Cheveux and Corps
New member
דיון מוסרי.
משהו שמטריד אותי (לא יותר מדי, אבל במידה) לאחרונה. במקביל לענף הרפואה התקדם מאוד ענף הווטרינריה. מצד אחד- אנחנו אוהבים חיות לא? אז ככל שיצילו אותם ויטפלו בהם אז טוב לנו. מצד שני- מי נתן לנו את הזכות להתערב במהלך הטבעי של החיים? אם צבי אכל בלוט שלא התעכל וגורם לו כאבי בטן עצומים, לפני מאות שנים הוא היה מת, גלגל החיים, מי נתן לנו את הזכות להתערב? אז אפשר לומר שווטרינרים יטפלו רק במקרים שנגרמו באופן ישיר או עקיף ע"י בני אדם (חתול סובל מהרעלת דיו, נפל על סנאי עץ כרות וכו'...), אבל איפה יעבור הגבול? וכמה ווטרינריים יצליחו לעמוד מול צבי חולה עם בלוט בקיבה? הייתי מנסחת את השאלה (או הרעיון לדיון) יותר טוב, אבל אני לא מרוכזת, וקשה לכתוב דברים נורמאליים ומסודרים כששומעים מוג'ו ניקסון ואופ' אייוי. יומטוב. אה, חג אש שמח, נראה לי יהיה לכם סבבה במדורה שלכם.
משהו שמטריד אותי (לא יותר מדי, אבל במידה) לאחרונה. במקביל לענף הרפואה התקדם מאוד ענף הווטרינריה. מצד אחד- אנחנו אוהבים חיות לא? אז ככל שיצילו אותם ויטפלו בהם אז טוב לנו. מצד שני- מי נתן לנו את הזכות להתערב במהלך הטבעי של החיים? אם צבי אכל בלוט שלא התעכל וגורם לו כאבי בטן עצומים, לפני מאות שנים הוא היה מת, גלגל החיים, מי נתן לנו את הזכות להתערב? אז אפשר לומר שווטרינרים יטפלו רק במקרים שנגרמו באופן ישיר או עקיף ע"י בני אדם (חתול סובל מהרעלת דיו, נפל על סנאי עץ כרות וכו'...), אבל איפה יעבור הגבול? וכמה ווטרינריים יצליחו לעמוד מול צבי חולה עם בלוט בקיבה? הייתי מנסחת את השאלה (או הרעיון לדיון) יותר טוב, אבל אני לא מרוכזת, וקשה לכתוב דברים נורמאליים ומסודרים כששומעים מוג'ו ניקסון ואופ' אייוי. יומטוב. אה, חג אש שמח, נראה לי יהיה לכם סבבה במדורה שלכם.