דיון חדש.
- פותח הנושא מוטי ש
- פורסם בתאריך
לא הבנת אותי נכונה אננדי..
אבל לא נורא,תמיד אפשר לחדד את ההבנה והתקשורת משתפרת. אסביר לך מה זאת סביבה סטרילית באמצעות דוגמא
פעם חזרתי מריטריט בחוץ לארץ,נחתתי בשדה התעופה,נכנסתי למונית ונסעתי לביתי.מטבעי אינני מדבר עם נהגי מוניות,יש להם נטייה לעצבן אותי,(מפעם לפעם כאשר יש לי אנרגיה אני מנסה לשבור את רצף ההתנהגות הזה באופן מכוון)ואין דבר שמעורר בי חשד יותר גדול משאלתם הנצחית,"מזומן או מונה"? אבל משום מה דיברתי עם הנהג כל הדרך עד לביתי בחולון.לאחר מכן כאשר ירדתי נתתי לו חפיסה של שוקולד מריר משובח ואז אמרתי לו "יאללה,שמור את העודף אצלך,מגיע לך,אתם,נהגי המוניות עובדים קשה מאוד!" אילו ראית את המבט על פניו באותו רגע,כאילו הוא לפתע ראה את הסנה הבוער במדבר. האם נראה לך שזה היה משהו מתוכנן או שהחלטתי פתאום להיות "הנדיב הידוע"? לא,זה היה משהו מאוד ספונטני,לא הקדשתי לכך כל מחשבה,הייתי כל כך רגוע,כל כך שלוו,שיכולתי ממש "לחבק" את נהג המונית הזה ולהכיל אותו בתוכי.עשיתי לו חשבון חיצוני. אבל כל ההרגשה הזאת החזיקה מעמד(באופן שהלך והידרדר עד שנעלם,בדיוק יומיים,לאחר מכן,כל הדברים חזרו למנהגם ולסורם. אז לזאת הכוונה בסביבה סטרילית. דבר שני,כתבתי לא מזמן הודעה די מפורטת על מה דעתי בנוגע לסנגהה,שם הזכרתי את כל נושא החשבון הפנימי הנובע כתוצאה מאינטראקציות עם חברים אחרים לקבוצה ועם רעיונות וגירויים רב מימדיים אחרים הנובעים כתוצאה מחיכוך מתמיד שיש לאדם עם סביבה זרה לו,בכל אופן,לא סביבה שהוא היה בוחר מרצון להיות שם באופן קבוע. נושא החשבון הפנימי לא הוזכר לשווא,אני מכיר אותו היטב.בלי חשבון פנימי לא הייתה כל חשיבות לקבוצה.אבל חשבון פנימי לבדו לא מספיק,דרוש שיהיה מישהו שמסוגל לראות אותו ולראות אותו היטב על מנת שיכול לעורר אותו בצורה המיטבית ביותר.אם אין גירוי מתאים,כל ישיבה רוחנית יכולה להיות נשף תחפושות מתוכנן היטב שבה כל צד מזוהה באופן בלתי נמנע עם התדמית הרוחנית שלו באופן שכזה שלא ניתן בכלל להיחלץ מכך. אז מה עם יש כללים מחמירים?גם מנהל התיכון שלי בזמנו יצר כללים מאוד מחמירים בבית הספר ובית הספר אמנם נחשב לאחד הטובים,אולם האם זה אומר שמישהו שם התפתח? כללים אינם ערובה להתפתחות.וחברים רוחניים יכולים אולי רק להבטיח שאדם ישהה במחיצת אלה שנוח לו לשהות בקרבם,דבר שעשוי לפעול נגדו כבומרנג. כל החוכמה היא לשהות היכן שלא נוח לשהות ועדיין להתנהג כבן אדם. אחרת יש סיכוי טוב שניפול למצב שכזה שבו אנו אומרים לעצמנו,"כן,אין צל של ספק שאנו מתפתחים,כל האנשים הללו שנמצאים סביבנו מתפתחים גם הם והם נותנים לנו משוב שגם אנחנו מתפתחים ואנחנו נותנים להם משוב שגם הם מתפתחים וכולי",האמנם? דרך אגב,לא אמרתי שכאן בפורום הזה מישהו יכול להתעורר,ממש לא.