אולי
נראה לי שבשלב ראשון צריך לבדוק אם הוא מסוגל לשלוט בזה או שאולי לא. שמעתי מקלינאית שיתכן שאלו הן מחשבות, כמו שאנו חושבים, הוא פשוט חושב- בקול. עושים בדיקה- פשוט מבקשים מן הילד לחשוב לרגע מבלי לדבר ובודקים אם הוא מצליח.
אם ראינו שהוא מסוגל לשלוט בזה יש מקום לחשוב הלאה.
בבית אני הייתי מניחה לו לנפשו, מפני שהדיבור כנראה עונה על איזשהו צורך, או הרגל.
לגבי התנהגות מחוץ לבית- הייתי מנסה לטפל אצל קלינאית על מנת שיוכל לשלוט בדיבור הזה. כאשר הילד בשל מבחינה זו שהוא יכול לשלוט בזה, הייתי מתחילה לאט ובהדרגה לפי הקצב של הילד לבקש ממנו לנסות פחות לעשות זאת.
כמובן שהכל תלוי גם ברצון של הילד. אם הוא ירצה לשנות זאת, זה יגיע ממנו. החוכמה היא לתת לו את העזרה- הטיפול הנכון,ולחכות לזמן המתאים שהוא יהיה בשל לכך וירצה בעצמו לעשות שינוי.
