אתה לא לגמרי טועה, רק שאתה מתעלם מעובדה חשובה
לעבודה, לליכוד ולקדימה באמת יש הרבה מהמשותף. הדבר העיקרי - כל שלוש המפלגות האלה הן בסופו של דבר מפלגות פרגמטיות יותר משהן מפלגות אידיאולוגיות. אז מה העובדה החשובה שאתה מתעלם ממנה ? פשוט, המפלגות היום יותר משהן משמשות פלטפורמה עליה מונחת השקפת עולם , הן במידה רבה, ואפשר להגיד, במידה גדלה והולכת, דומות לחברה עסקית, שכל השותפים בה נמצאים שם כדי 'לעשות קריירה'. ובמילים אחרות - הכל אישי ! תראה מה קרה רק בימים אלה בין סילבן שלום לביבי, שכביכול אמורים להיאבק כתף אל כתף למען אותן מטרות. אז כדי שגם אולמרט, וגם ברק וגם ביבי יוכלו להיות ראשי מפלגות, צריך שיהיו שלוש מפלגות לא? וכדי שכל אחד יזכה (אולי) בתורו להיות ראש ממשלה, הוא צריך להוביל קו שונה מהאחרים. כשהוא יבחר הוא כבר יעשה מה שהמציאות תכתיב לו לעשות. עובדה - בגין שהבטיח שכשיצא לפנסיה יתיישב בהיאחזות בסיני, החזיר את כל סיני, ונזקק לשם כך לשרותיו הטובים של משה דיין שרק כמה זמן קודם דיבר על עדיפות השטחים על פני שלום. ביבי ויתר על חברון, עיר האבות לנצח נצחים, תוך כדי השמעת ססמת ה 'יתנו יקבלו לא יתנו לא יקבלו'.. שרון הסתלק מעזה שם עמדו ישובים שדינם כדין תל- אביב... המשותף לכולם ? כולם הובילו קו שהבטיח להם את ראשות הממשלה, וכשהגיעו לשם עשו את מה שצריך לעשות, לא תמיד בדרך החכמה ביותר, אבל תמיד בכיוון היחידי האפשרי. אז זהו, זה המכשול הגדול מכולם - לא השקפת עולם, לא סוציאלידים מול קפיטליזים, או סוציאל-דמוקרטיה מול קפיטליזים דורסני. פשוט - ביבי מול אולמרט, אולמרט מול ברק, ברק מול ביבי... וזה חביבי הכוח הגדול מכולם - האגו של האדונים האלה
את זה לא תנצח לעולם
