טעות בזיהוי
מסתבר שטעיתי קצת לגבי מהותו של הספר. קודם כל, זהו ספר ישראלי, של אורה שם אור. החלטתי לקחת אותו במקור לאחר קריאת הפרק הראשון, שכלל סיפור שלה על פגישה עם בחור ישראלי בלונדון, ובמהלכה ירד הבחור לאכול ארוחת בוקר איתה בפיג'מה. לאחר מכן, היא החלה להתלונן על הנימוסים הגרועים של הישראלים, תוך תיאור מצחיק למדי של הבחור ההוא. היה נדמה לי שכך ממשיך גם שאר הספר. טעיתי. הפרק הזה היה רק הקדמה למטרתו האמיתית - חינוך הישראלים לנימוסים והליכות. הוא משופע בעצות שימושיות (יותר דומה לפקודות, למעשה) על כיצד לנהוג בנימוס. כך למשל ניתן למצוא שם הנחיות לאכילה נכונה ("כאשר את חוזרת הביתה, עלמתי הענוגה, ... שימי לפנייך צלחת וסכו"ם, ואמני את כף ידך באחיזה נכונה"), גינוי למספרי בדיחות סידרתיות ("לא פעם שאלת את עצמך מה אפשר לעשות עם הנודניקים המרדימים את האורחים שלך בצרורות של בדיחות נושנות"), נימוס בנסיעה באוטובוסים ("לי יש רגליים, ואלה צמודות. גם אצל השכן שלי, הן צמודות - בחמש הדקות הראשונות. פתאום, ללא אזהרה מוקדמת, הוא מפשק אותם לזווית של מאה ושישים מעלות"), ועוד סיפורים משעשעים מאוד בסגנון זה. אבל בכל זאת, הספר כתוב בסגנון מצחיק, וניתן להנות מאוד מהרצינות בה מתייחסת הכותבלת לכל העניין. אז אני לא בטוח לגבי קניית הספר כמתנה לחבר (הוא עלול להבין לא נכון את המסר), אבל קריאה שלו יכולה להיות מהנה.
מסתבר שטעיתי קצת לגבי מהותו של הספר. קודם כל, זהו ספר ישראלי, של אורה שם אור. החלטתי לקחת אותו במקור לאחר קריאת הפרק הראשון, שכלל סיפור שלה על פגישה עם בחור ישראלי בלונדון, ובמהלכה ירד הבחור לאכול ארוחת בוקר איתה בפיג'מה. לאחר מכן, היא החלה להתלונן על הנימוסים הגרועים של הישראלים, תוך תיאור מצחיק למדי של הבחור ההוא. היה נדמה לי שכך ממשיך גם שאר הספר. טעיתי. הפרק הזה היה רק הקדמה למטרתו האמיתית - חינוך הישראלים לנימוסים והליכות. הוא משופע בעצות שימושיות (יותר דומה לפקודות, למעשה) על כיצד לנהוג בנימוס. כך למשל ניתן למצוא שם הנחיות לאכילה נכונה ("כאשר את חוזרת הביתה, עלמתי הענוגה, ... שימי לפנייך צלחת וסכו"ם, ואמני את כף ידך באחיזה נכונה"), גינוי למספרי בדיחות סידרתיות ("לא פעם שאלת את עצמך מה אפשר לעשות עם הנודניקים המרדימים את האורחים שלך בצרורות של בדיחות נושנות"), נימוס בנסיעה באוטובוסים ("לי יש רגליים, ואלה צמודות. גם אצל השכן שלי, הן צמודות - בחמש הדקות הראשונות. פתאום, ללא אזהרה מוקדמת, הוא מפשק אותם לזווית של מאה ושישים מעלות"), ועוד סיפורים משעשעים מאוד בסגנון זה. אבל בכל זאת, הספר כתוב בסגנון מצחיק, וניתן להנות מאוד מהרצינות בה מתייחסת הכותבלת לכל העניין. אז אני לא בטוח לגבי קניית הספר כמתנה לחבר (הוא עלול להבין לא נכון את המסר), אבל קריאה שלו יכולה להיות מהנה.
