דיון מושאל

[חורזת באהבה]

לדיון פתוח ומכובד:
מה עדיף? להישאר בארץ עם הדתה, חורבן כלכלי, מלחמה אינסופית וגרעין לפנים? או לגור בחו"ל בצל אנטישמיות ואספרסו?

 

[Harrington]

לדיון פתוח ומכובד:
מה עדיף? להישאר בארץ עם הדתה, חורבן כלכלי, מלחמה אינסופית וגרעין לפנים? או לגור בחו"ל בצל אנטישמיות ואספרסו?

לא מכיר הדתה מיוחדת בארץ וגם לא חורבן כלכלי (לפחות לא לאומי), הגרעין בטיפול ומלחמה אין-סופית, אכן, זה נגזר על עמנו ('הלכה היא שעשיו שונא ליעקב') וישתנה רק עם בוא הגאולה במהרה בימינו.
נלענ"ד שהשאלה תלויה במספר שיקולים. בראש ובראשונה אם אנחנו בוחנים את זה מתוך אינטרס אישי או לאומי. ברמה האישית, בוודאי שיש מה לומר על החיים בחו"ל. אמנם בהחלט יש בעיית אנטישמיות (וכל הטוענים אחרת, או שפשוט לא ניתן לזהותם כיהודים או שמתגוררים במקום בו זה עדיין לא פרץ, או שמשקרים כדי להישמע צודקים יותר בהחלטתם לרדת מהארץ). אלו שמסתכלים על השאלה בהיבט הלאומי יותר, יעדיפו להישאר בארץ ואגב כך, לשמור עליה גם עבור אלה שבוחרים באפשרות הראשונה, למקרה שבכל זאת יבוא יום והאדמה תרתח תחת רגליהם במקום מגוריהם החדש והם יזדקקו למקום מפלט להימלט אליו.

אולם השיקולים האלה מתערבבים כאשר מדובר באדם שחי חיי יהדות 'מודעים'. כלומר לא דומה תשובתו של יהודי שרק בדרך אגב זוכר את יהדותו, ליהודי שהיהדות מהווה חלק ניכר מזהותו (וזה כידוע לא משהו ששמור לשומרי מצוות דווקא). הראשון יסתדר בקלות יחסית במקום מגורים מחוץ לישראל, רחוק מקהילה יהודית (שבסביבתה האנטישמיות תורגש יותר מן הסתם) וכל הכרוך בה, בעוד שהשני ייתקל בבעיה מבחינה זו, או לחלופין כן צפוי להידרש להתמודדות עם החשש מאנטישמיות וכדו'.

 

[נסיך.333]

לדיון פתוח ומכובד:
מה עדיף? להישאר בארץ עם הדתה, חורבן כלכלי, מלחמה אינסופית וגרעין לפנים? או לגור בחו"ל בצל אנטישמיות ואספרסו?

מממ, מדברי יודית??

 

[חורזת באהבה]

מממ, מדברי יודית??

מדברי אחד המעודד הגירה.

 

[נסיך.333]

מדברי אחד המעודד הגירה.

והוא עצמו כבר היגר?

 

[lemner40]

לדיון פתוח ומכובד:
מה עדיף? להישאר בארץ עם הדתה, חורבן כלכלי, מלחמה אינסופית וגרעין לפנים? או לגור בחו"ל בצל אנטישמיות ואספרסו

בתור אחד שגר בחול, ושורה ארוכה של חברים ומשפחה גרים בשלל מדינות,
אף אחד מאיתנו לא נתקל באנטישמיות,
הנה שורה של מקומות שהקרובים לי גרים : מאוריציוס, פורטוגל, תאילנד, ניו זילנד
החיים של כולנו ממשיכים כרגיל
כן, מדי פעם מישהו רוצה לנהל ויכוח על ישראל, אבל אני לא משתתף בו,
גם אין סכנה לטילים על הבית, אין צורך בממדים ומקלטים, ואף אחד לא יילך למות במלחמה בשביל לשמור על הכסא של ביבי
רק אצלכם מספרים סיפורים ומפוצצים פצצות.
וביבי, הוא כבר מתכנן את המלחמה הבאה עם אירן, אלפי טילים בדרך אליכם, תנקו ותכינו את המקלט.

