דיווחים מהשטח

[RighteousClaudia]

המממ

בדיוק סיימתי את "כפתורים רכוסים היטב"(מירה מגן). כמה התרשמויות: הייתי בטוחה שהסיפור הראשון הוא הספר, אבל הסתבר שטעיתי. התרגשות גדולה מדי לא היתה שם. היו לי סיפורים שנגמרו באמצע. בכ"א,נחמד. התחלתי את "נערות" של קוטזי. רשמים בהמשך.

 

[Rivendell]

קוטזי ומגן

דווקא אני מאוד אוהבת את מירה מגן, ובדיוק אתמול שמעתי מחברה שקראה את "כפתורים" שגם היא ממש נהנתה. אבל על טעם ועל ריח

מה שמזכיר לי שהייתי אמורה לקבל את החדש שלה כבר לפני שבוע וחצי מהספרייה ומישהו לא החזיר אותו פשוט. המממ. ולגבי קוטזי, את "נערות" אהבתי הרבה פחות מאת "חרפה" (ככה תרגמו את זה נכון?), אבל עדיין היה מוצלח. מחכה לרשמייך בקוצר רוח!

 

[RighteousClaudia]

מבטיחה...

לעדכן

וזה לא שלא אהבתי את מירה מגן, היה טוב. אבל, מכאן ועד התלהבות עצומה...יש מקום. בכ"א, אחת ממסקנותיי האישיות היא שהראיה הטובה מכל היא רטרוספקטיבית. נחיה ונראה.

 

[ל א]

מבזק חדשות

היום התחלתי את the amazing adventures of kavalier and clay של michael chabon (ההוא מוונדר בויז) זה ספר ארוך ובאנגלית אז בטח יקח לי הרבה זמן. במקביל אני קורא גם את רשימות מן המרתף של דוסטוייבסקי, gabriel's gift של חניף קוריישי, הדורבן של ג'וליאן בארנס (בפעם המי יודע כמה) ואני שוקל לנסות שוב את אלה תולדות של אלזה מורנטה, אולי הפעם אני אחזיק עד הסוף. כמובן, אתם תהיו הראשונים והאחרונים לדעת. זה נשמע כמו סרט מצוייר, אבל זה ספר רציני ואולי אף כבד. דיווחים בהמשך. מה היה בשבוע האחרון? היה כפרה, מוולפי וממגילת סן מיקלה התייאשתי באמצע. ובשישבת היו גם הרבה עיתונים.

 

[LIRY1]

שלום לכולם!

אני סימתי את "עפיפונים", לא נראה לי שיש צורך להרחיב - ספר מדהים, חבל שסיימתי לקרוא אותו כל כך מהר... התחלתי את "דרך עלמה", אני ממש בהתחלה, אני אשתדל לכתוב עליו כשאסיים. מכיוון שעזבתי לאנחות את "מאה שנים של בדידות" - למרות שאני ממש אוהבת אותו, הרגשתי צורך לעשות הפסקה, קראתי קצת ספרים פחות כבדים ממנו, ואני עכשיו חוזרת אליו במרץ!!! יש עוד כמה על המדף, וכאלה שמחכים לי בספריה, אבל יש גם לימודים... ואני נאלצת לקרוא דברים פחות כיפים... חבל שלא מכריחים לקרוא למשל את "אהבה בימי כולירה", זה לא יכול לעזור במחקר?! לילה טוב לכולם!

 

[Rivendell]

גארי ומרקס

על "עפיפונים" כבר אמרתי כל מה שהיה לי, אבל כרגיל אני אומרת - מקסים. אני תמיד מוכנה לקרוא אותו שוב. ו"מאה שנים" לדעתי הוא ספר שבקריאה ראשונה לא מבינים אפילו רבע ממנו. אני אישית רק אחרי קריאה שניה התחלתי למצוא את ידי ורגלי במבוך הדמויות האלה, שלכולן יש משום-מה את אותם שלושה-ארבעה שמות

אבל עדיין אני מרגישה שהחמצתי משהו, ואני בטח אחזור לזה שוב בהמשך. אבל את צודקת - זה ספר שלוקח זמן. ואת "אהבה בימי" עוד לא הצלחתי להשיג, וזה מאוד מתסכל אותי. אין את זה בספרייה שלי, וגם את "כל החיים לפניו" של גארי אין להם. מטריד.