אף אחד לא יתעורר כאן,זה בטוח,אבל אולי יקלטו כיוון וחייהם ישתפרו וגם אם זאת לא התעוררות,זה עדיין טוב. למה הדבר דומה,אפשר לישון,אפשר לחלום,אבל בתוך החלום אנו יוצרים סוג מסוים של צלילות שמגביר את יכולת העשייה שלנו. אפשר לומר שזה חלום צלול בחיים עצמם. המודעות לכך שאת ישנה,גם תוך כדי שינה,מתחילה לחדד את חושייך לראות את האמצעים המיידים בסביבה הקרובה אשר יכולים לסייע לך,כמו גם לראות מכשולים שכאלה,בתוך השינה,שבדרך כלל נראים בלתי עבירים,אבל עבור האדם המתבונן בהם בצלילות הם נתפסים לפתע כאיזשהו דבר מגוחך,דבר ששיך מימלא לשינה ולכן אין כל סיבה או צידוק להתחשב בו.כך נעלמים מכשולים גדולים,אפילו במצב של שינה. ועדיין לא דיברתי על התעוררות,אינני מבין בכך כלום. השאלה מה עשוי לקרות לאנשים הסבורים שהם מבינים מהי התעוררות על סמך כתבים שקראו וכי הם סבורים כי הם יכולים לעודד זה את זה להתעורר ללא נוכחותו של אדם שהתעורר,זאת כבר שאלה אחרת. כיוון שמימלא כולנו כאן,בין בפורום הזה ובין בקומונה לא קיבלנו על עצמנו עולו של מורה(אני בוודאי חתיכת פורק עולדיון שכזה אינו אמור להשאיר אף צד קרח. אבל דבר אחד יש לזכור,כנות היא דבר מתעתע מאוד,זאת בזמנו לימד המורה גורדייף. את יכולה להיות סבורה שאת מאוד מאוד כנה עם עצמך ועם חברייך לסנגהה,אבל בהחלט יכול להיות(ואולי אפילו נדרש) שבו זמנית אין לך כל מושג מה זאת כנות. זאת עוד אחת מנפלאותיה של האישיות המזוייפת. דרך אגב,אננדי,תמיד יש לאן ללכת על מנת לקבל השפעה ישירה(בוודאות),השאלה היא עד כמה זה נוח ועד כמה האדם מוכן לוותר על "הנוחות" שלו.. יש מחיר ולעיתים הוא עשוי להיות קשה מאוד עבור אדם ולכן אף זה חשבון. כמה תלמידים היו לבודהא?לא מעט,כמה התעורר?לא הרבה. כמה תלמידים היו לגורדייף?לא מעט.כמה התעוררו?המממ,זאת כבר מסוג השאלות שהאישיות המזוייפת שלי אוהבת מאוד לשאול ועוד יותר מכך אוהבת מאוד לדון עליהם. אוי,כמה אפשר לדבר על אוספסנקי ואורג למשל ומערכת יחסיהם הנפתולית עם מורם הגדול גורדגייף? מי שרוצה להתעורר וסבור שהדבר בהישג ידו מקריאה בכתבים או תרגול של מדיטציה,בודאי סבור שהחיים הם עניין פשוט מאוד,שהוא יכול לעשות. סנגהה או לא סנגהה ואיזו סנגהה?ההבדלים כאן דקים מאוד,מה שמאפשר לאדם מסוים להשתתף בסנגהה משותפת,זאת בסך הכל האמונה שלו,הנחות היסוד שלו,תפיסת העולם שלו.מסכים לחלוטין. המוקש הכי גדול עבור כל אדם שיש לו מטרה(ובכלל זה ,נניח,התעוררות או התפתחות רוחנית)הוא ההצדקה שהוא חייב לצדק כל החלטה שלו בדרך להגשמת אותה מטרה.לעיתים ההצדקה הזאת הופכת לקיבעון והקיבעון הזה מרחיק אותו לצמיתות מהמקום אליו רצה להגיע."גרוע" מכך,הוא משיג דברים אחרים לחלוטין ממה שרצה בעודו מאמין,עדיין,בלב שלם,שהוא ממש מתקרב לאותה מטרה נחשקת. את יודעת מה,ניתן לאישיות המזוייפת שלי לדבר,נניח אוספנסקי,תלמידו הטוב של גורדגייף.