 

[נוסטלגיה טרום קורונה]

בתור אחד שגר בחול, ושורה ארוכה של חברים ומשפחה גרים בשלל מדינות,
אף אחד מאיתנו לא נתקל באנטישמיות,
הנה שורה של מקומות שהקרובים לי גרים : מאוריציוס, פורטוגל, תאילנד, ניו זילנד
החיים של כולנו ממשיכים כרגיל
כן, מדי פעם מישהו רוצה לנהל ויכוח על ישראל, אבל אני לא משתתף בו,
גם אין סכנה לטילים על הבית, אין צורך בממדים ומקלטים, ואף אחד לא יילך למות במלחמה בשביל לשמור על הכסא של ביבי
רק אצלכם מספרים סיפורים ומפוצצים פצצות.
וביבי, הוא כבר מתכנן את המלחמה הבאה עם אירן, אלפי טילים בדרך אליכם, תנקו ותכינו את המקלט.

בפורטוגל אין אנטישמיות? תרשה לי לגחך, רק פרט זה מוריד את אמינות תגובתך לאפס

https://www.kan.org.il/content/kan-news/global/262647/

פורטוגל - אל תקרא לי יהודי / אליהו בירנבוים

לאחד מכל חמישה פורטוגלים יש דם יהודי, אבל יהודים של ממש יש מעט. אלה עוד חיים בצל הקהילה ההיסטורית המפוארת, שחרבה בגירוש

www.daat.ac.il

שגריר ישראל ובני ברית פורטוגל מגנים את גל האנטישמיות המתגבר במדינה

שגריר ישראל בפורטוגל, דור שפירא, ונשיאת בני ברית פורטוגל, גבריאלה קנטרגי, גינו את השתיקה של מפלגות הקיצון בהנהגה הפוליטית, נוכח התקריות שקרו מאז ה-7 באוקטובר

www.maariv.co.il

 

[ריקי זו אני]

מדינת ישראל פתחה את הקדנציה של המדינה עם 650,000 יהודים, נלחמה על חיה וניצחה תוך כדי הכפלה של כמה כפולות שטח המדינה לעומת מה שהסכימה שתהיה (תוכנית החלוקה).
עברו פחות מ- 80 שנה ובמדינת ישראל כ- 8,000,000 יהודים, כאשר ממוצע הילודה פה עומד על 3.2 לידות לאשה יהודיה ויש שטוענים ל- 3.3, מה שמורה על רענון השורות...
כל אזרח הארץ מבין בכל בוקר את השינוי... וחוזר להבין אחה"צ...
נכון...
היהודים בא"י משנים דעות לכיוון מסוים, אבל בל לא נשכח...
מאז שהורי עלו ארצה, היתה הארץ הרבה יותר מסורתית עד דתית, מאשר לפני בואם...
היהדות החילונית נולדה בערבות רוסיה הקומוניסטית, בפולין ובגרמניה של המאה ה-19.
אז כן... נהיה הרבה יותר דתיים בארבעים השנה הבאות, אבל מי שיוביל יהיו המסורתיים שהם הרב המוחלט כאן.
כך שאין כיום איום... ועובדה שמי שניסה לאיים נכנע על המדינה וכלל אזרחיה..., לא מצד האספרסו ולדעתי הישראלי מספיק אוהב את החיים ואת חו"ל שהוא בגדול יצא, ילגום אספרסו בחו"ל ויחזור.
ד.א. להילחם? כל ישראלי לשעבר נלחם על כל כרטיס טיסה פנוי... כדי להתגייס.