 

[roni64]

"כל החיים לפניו"

עומד למכירה באתר findabook במחיר 20 ש"ח.

 

[Rivendell]

רוני, ממש ממש תודה! ../images/Emo140.gif

אבל לצערי אני כרגע כ"כ ענייה שאני לא מרשה לעצמי לקנות אפילו את זה. אולי בקיץ

 

[rannot]

לקראת הסוף

לקראת הסוף של למאטיס יש את השמש בבטן. בינתים די נחמד. נשארו לי עוד שלושים פלוס עמודים לסוף. בא לי גם קצת אהבה והקיץ באוויר (פה בב"ש זה חמסינים), נו נראה מה יוליד לו יום.

 

[roni64]

"סיפור חיים" / אהרון אפלפלד

אני בתקופה כזו של היכרות עם סופרים שאף פעם לא קראתי. בחרתי בספר שהוגדר כביוגרפיה של אפלפלד. האיש מינימליסט כמעט קיצוני. גם כשיש לו סיפור לספר הוא מסתפק בשברי תמונות. בכל זאת הספר הצליח לגעת בי, אולי כי כאמא לילדים התמונה של ילד בן שמונה עד אחת-עשרה מסתובב בין הכפרים בנסיון לשרוד מזעזעת ובלתי נתפסת. אוטומטית עלה לי בראש ספר האימה של יז'י קושינסקי "הציפור הצבועה", שהדיר שינה מעיני יותר מדי לילות. חציו השני של הספר - אודות השתלבותו בעולם הספרות הישראלי - עניין אותי פחות.

 

[PopPy]

להצטרף, אפשר?

כתבתי הודעה ארוכה ונחמדה, אבל היא נעלמה לי לחלוטין, לכן הפעם אקצר. אני לא מוצאת טעם בפתיחת שרשור חדש, לכן אנצל את ההודעה הזו (אני מקווה שמטרות השרשורים האלה הן בין היתר גם ביקורת רעה על ספרים שקראתי לאחרונה..). שמי אתי, עקבתי קצת אחרי הפורום וגם התחלתי לנסות חלק מהספרים הרשימת המומלצים שלכם (רק חבל שלא מצוין לאיזה ז'אנר כל אחד שייך..). אני תולעת ספרים לא קטנה, למרות שבשנה האחרונה קראתי ממש מעט- בד"כ, כשמתאפשר לי אני משתדלת לקרוא לפחות ספר אחד לשבוע (בעבר זה עמד על ספר או שניים ליום!), ודווקא ספרית הספרים שלי בבית די עלובה ומורכבת בעיקרה מספרי ילדים ישנים (כסף מיותר לקניית ספרים אין לי, אני מעדיפה את המינוי בספריה..). ולענייננו. שרית/עמוס גרוסמן לא ברור לי בכלל למה טרחתי לגמור אותו- זה פשוט הרגל מגונה, אני לא מסוגלת לעזוב אף ספר לפני שסיימתי אותו, לא משנה עד כמה גרוע הוא. הספר מגולל את סיפורה של שרית מגיל 14 ועד קבלת התואר הראשון, ומספר על המשפחה שדוחה אותה, והחברים שדוחים אותה עוד יותר. הספר, שמתאר תקופה של השנים האחרונות והוצא ב2001, נראה כאילו מספר על שנות ה60 ואולי לפני, מנסה לחנך בצורה מאולצת ומעורר כעס וזלזול גם יחד. נערה מתבגרת ובהמשך בחורה צעירה מבקשת רשות מהוריה לכל דבר ודבר, מתנזרת מכל קשר עם בנים ומכל הנאה בחיים ומתמקדת אך רק בלימודים. השפה מאוד מאולצת וכבדה תוך ניסיון עלוב ופתטי של המחבר להתחבר לסלנג היומיומי, יש הרבה שגיאות כתיב (בעיקר ב"עם" ו"אם") והמון שגיאות של פיסוק. מאוד מאוד מאוד לא מומלץ.

 

[ל א]

רק אל תגידו שאני לא מקשיב לכם

הלכתי היום לספריה והשלל הסתכם ביער נורווגי, עפיפונים, ללא גורל ו"על קברים וגיבורים" של ארנסטו סבטו. התרשמויות בהמשך...

 

[neta2]

עכשיו מחכים למוצא פיך ...