דעי לך,שהוא היה אדם מזהיר בצורה יוצאת מגדר הרגיל(צר לי דהרמקס,אינך מתקרב אליווגם הוא הקים לעצמו סנגהה,לא רק הקים,אלא הפך להיות שבוי בקונספציה שהוא מורה,שהוא יכול ללמד,שהוא יודע בכלל מה הוא מלמד וכו. יש כאן משהו עצוב מאוד,כמעט טרגי בחיים הללו,איזשהו ריח של החמצה. מצד שני,מה אני מקשקש,אלו החיים,כל אחד מאיתנו חי אותם בדיוק באותו אופן כמו אוספנסקי בזה הרגע,לטוב ולרע ויש כל הזמן משהו חמקמק מאוד שבורח ממנו,שאוזל ממנו ממש כמו הזמן. בכל אופן,אננדי,אינני מרגיש חס וחלילה נעלה עליכם או משהו בדומה לזה,רק הבהרתי את דעתי.יש לי ייסוד סביר להניח שהיא דיעה אמיתית (נו,למה שאני אהיה בטוח במשהו? ברגשי הערכה וכבוד
אבל לא נורא,תמיד אפשר לחדד את ההבנה והתקשורת משתפרת. אסביר לך מה זאת סביבה סטרילית באמצעות דוגמא
פעם חזרתי מריטריט בחוץ לארץ,נחתתי בשדה התעופה,נכנסתי למונית ונסעתי לביתי.מטבעי אינני מדבר עם נהגי מוניות,יש להם נטייה לעצבן אותי,(מפעם לפעם כאשר יש לי אנרגיה אני מנסה לשבור את רצף ההתנהגות הזה באופן מכוון)ואין דבר שמעורר בי חשד יותר גדול משאלתם הנצחית,"מזומן או מונה"? אבל משום מה דיברתי עם הנהג כל הדרך עד לביתי בחולון.לאחר מכן כאשר ירדתי נתתי לו חפיסה של שוקולד מריר משובח ואז אמרתי לו "יאללה,שמור את העודף אצלך,מגיע לך,אתם,נהגי המוניות עובדים קשה מאוד!" אילו ראית את המבט על פניו באותו רגע,כאילו הוא לפתע ראה את הסנה הבוער במדבר. האם נראה לך שזה היה משהו מתוכנן או שהחלטתי פתאום להיות "הנדיב הידוע"? לא,זה היה משהו מאוד ספונטני,לא הקדשתי לכך כל מחשבה,הייתי כל כך רגוע,כל כך שלוו,שיכולתי ממש "לחבק" את נהג המונית הזה ולהכיל אותו בתוכי.עשיתי לו חשבון חיצוני. אבל כל ההרגשה הזאת החזיקה מעמד(באופן שהלך והידרדר עד שנעלם,בדיוק יומיים,לאחר מכן,כל הדברים חזרו למנהגם ולסורם. אז לזאת הכוונה בסביבה סטרילית. דבר שני,כתבתי לא מזמן הודעה די מפורטת על מה דעתי בנוגע לסנגהה,שם הזכרתי את כל נושא החשבון הפנימי הנובע כתוצאה מאינטראקציות עם חברים אחרים לקבוצה ועם רעיונות וגירויים רב מימדיים אחרים הנובעים כתוצאה מחיכוך מתמיד שיש לאדם עם סביבה זרה לו,בכל אופן,לא סביבה שהוא היה בוחר מרצון להיות שם באופן קבוע. נושא החשבון הפנימי לא הוזכר לשווא,אני מכיר אותו היטב.בלי חשבון פנימי לא הייתה כל חשיבות לקבוצה.אבל חשבון פנימי לבדו לא מספיק,דרוש שיהיה מישהו שמסוגל לראות אותו ולראות אותו היטב על מנת שיכול לעורר אותו בצורה המיטבית ביותר.אם אין גירוי מתאים,כל ישיבה רוחנית יכולה להיות נשף תחפושות מתוכנן היטב שבה כל צד מזוהה באופן בלתי נמנע עם התדמית הרוחנית שלו באופן שכזה שלא ניתן בכלל להיחלץ מכך. אז מה עם יש כללים מחמירים?גם מנהל התיכון שלי בזמנו יצר כללים מאוד מחמירים בבית הספר ובית הספר אמנם נחשב לאחד הטובים,אולם האם זה אומר שמישהו שם התפתח? כללים אינם ערובה להתפתחות.