היי שנטידווה,
אני היום כבר לא יכול "להתרשם" ממשיכי דרכו של גורדגייף. אף אחד מהם לא יכול היה להיות ממשיך דרכו כמוהו,אם כי אני מודה שהייתה חשיבות להמשיך את דרכו(והיו אנשים שזה היה ייעודם בחיים ואנשים טובים מאוד)ולו רק בגלל חלק מהרעיונות,שמן הראוי שבני האדם ישמעו. אז לדמותו של גורדייף,לרעיונות שהביא למערב,למורשתו,ליצירתו המדהימה והענפה בתחום התנועות והמוסיקה יש את הערך הנשגב שלהם ומן הראוי להודות לכל תלמידיו על נאמנותם,מסירותם,התמדתם ונחישותם לשמור על כל מה שהמורה הגדול שלהם לימד אותם ומסר להם. יש ערך לכל דבר.אז הנה,זה הערך והמשמעות הכי עמוקה של תלמידים. (בין התלמידים היו אנשים דגולים בפני עצמם,מרובי כשרונות,תלמידים שללא ספק העידו על היכולת הגדולה של המורה שלהם,כי לא כל אדם היה מסוגל לקבץ סביבו כמות נכבדה שכזאת של אנשים מיוחדים) יחד עם זאת,זה שאנשים נותרו ללא המורה שלהם,זה עדיין לא אומר שמרגע הסתלקות המורה,הרעיונות שהביא לא יאבדו את ערכם.הם יאבדו את ערכם ויאבדו במובן מה את משמעותם,כי אדם שלא התעורר לעולם לא יכול להבין אותם ולהכיל אותם במלואם בהוויתו.כתוצאה מכך הוא יהפוך להיות מקובע על הדרך,על הרעיונות ויפספס את התכלית,את הגמישות.(זה כמובן תלוי מה הוא הבין.) גורדגייף עצמו היה אדם גמיש מאוד. אז יש להפריד,תלמידים משמרים את המורשת ולמורשת יש תפקיד משלה,זה עדיין לא אומר שהתלמידים לא יעוותו את הדרך של מורם הגדול,אפילו אם לא ירצו. זה דרך הטבע.מורה חי,אם נשתמש בשפה של גורדגייף,הוא אוקטאבה עולה.כל מי שקשור בו היטב עולה יחד איתו. מורה מת הוא אוקטאבה יורדת.מי שממשיך להיות קשור בו,יורד יחד איתו,אפילו אם הוא סבור שהוא עולה. לכן ללמוד ולהתפתח ניתן רק ממורה חי.כמה זמן צריך אדם לשהות תחת השפעה שכזאת?לא יודע,מן הסתם זה תלוי,אבל לפעמים גם זמן מועט יכול לתרום לאדם רבות,יכול להקנות לו נקודות מבט על העולם שערכם לא יסולא בפז,יכול להבהיר לו דברים שלא היה מסוגל להבין לבד,בין היתר גם רעיונות מסויימים,שהבנתם עשויה לפתוח בפניו דלתות אמיתיות לעולם של עשייה חדשה,אפילו כאשר הוא נמצא הרחק מתחום ההשפעה הישירה. אז אכן,בודהא יכול היה לומר לתלמידיו את מה שאננדי סיפרה בדבריה, אבל בודהא כבר מת ממזמן,אפילו נשארו דבריו,היכן ההשפעה הישירה שלו שיכולה לאפשר לך להבין על מה הוא דיבר באמת? שוב,אינני שולל שלמדת מאנשים שיכלו להבהיר לך דברים,כיוון שכך,יכול להיות שחלק מדברי אינם רלונטיים. אבל אפילו למדת מהם משהו,האם אתה סבור שלמדת מספיק כדי להגיע למצב שבו אתה יכול באמת להורות את הדרך לעצמך ולאחרים? כאן נדרשת כנות וכנות היא בינך לבין עצמך. אבל הלוואי שתצליח להשיג את מטרתך,את כל מטרותיך האמיתיות.
