*** דז´וו **
להלן עובדות מושכחות: במאמר שהופיע בהארץ, 21 באוגוסט 1987. כותב יוסי שריד כי *בשעה 10 בערב, במוצאי שבת, 5 ביוני 1982, כינס שמעון פרס פגישה חפוזה של מעגל מקורביו וביניהם יוסי שריד ובה דיווח: "מחר בשעה 2 אחר הצהרים תיפתח המלחמה בלבנון. הכוונה המבצעית היא להגיע עד בירות. בשערי ביירות תהיה חבירה עם הכוחות הנוצריים." עוד מוסיף שריד כי *לאחר שובו מביקור בחזית ב15 ביוני 1982 אמר פרס למקורבים ממפלגתו: "חברים צריך להודות, הולך להם (לממשלת הליכוד)קלף משוגע. האמריקנים תומכים ומשתפים פעולה והרוסים פשוט נעלמו. הרבה מהתחזיות הקודרות שלנו נתבדו. בניגוד לחששותינו המוקדמים, המלחמה היא הצלחה גדולה, היא קרובה להשיג את רוב יעדיה העיקריים. בעוד כמה ימים - אי אפשר יהיה לברוח מהעובדות- ייחתם הסכם שלום בין ישראל ללבנון. זה יהיה הסכם השלום השני (הראשון עם מצרים) שלהם (הליכוד). הם גם יצליחו לגרש את ערפאת עם כל המחבלים שלו לכל הרוחות, ולשבור את אש"פ." ההמשך כזכור היה שבשיר ג´ומייל נררצח ע"י הסורים, השמאל לא פירגן והתחילה תסיסה שמאלנית מלווה בהפגנות בעיצומם של הקרבות. השמאל המייחס לשרון את כלל הנפגעים בחזית הלבנונית מתעלם כדרכו מהעובדה שרובם הגדול נפגעו לאחר ששרון פרש מתפקידו, אך מה שחמור יותר- נגזר מתכנם של מסמכים סודיים של אש"ף. *במסמכים סודיים של הדרג הבכיר הפלסטיני שהשאירו המחבלים בבונקרים בפתח-לנד תוך מנוסת בהלה בעיצומה של מלחמת שלום הגליל ב1982 מגלה ערפאת שתסיסת השמאל בישראל היא שנותנת לאנשיו את הכוח לשרוד מול צה"ל ששחק אותם עד דק, ובכך מתאפשרת לחימת הגרילה על אף אבדן התשתית. *רובם הגדול של חללי צה"ל במערכה ההיא נפלו מפעולות גרילה אלו ולא בלחימה חזיתית וזוהי "תרומתו" העצומה של השמאל שלא בחל באמצעים למען המטרה- הפלת שלטון בגין. *יוסי שריד הוביל את תהליך הדלגיטימציה של הימין ותקע סכין בגב צה"ל החל מן היום הראשון למערכה. זו היתה הפעם הראשונה שממשלת ימין הפעילה תכנית צבאית והשרץ ממר"ץ (הנחש) לימד אותנו לקח מר לאמור - לשמאל הכל מותר. שהרי אופוזיציה ימנית לעולם לא תחבל מבית בפעולה צבאית, אפילו לא בענבי זעם שהיתה בלתי מוסרית בעליל ונועדה למנוע מביבי את הניצחון על פרס. בסברה ושתילה האשמה היתה אי צפיית העתיד לאמור- היה על הדרג המדיני לחזות מראש את הטבח שיבצעו הנוצרים במוסלמים. אך במבצע "דין וחשבון" של רבין וגם במבצע "ענבי זעם" של פרס- בוצעו הפצצות מרבד על כפריים שלוים בדרום לבנון מתוך מטרה אסטרטגית- להציף את הבירה בירות בפליטים, תוך קידוש האמצעים- לאמור מאות נפגעים חפים מפשע. אלא שאז היה יוסי שריד שותף בממשלה ולא היה מי שיוביל הפגנות וועדות חקירה. הנחש, יוסי שריד, שר בממשלת "ענבי זעם", ישב על כיסאו גם לאחר הפגיעה שהניבה 100 נשים וילדים הרוגים בהפצצת כפר קנה. כזכור: זה פעל כבומרנג והציבור הערבי "העניש" את פרס בהמנעות מהצבעה-וביבי ניצח. מסקנה: הרצחת וגם ירשת מבית מדרשו של השמאל לאמור- רק השמאל יכול להוות גייס חמישי ועוד לזקוף את קורבנות הבגידה לחובת הימין.