וחברים רוחניים יכולים אולי רק להבטיח שאדם ישהה במחיצת אלה שנוח לו לשהות בקרבם,דבר שעשוי לפעול נגדו כבומרנג. כל החוכמה היא לשהות היכן שלא נוח לשהות ועדיין להתנהג כבן אדם. אחרת יש סיכוי טוב שניפול למצב שכזה שבו אנו אומרים לעצמנו,"כן,אין צל של ספק שאנו מתפתחים,כל האנשים הללו שנמצאים סביבנו מתפתחים גם הם והם נותנים לנו משוב שגם אנחנו מתפתחים ואנחנו נותנים להם משוב שגם הם מתפתחים וכולי",האמנם? דרך אגב,לא אמרתי שכאן בפורום הזה מישהו יכול להתעורר,ממש לא.אף אחד לא יתעורר כאן,זה בטוח,אבל אולי יקלטו כיוון וחייהם ישתפרו וגם אם זאת לא התעוררות,זה עדיין טוב. למה הדבר דומה,אפשר לישון,אפשר לחלום,אבל בתוך החלום אנו יוצרים סוג מסוים של צלילות שמגביר את יכולת העשייה שלנו. אפשר לומר שזה חלום צלול בחיים עצמם. המודעות לכך שאת ישנה,גם תוך כדי שינה,מתחילה לחדד את חושייך לראות את האמצעים המיידים בסביבה הקרובה אשר יכולים לסייע לך,כמו גם לראות מכשולים שכאלה,בתוך השינה,שבדרך כלל נראים בלתי עבירים,אבל עבור האדם המתבונן בהם בצלילות הם נתפסים לפתע כאיזשהו דבר מגוחך,דבר ששיך מימלא לשינה ולכן אין כל סיבה או צידוק להתחשב בו.כך נעלמים מכשולים גדולים,אפילו במצב של שינה. ועדיין לא דיברתי על התעוררות,אינני מבין בכך כלום. השאלה מה עשוי לקרות לאנשים הסבורים שהם מבינים מהי התעוררות על סמך כתבים שקראו וכי הם סבורים כי הם יכולים לעודד זה את זה להתעורר ללא נוכחותו של אדם שהתעורר,זאת כבר שאלה אחרת. כיוון שמימלא כולנו כאן,בין בפורום הזה ובין בקומונה לא קיבלנו על עצמנו עולו של מורה(אני בוודאי חתיכת פורק עולדיון שכזה אינו אמור להשאיר אף צד קרח. אבל דבר אחד יש לזכור,כנות היא דבר מתעתע מאוד,זאת בזמנו לימד המורה גורדייף. את יכולה להיות סבורה שאת מאוד מאוד כנה עם עצמך ועם חברייך לסנגהה,אבל בהחלט יכול להיות(ואולי אפילו נדרש) שבו זמנית אין לך כל מושג מה זאת כנות. זאת עוד אחת מנפלאותיה של האישיות המזוייפת. דרך אגב,אננדי,תמיד יש לאן ללכת על מנת לקבל השפעה ישירה(בוודאות),השאלה היא עד כמה זה נוח ועד כמה האדם מוכן לוותר על "הנוחות" שלו.. יש מחיר ולעיתים הוא עשוי להיות קשה מאוד עבור אדם ולכן אף זה חשבון. כמה תלמידים היו לבודהא?לא מעט,כמה התעורר?לא הרבה. כמה תלמידים היו לגורדייף?לא מעט.כמה התעוררו?המממ,זאת כבר מסוג השאלות שהאישיות המזוייפת שלי אוהבת מאוד לשאול ועוד יותר מכך אוהבת מאוד לדון עליהם. אוי,כמה אפשר לדבר על אוספסנקי ואורג למשל ומערכת יחסיהם הנפתולית עם מורם הגדול גורדגייף? מי שרוצה להתעורר וסבור שהדבר בהישג ידו מקריאה בכתבים או תרגול של מדיטציה,בודאי סבור שהחיים הם עניין פשוט מאוד,שהוא יכול לעשות. סנגהה או לא סנגהה ואיזו סנגהה?