 

[מנחם לס]

גם גארנט וגם דאנקן

כשהכל יסתיים וייסגר, לדעתי שניהם יהיו בין "50 הגדולים"

 

[ThEgReEnKiNg]

../images/Emo45.gif בדיוק מה שרשמתי.

זה שמבדיל בינהם האופי והווינריות .