 

[SupermanZW]

זו דיכוטומיה, המציאות מורכבת ויש בספקטרום. אי אפשר להשוות בין האנטישמיות בלונדון (אנגליה, כי יש ערים בשם לונדון גם מחוץ לאנגליה) לבין האנטישמיות בבודפשט. בנוסף, יש מקומות בהם האנטישמיות אלימה (למשל בלגיה) ויש מקומות בהם האנטישמיות אינה אלימה (למשל אירלנד), כלומר גם עם אנטישמיות, מידת הסכנה אינה תלויה בהכרח בשיעור האנטישמים באוכלוסיה. באירלנד בזמננו משום מה יש יותר אנטישמים אירים נוצרים מאשר אנטישמים ערבים מוסלמים, והם נכנסים בכוונה לעימותים מילוליים עם יהודים אבל לא מגיעים לאלימות, לעומתם אנטישמים ערבים מוסלמים נוטים הרבה יותר (וגם זה תלוי במדינת מוצאם ובפלג האיסלאמי אליו הם משתייכים) לעימותים אלימים. למשל, הסיכוי שמוסלמי שיעי מלבנון יפגע פיזית היהודי הוא גבוה (מן הסתם, הוא מזדהה עם ארגון הטרור חיזבאללה והיה גאה לפגוע פיזית היהודי) ולעומת זאת הסיכוי שמוסלמי אחמדי מגאנה יפגע פיזית ביהודי הוא אפס, פשוט מכיוון שהוא פציפיסט. בקיצור, מורכב מאוד. אפילו אם נדבר על מדינה ספציפית, לצורך העניין קנדה, בה אני חי, אין דומה הניסיון של מי שגר בהליפקס, כמוני ולא נתקל באנטישמיות אפילו פעם אחת, למי שגר בהמילטון, אונטריו (העיר הכי אנטישמית באונטריו) ונתקל באנטישמיות לעיתים קרובות, גם אם אינו מאויים פיזית, וגם אם אינו חש שחייו בסכנה, בהכרח חש לא בנוח.

 

[raya]

לאור המצב כאן בארץ - הייתי שוקלת לעזוב. הייתי לא מעט בחו"ל, בצרפת (קרובי משפחה קרובים מאוד) בדבלין, בומביי (מומביי) עקב שליחות דיפלומתית של כלתי, ונסיעות מתכננות כמו לפני 3 שנים לגרמניה - מסע בעקבות יוהן סבסטיאן באך.
בשום מקום לא הרגשתי אנטישמיות שהפריעה לי.
בדבלין - כידוע הרחוב פרו פלשתינאי, ולמרות זאת לא נתקלתי בבעיה כל שהיא.
ההדתה כאן בארץ (למרות שהרינגטון טוען שאין דבר כזה) מאוד מפריעה לי. כולל בתכנים שהנכדים שלי "לומדים" בבית הספר.
הסבא שלי היה הרב הראשי של בון (נפטר צעיר יחסית בשנת 1934) וברור לי שהוא היה הרבה יותר פתוח להשכלה/הבנה של חיים מודרניים (שהיו אז כמובן).
מפריעה לי ההעדפה והכספים הקואליציוניים למגזר החרדי/דתי, כל יום שישי לקראת כניסת השבת מוסיקה רועשת והכרזה "הדלקת נרות בעוד 10 דקות".
הרי מי שאמורה להדליק נרות יודעת מתי היא אמורה לעשות זאת, אז למה להרעיש את כל הרחוב/שכונה? וזה בא בסט של 3 פעמים עם מוסיקה שונה.
הרי אם אני אשמיע באותן שעות בווליום גבוה קנטטה או מיסה של באך , לא אצא מזה בשלום לפי דעתי, וזו רק דוגמא קטנה.
אז יש הדתה, ויש חוקים שמגבירים אותה (שופטים יצטרכו לדעת גם חוקי תורה או הלכה).
לפיכך - פשוט נמאס.
ואני בטוחה שהרינגטון וכותבים נוספים יעלו אותי על שיפוד, כי לא כל אחד מוכן לקבל דעה כמו זו שלי.