ההבדלים כאן דקים מאוד,מה שמאפשר לאדם מסוים להשתתף בסנגהה משותפת,זאת בסך הכל האמונה שלו,הנחות היסוד שלו,תפיסת העולם שלו.מסכים לחלוטין. המוקש הכי גדול עבור כל אדם שיש לו מטרה(ובכלל זה ,נניח,התעוררות או התפתחות רוחנית)הוא ההצדקה שהוא חייב לצדק כל החלטה שלו בדרך להגשמת אותה מטרה.לעיתים ההצדקה הזאת הופכת לקיבעון והקיבעון הזה מרחיק אותו לצמיתות מהמקום אליו רצה להגיע."גרוע" מכך,הוא משיג דברים אחרים לחלוטין ממה שרצה בעודו מאמין,עדיין,בלב שלם,שהוא ממש מתקרב לאותה מטרה נחשקת. את יודעת מה,ניתן לאישיות המזוייפת שלי לדבר,נניח אוספנסקי,תלמידו הטוב של גורדגייף.דעי לך,שהוא היה אדם מזהיר בצורה יוצאת מגדר הרגיל(צר לי דהרמקס,אינך מתקרב אליווגם הוא הקים לעצמו סנגהה,לא רק הקים,אלא הפך להיות שבוי בקונספציה שהוא מורה,שהוא יכול ללמד,שהוא יודע בכלל מה הוא מלמד וכו. יש כאן משהו עצוב מאוד,כמעט טרגי בחיים הללו,איזשהו ריח של החמצה. מצד שני,מה אני מקשקש,אלו החיים,כל אחד מאיתנו חי אותם בדיוק באותו אופן כמו אוספנסקי בזה הרגע,לטוב ולרע ויש כל הזמן משהו חמקמק מאוד שבורח ממנו,שאוזל ממנו ממש כמו הזמן. בכל אופן,אננדי,אינני מרגיש חס וחלילה נעלה עליכם או משהו בדומה לזה,רק הבהרתי את דעתי.יש לי ייסוד סביר להניח שהיא דיעה אמיתית (נו,למה שאני אהיה בטוח במשהו? ברגשי הערכה וכבוד אמרתי שאינני מבין דבר לגבי עירות
אפילו כאשר נדמה לי שיש לי איזשהו קצה חוט שנובע מאיזושהי חוויה רגעית,שנובעת מהשפעה ישירה וקישורים שעשיתי בין ידע ממקורות שונים בהתאם לכל אותם דברים,אפילו כאשר כל זה נדמה לי,עדיין אינני טוען שאני ממש יודע.אני יכול לטעון שאני מבין משהו,שאני רואה משהו,שאני חש איזושהי אפשרות,אבל אינני טוען שאני יודע. בכל אופן,אני תוצר שרחוק מלהיות מושלם של מקום מסוים ולכן אי אפשר אפילו לקרוא לי תוצר.הייתי שם שנתיים ולקחתי מה שיכולתי ואני עושה מה שאני יכול עם אותם דברים,ביו הייתר,גם,ללא כל יומרה,משתף אחרים. במידה מסויימת אני יכול להעיד על עצמי שחיי השתפרו.אני גם יכול להעיד על עצמי שרמת הידע שלי נכון לעכשיו עולה בצורה משמעותית על רמת ההוויה. עוד אני יכול להעיד שיש לי איזשהו מושג(פרספקטיבות)מה עלי לעשות על מנת לשפר את רמת ההוויה. עד לאן אפשר להגיע לבד לאחר שרכש אדם פרספקטיבות?מן הסתם לא רחוק,אבל "בתחום" הזה גם לא רחוק זה הרבה,אם אדם רואה לאן הולך,אם אדם זוכר עקרונות מסויימים,אם אדם פיתח איזושהי כנות בסיסית עם עצמו. כדי להיות מודע לשנתך אינך אמור להיות ער,אתה יכול להיות מונחה לכך בקלות רבה באמצעות השפעה ישירה. רגעי צלילות מסויימים,הרי,יש לכולנו.השאלה מה אנו עושים עימם.אם אינך עושה דבר עם רגעי הצלילות,הרי שזאת אנרגיה שהאישיות המזוייפת תצרוך ממך בשנייה וחצי מבלי שתוכל אפילו להרגיש בכך. באשר לגורדגייף,ברשותך,אני עובר על השאלה בשתיקה. הנה,סיפרתי לך כמה דברים על עצמי שלא ידעת ועשיתי זאת באופן מכוון כרגע.מקווה שזה יעזור לך בחיים... המשך ערב נעים