להלן עובדות מושכחות: במאמר שהופיע בהארץ, 21 באוגוסט 1987. כותב יוסי שריד כי *בשעה 10 בערב, במוצאי שבת, 5 ביוני 1982, כינס שמעון פרס פגישה חפוזה של מעגל מקורביו וביניהם יוסי שריד ובה דיווח: "מחר בשעה 2 אחר הצהרים תיפתח המלחמה בלבנון. הכוונה המבצעית היא להגיע עד בירות. בשערי ביירות תהיה חבירה עם הכוחות הנוצריים." עוד מוסיף שריד כי *לאחר שובו מביקור בחזית ב15 ביוני 1982 אמר פרס למקורבים ממפלגתו: "חברים צריך להודות, הולך להם (לממשלת הליכוד)קלף משוגע. האמריקנים תומכים ומשתפים פעולה והרוסים פשוט נעלמו. הרבה מהתחזיות הקודרות שלנו נתבדו. בניגוד לחששותינו המוקדמים, המלחמה היא הצלחה גדולה, היא קרובה להשיג את רוב יעדיה העיקריים. בעוד כמה ימים - אי אפשר יהיה לברוח מהעובדות- ייחתם הסכם שלום בין ישראל ללבנון. זה יהיה הסכם השלום השני (הראשון עם מצרים) שלהם (הליכוד). הם גם יצליחו לגרש את ערפאת עם כל המחבלים שלו לכל הרוחות, ולשבור את אש"פ." ההמשך כזכור היה שבשיר ג´ומייל נררצח ע"י הסורים, השמאל לא פירגן והתחילה תסיסה שמאלנית מלווה בהפגנות בעיצומם של הקרבות. השמאל המייחס לשרון את כלל הנפגעים בחזית הלבנונית מתעלם כדרכו מהעובדה שרובם הגדול נפגעו לאחר ששרון פרש מתפקידו, אך מה שחמור יותר- נגזר מתכנם של מסמכים סודיים של אש"ף. *במסמכים סודיים של הדרג הבכיר הפלסטיני שהשאירו המחבלים בבונקרים בפתח-לנד תוך מנוסת בהלה בעיצומה של מלחמת שלום הגליל ב1982 מגלה ערפאת שתסיסת השמאל בישראל היא שנותנת לאנשיו את הכוח לשרוד מול צה"ל ששחק אותם עד דק, ובכך מתאפשרת לחימת הגרילה על אף אבדן התשתית. *רובם הגדול של חללי צה"ל במערכה ההיא נפלו מפעולות גרילה אלו ולא בלחימה חזיתית וזוהי "תרומתו" העצומה של השמאל שלא בחל באמצעים למען המטרה- הפלת שלטון בגין. *יוסי שריד הוביל את תהליך הדלגיטימציה של הימין ותקע סכין בגב צה"ל החל מן היום הראשון למערכה. זו היתה הפעם הראשונה שממשלת ימין הפעילה תכנית צבאית והשרץ ממר"ץ (הנחש) לימד אותנו לקח מר לאמור - לשמאל הכל מותר. שהרי אופוזיציה ימנית לעולם לא תחבל מבית בפעולה צבאית, אפילו לא בענבי זעם שהיתה בלתי מוסרית בעליל ונועדה למנוע מביבי את הניצחון על פרס. בסברה ושתילה האשמה היתה אי צפיית העתיד לאמור- היה על הדרג המדיני לחזות מראש את הטבח שיבצעו הנוצרים במוסלמים. אך במבצע "דין וחשבון" של רבין וגם במבצע "ענבי זעם" של פרס- בוצעו הפצצות מרבד על כפריים שלוים בדרום לבנון מתוך מטרה אסטרטגית- להציף את הבירה בירות בפליטים, תוך קידוש האמצעים- לאמור מאות נפגעים חפים מפשע. אלא שאז היה יוסי שריד שותף בממשלה ולא היה מי שיוביל הפגנות וועדות חקירה. הנחש, יוסי שריד, שר בממשלת "ענבי זעם", ישב על כיסאו גם לאחר הפגיעה שהניבה 100 נשים וילדים הרוגים בהפצצת כפר קנה. כזכור: זה פעל כבומרנג והציבור הערבי "העניש" את פרס בהמנעות מהצבעה-וביבי ניצח. מסקנה: הרצחת וגם ירשת מבית מדרשו של השמאל לאמור- רק השמאל יכול להוות גייס חמישי ועוד לזקוף את קורבנות הבגידה לחובת הימין.