 

[ריקי זו אני]

לאור המצב כאן בארץ - הייתי שוקלת לעזוב. הייתי לא מעט בחו"ל, בצרפת (קרובי משפחה קרובים מאוד) בדבלין, בומביי (מומביי) עקב שליחות דיפלומתית של כלתי, ונסיעות מתכננות כמו לפני 3 שנים לגרמניה - מסע בעקבות יוהן סבסטיאן באך.
בשום מקום לא הרגשתי אנטישמיות שהפריעה לי.
בדבלין - כידוע הרחוב פרו פלשתינאי, ולמרות זאת לא נתקלתי בבעיה כל שהיא.
ההדתה כאן בארץ (למרות שהרינגטון שאין דבר כזה) מאוד מפריעה לי. כולל בתכנים שהנכדים שלי "לומדים" בבית הספר.
הסבא שלי היה הרב הראשי של בון (נפטר צעיר יחסית בשנת 1934) וברור לי שהוא היה הרבה יותר פתוח להשכלה/הבנה של חיים מודרניים (שהיו אז כמובן).
מפריעה לי ההעדפה והכספים הקואליציוניים למגזר החרדי/דתי, כל יום שישי לקראת כניסת השבת מוסיקה רועשת והכרזה "הדלקת נרות בעוד 10 דקות".
הרי מי שאמורה להדליק נרות יודעת מתי היא אמורה לעשות זאת, אז למה להרעיש את כל הרחוב/שכונה? וזה בא בסט של 3 פעמים עם מוסיקה שונה.
הרי אם אני אשמיע באותן שעות בווליום גבוה קנטטה או מיסה של באך , לא אצא מזה בשלום לפי דעתי, וזו רק דוגמא קטנה.
אז יש הדתה, ויש חוקים שמגבירים אותה (שופטים יצטרכו לדעת גם חוקי תורה או הלכה).
לפיכך - פשוט נמאס.
ואני בטוחה שהרינגטון וכותבים נוספים יעלו אותי על שיפוד, כי לא כל אחד מוכן לקבל דעה כמו זו שלי.

קודם כל למה שיעלו אותך על שיפוד... ? אפשר פשוט ליצלות אותך על האש, או ביצה ופרורי לחם לשמן... חחחח
אז נגיד רק שבין שחור ללבן יש בעיקר אין סוף גוונים של אפור.
ומאחר והעולם לא נשאר במקומו... אז המושג 'יורד' ירד לדעתי מהפרק... כי השאלה היא 'מיהו יורד'?
ד.א. תמיד ניתן לשלב למשל בלבחור מדינות נוחות יותר...
העניין כאן לדעתי זה לא מהצורך להתנתק פיזית... העניין כאן זה להתנתק רגשית.
והשאלה היא האם כשתגיעי לכפר הגרמני הפסטורלי, או האיטלקי או... לא תפחדי מההדתה בישראל? או מחלוקה לא נכונה של תקציבים...? כי אין לי ספק שאין הרבה גרמנים בגרמניה או איטלקים באיטליה שמה משעסיק את מוחם, בזמן שהם מקשיבים לנגינת מנגינות של באך..., הם הדברים שמהם את כ"כ חוששת ו/או מתנגדת נחרצות...