אפילו כאשר נדמה לי שיש לי איזשהו קצה חוט שנובע מאיזושהי חוויה רגעית,שנובעת מהשפעה ישירה וקישורים שעשיתי בין ידע ממקורות שונים בהתאם לכל אותם דברים,אפילו כאשר כל זה נדמה לי,עדיין אינני טוען שאני ממש יודע.אני יכול לטעון שאני מבין משהו,שאני רואה משהו,שאני חש איזושהי אפשרות,אבל אינני טוען שאני יודע. בכל אופן,אני תוצר שרחוק מלהיות מושלם של מקום מסוים ולכן אי אפשר אפילו לקרוא לי תוצר.הייתי שם שנתיים ולקחתי מה שיכולתי ואני עושה מה שאני יכול עם אותם דברים,ביו הייתר,גם,ללא כל יומרה,משתף אחרים. במידה מסויימת אני יכול להעיד על עצמי שחיי השתפרו.אני גם יכול להעיד על עצמי שרמת הידע שלי נכון לעכשיו עולה בצורה משמעותית על רמת ההוויה. עוד אני יכול להעיד שיש לי איזשהו מושג(פרספקטיבות)מה עלי לעשות על מנת לשפר את רמת ההוויה. עד לאן אפשר להגיע לבד לאחר שרכש אדם פרספקטיבות?מן הסתם לא רחוק,אבל "בתחום" הזה גם לא רחוק זה הרבה,אם אדם רואה לאן הולך,אם אדם זוכר עקרונות מסויימים,אם אדם פיתח איזושהי כנות בסיסית עם עצמו.
כדי להיות מודע לשנתך אינך אמור להיות ער,אתה יכול להיות מונחה לכך בקלות רבה באמצעות השפעה ישירה. רגעי צלילות מסויימים,הרי,יש לכולנו.השאלה מה אנו עושים עימם.אם אינך עושה דבר עם רגעי הצלילות,הרי שזאת אנרגיה שהאישיות המזוייפת תצרוך ממך בשנייה וחצי מבלי שתוכל אפילו להרגיש בכך. באשר לגורדגייף,ברשותך,אני עובר על השאלה בשתיקה. הנה,סיפרתי לך כמה דברים על עצמי שלא ידעת ועשיתי זאת באופן מכוון כרגע.מקווה שזה יעזור לך בחיים... המשך ערב נעים
ואללה
לא ידעתי,סברתי לתומי שזה שמך האמיתי ועכשיו אתה אומר לי שזה בעטיין של הגבות המחוברות!? אחי,אנחנו אחים לאותו גורל מר,גם לי יש גבות מחוברות ואתה יודע מה אומרים כל קוראי הפנים עלינו ועל שכמותינו? שלפעמים אנו נאלצים להתחשל במבחנים וניסיונות מאוד גדולים עד שאנו מגיעים למטרתנו ושמטרת המבחנים הללו היא להפוך אותנו לבני אדם טובים יותר. הלוואי... רגע,התחלתי להאמין גם לקוראי הפנים?מה השלב הבא,קוראים בקפה? טוב,אם זה יהיה הקפה של ברטה,אני הולך על זה,זה אחלה קפה..
לא ידעתי,סברתי לתומי שזה שמך האמיתי ועכשיו אתה אומר לי שזה בעטיין של הגבות המחוברות!?
אחי,אנחנו אחים לאותו גורל מר,גם לי יש גבות מחוברות ואתה יודע מה אומרים כל קוראי הפנים עלינו ועל שכמותינו? שלפעמים אנו נאלצים להתחשל במבחנים וניסיונות מאוד גדולים עד שאנו מגיעים למטרתנו ושמטרת המבחנים הללו היא להפוך אותנו לבני אדם טובים יותר. הלוואי... רגע,התחלתי להאמין גם לקוראי הפנים?מה השלב הבא,קוראים בקפה? טוב,אם זה יהיה הקפה של ברטה,אני הולך על זה,זה אחלה קפה..
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.