בתקווה שתאהב

את "יער נורווגי" קשה לא לאהוב.. ו"עפיפונים" - כל מילה כבר מיותרת.. לא?

 

[הקרן שלי]

החלטתי להצטרף לשירשור... ../images/Emo13.gif

כרגע אני מסיימת את "אני ג'ון/לוסי" של ג'מייקה קינקייד, ובמקביל את "מסע באב" של אהרון מגד (פעם מאה בערך)... ליד המיטה שלי יש את "עפיפונים" שלקחתי לידי בגלל כל ההמלצות שיש כאן, <ושאני קוראת ועוקבת כל הזמן

> אבל עוד לא הגעתי לזה... זהו. ערב טוב לכולם!

 

[אלת הירח]

קראתי את "אני ג'ון/לוסי" שנה שעברה

ועכשיו אני קוראת את "אני ג'ון" שוב בשביל קורס באוניברסיטה. אשמח לדון בספר הזה איתך.

 

[הקרן שלי]

אלת הירח...

קודם כל, אני אשמח לדון איתך על הספר הזה...

אני הייתי צריכה לקרוא את "לוסי" בשביל האוניברסיטה, ועכשיו קראתי אותו שוב, וגם את "אני ג'ון". מה שבטוח זה שאני ממש לא מסכימה עם המרצה שלי... אבל קורה...

חג עצמאות שמח!

 

[אלת הירח]

על מה את לא מסכימה עם המרצה?

אנחנו עוד לא התחלנו בדיון על "אני ג'ון". זה יהיה שבוע הבא. ולמען האמת אני צריכה לעשות פרזנטציה ולא בדיוק בטוחה על מה. בכל אופן, מה חשבת על שתי הנובלות? אני אהבתי אותן מאד, כי הן גם זרמו, גם העבירו יפה רגשות, מחשבות, מעשים, דרך חיים, ואפילו דברים כמו ריחות ומראות וקולות. אני חושבת שאהבתי את "אני ג'ון" יותר, אבל יש לי נטייה לאהוב יותר ספרים שמדברים על ילדים, אם הם כתובים היטב.

 

[הקרן שלי]

אהמממ....

בשיעור דיברנו על "לוסי". המרצה שלי טען שקשה להתחבר לדמות ושהדמות דוחה את הקורא לאורך כל היצירה. אני התנגדתי בתוקף. כל כך היה לי קל להתחבר ללוסי, להתנתקות שלה מהעבר, לחיפוש שלה אחר עתיד, ליחס שלה לאנשים, ליופי, לזכרונות. כל כך התחברתי לצורת הכתיבה, לקפיצות בזמן, לאסוציאציות... אולי זה קשור למטען האישי שלי, אבל היה לי קל להיכנס לספר ו"לחיות" בתוכו. הייתי היחידה בכיתה שחשבה ככה. אני לא בטוחה עדיין מה אני חושבת על "אני ג'ון". כנראה שאני צריכה לקרוא את זה שוב, אבל נראה לי שאת "לוסי" אהבתי יותר. אולי בגלל שהיה לי יותר קל להזדהות איתה, עם המעבר של המקום, עם צורת החיים החדשה ועם זאת עם הקשרים אל העבר והזכרונות. הרגשתי שהיחסים שלה מורכבים יותר, עם העולם, עם העבר, עם המשפחה שלה, עם החיים ועם עצמה. והרגשתי הרבה יותר זיכוך בסוף "לוסי". קתארזיס. "לוסי" השפיע עלי יותר. לוסי השפיעה עלי יותר.

 

[אלת הירח]

קראתי את "אני ג'ון/לוסי" בשנה שעברה

ועכשיו אני קוראת את "אני ג'ון" שוב בשביל קורס באוניברסיטה. אשמח לדון בספר איתך.

 

[Danial***]

דוח מיוחד ../images/Emo3.gif

סיימתי לקרוא את קורליין של ניל גיימן - ספר ילדים אפל ומקסים. וגם את החוברת החמישית של "חלומות באספמיה" שלא הספקתי להגיע אליה קודם - לדעתי, החוברת הכי מצוינת עד עכשיו. אהבתי במיוחד את הסיפור על הצמחוקר ואת אגדת האירוסין. סיפורים נהדרים! רק מסקרנות - עוד מישהו פה מנוי לאספמיה?