 

[SupermanZW]

קודם כל למה שיעלו אותך על שיפוד... ? אפשר פשוט ליצלות אותך על האש, או ביצה ופרורי לחם לשמן... חחחח
אז נגיד רק שבין שחור ללבן יש בעיקר אין סוף גוונים של אפור.
ומאחר והעולם לא נשאר במקומו... אז המושג 'יורד' ירד לדעתי מהפרק... כי השאלה היא 'מיהו יורד'?
ד.א. תמיד ניתן לשלב למשל בלבחור מדינות נוחות יותר...
העניין כאן לדעתי זה לא מהצורך להתנתק פיזית... העניין כאן זה להתנתק רגשית.
והשאלה היא האם כשתגיעי לכפר הגרמני הפסטורלי, או האיטלקי או... לא תפחדי מההדתה בישראל? או מחלוקה לא נכונה של תקציבים...? כי אין לי ספק שאין הרבה גרמנים בגרמניה או איטלקים באיטליה שמה משעסיק את מוחם, בזמן שהם מקשיבים לנגינת מנגינות של באך..., הם הדברים שמהם את כ"כ חוששת ו/או מתנגדת נחרצות...

קשה מאוד להתנתק רגשית כאשר יש קרובי משפחה וחברים שעלולים להיות מושפעים מדברים מהם את/ה חושש/ת גם אם עליך זה לא ישפיע.

 

[Harrington]

לאור המצב כאן בארץ - הייתי שוקלת לעזוב. הייתי לא מעט בחו"ל, בצרפת (קרובי משפחה קרובים מאוד) בדבלין, בומביי (מומביי) עקב שליחות דיפלומתית של כלתי, ונסיעות מתכננות כמו לפני 3 שנים לגרמניה - מסע בעקבות יוהן סבסטיאן באך.
בשום מקום לא הרגשתי אנטישמיות שהפריעה לי.
בדבלין - כידוע הרחוב פרו פלשתינאי, ולמרות זאת לא נתקלתי בבעיה כל שהיא.
ההדתה כאן בארץ (למרות שהרינגטון שאין דבר כזה) מאוד מפריעה לי. כולל בתכנים שהנכדים שלי "לומדים" בבית הספר.
הסבא שלי היה הרב הראשי של בון (נפטר צעיר יחסית בשנת 1934) וברור לי שהוא היה הרבה יותר פתוח להשכלה/הבנה של חיים מודרניים (שהיו אז כמובן).
מפריעה לי ההעדפה והכספים הקואליציוניים למגזר החרדי/דתי, כל יום שישי לקראת כניסת השבת מוסיקה רועשת והכרזה "הדלקת נרות בעוד 10 דקות".
הרי מי שאמורה להדליק נרות יודעת מתי היא אמורה לעשות זאת, אז למה להרעיש את כל הרחוב/שכונה? וזה בא בסט של 3 פעמים עם מוסיקה שונה.
הרי אם אני אשמיע באותן שעות בווליום גבוה קנטטה או מיסה של באך , לא אצא מזה בשלום לפי דעתי, וזו רק דוגמא קטנה.
אז יש הדתה, ויש חוקים שמגבירים אותה (שופטים יצטרכו לדעת גם חוקי תורה או הלכה).
לפיכך - פשוט נמאס.
ואני בטוחה שהרינגטון וכותבים נוספים יעלו אותי על שיפוד, כי לא כל אחד מוכן לקבל דעה כמו זו שלי.

הדתה זה מונח שמבחינה לשונית מסמן שינוי לכיוון מסוים. כל מה שתיארת, קיים פלוס מינוס מקום המדינה ובוודאי שלא המצאה של השנים האחרונות. לא מדובר אם כן ב"הדתה", מה לעשות. זכותך כמובן להתנגד לסממנים דתיים במרחב הציבורי, אבל זה לא הופך אותם ל"הדתה". פשוט שימוש שגוי במונח לענ"ד.

בשיפודים אני משתמש כשאנחנו עושים 'על האש'. מוזמנת בכיף אבל אזהירך מראש, המאכלים צפויים להיות כשרים. לשיקולך .

 

[Harrington]

מפריעה לי ההעדפה והכספים הקואליציוניים למגזר החרדי/דתי, כל יום שישי לקראת כניסת השבת מוסיקה רועשת והכרזה "הדלקת נרות בעוד 10 דקות".

נקודה אחת ששכחתי לציין מקודם, יש כאן טעות אופטית נפוצה (ומכוונת) שרבים נופלים בה. אין שום "העדפה" בתקציב "למגזר החרדי/דתי" או משהו בסגנון. פשוט, התקציבים ל1,001 דברי שטות והבל* במגזר החילוני, נמצאים בבסיס התקציב. לעומת זאת תקציבים לדתיים לא זוכים לכך ועל כן יש צורך להעבירם בדרכים עוקפות ועם שמות מפוצצים. הרעיון פשוט והוא שאף אחד לא שם לב למה שקורה בתקציב עצמו, אבל כולם שמים לב למה שקורה בסעיפים החיצונים, בגלל השמות שלהם ("כספים קואליציוניים" למשל).

בתכל'ס הכספים הקואליציוניים הם פרוטות לעומת הכספים שמועברים לשלל מוסדות חילונים או כאלה שאין להם כל קשר לדת/יים.


* הכל בעיני המתבונן כמובן, אבל זה בדיוק הקטע, איש לא "מתבונן" לכיוון שאינו נוגע לדת/יים.

 

[נסיך.333]

לאור המצב כאן בארץ - הייתי שוקלת לעזוב. הייתי לא מעט בחו"ל, בצרפת (קרובי משפחה קרובים מאוד) בדבלין, בומביי (מומביי) עקב שליחות דיפלומתית של כלתי, ונסיעות מתכננות כמו לפני 3 שנים לגרמניה - מסע בעקבות יוהן סבסטיאן באך.
בשום מקום לא הרגשתי אנטישמיות שהפריעה לי.
בדבלין - כידוע הרחוב פרו פלשתינאי, ולמרות זאת לא נתקלתי בבעיה כל שהיא.
ההדתה כאן בארץ (למרות שהרינגטון שאין דבר כזה) מאוד מפריעה לי. כולל בתכנים שהנכדים שלי "לומדים" בבית הספר.
הסבא שלי היה הרב הראשי של בון (נפטר צעיר יחסית בשנת 1934) וברור לי שהוא היה הרבה יותר פתוח להשכלה/הבנה של חיים מודרניים (שהיו אז כמובן).
מפריעה לי ההעדפה והכספים הקואליציוניים למגזר החרדי/דתי, כל יום שישי לקראת כניסת השבת מוסיקה רועשת והכרזה "הדלקת נרות בעוד 10 דקות".
הרי מי שאמורה להדליק נרות יודעת מתי היא אמורה לעשות זאת, אז למה להרעיש את כל הרחוב/שכונה? וזה בא בסט של 3 פעמים עם מוסיקה שונה.
הרי אם אני אשמיע באותן שעות בווליום גבוה קנטטה או מיסה של באך , לא אצא מזה בשלום לפי דעתי, וזו רק דוגמא קטנה.
אז יש הדתה, ויש חוקים שמגבירים אותה (שופטים יצטרכו לדעת גם חוקי תורה או הלכה).
לפיכך - פשוט נמאס.
ואני בטוחה שהרינגטון וכותבים נוספים יעלו אותי על שיפוד, כי לא כל אחד מוכן לקבל דעה כמו זו שלי.

ומי מונע בעדך?

 

[ריקי זו אני]

אני קרובה אל עצמי..., אבל מבינה דהכל בעולם פתוח והכל זורם...
אם אתה החלטת שמרכז עולמך זה במרחב בו אתה חי את היומיום, כמראה שתקציב העיריה בה את חי יעניין אותך יותר מכמה הממשלה מקציבה לישיבות וכמה היא מקציבה לטובת ספירת יעלים בנגב, או לגבי התרבות במקומית...
כנראה שביום הראשון זה כך ואחרי עשור יהיה היחס אחר. לא כך?