דו-קרב לחיים ולמוות (אמיתי!) ביפן

אסף2

New member
כמה עצוב

אבל מה לעשות מטורף יכול להיות מסוכן אם או בלי אקדח ביד
 

מריושי

New member
מחקר

ד"ר ישראל קים עשה מחקר בעזרת חניכים של מאסטר ירון בנימיני על השפעות של אומנות לחימה על ילדים ונוער בעיתיים (המחקר היה על גוג´ו אבל סביר להניח שזה תופס של כל סוגי הקראטה) מסקנות המחקר היו שאותם ילדים נהיו פחות אלימים יותר רגועים ויעילים לסביבה אז מסתבר שקראטה כן מפחית אלימות בדרכים מסוימות של לימוד.....
 
זהו, שלא

כמו שכתבתי למעלה, בשאלה על אמנויות לחימה וטיפול, הדרכה לא נכונה לאדם לא-יציב יכולה להביא להחמרה גדולה במצבו. ועוד דבר: ד"ר ישראל קים הוא פסיכולוג. הוא שהנחה את המדריכים שעבדו בפועל עם הילדים בהם מדובר. הוא אמר להם מה ללמד ומה לא, מה להדגיש ומה לא. שוב, וגם על זה כתבתי, הדרכת קרב-מגע בבתי-ספר תיכוניים ע"י מדריכי קרב-מגע צה"לי ( "שבוע הישרדות", או משהו דומה) גרמה _ת_מ_י_ד_ לעליה דרמטית ברמת האלימות בכיתות שהודרכו. השאלה היא לא רק _מ_ה_ מלמדים, אלא גם _א_י_ך_ מלמדים. מורה שהוא _מ_ט_פ_ל_, יכול לעשות נפלאות עם אנשים אלימים. מורה שהוא אלים בעצמו...
 

אסף2

New member
מה לעשות

גם למורה לנהיגה יש אחריות על איך שהתלמידים שלו מיתנהגים אם רכב וכנ"ל לגבי מורי אומנויות הלחימה. אם מורה לא טורח להעביר את האחריות האישית יחד אם התורה אז הבעיה היא במורה ולא בתורה
 
זה בדיוק הענין - לעבודה טיפולית

צריך מטפל, לא מורה. לא תיקח אחד שעכשיו קיבל רשיון, ותתן לו ללמד נהיגה - אבל בוגר קורס מדריכי קרב מגע צה"לי, שנמשך שלושה חודשים, מוסמך (מבחינת המדינה) ללמד אמניות לחימה
וברור שהוא לא יודע ללמד שליטה עצמית - הרי זה לא תפקידו, בשביל ללמד חיילים משמעת יש רס"ר... אני מטפל בנערים אלימים במסגרת בתי-ספר, ויצא לי לראות את התוצאות האומללות של מורים שמלמדים שיטות שונות בגישה של "הכי חשוב לנצח!". אני משתמש בטאי-צ´י ובקשתות כדי ללמד שליטה עצמית, אבל אני לא מנסה ללמד אמנות לחימה - זה צריך לבוא רק הרבה, הרבה אחרי שיש איזה בסיס לבנות עליו.
 

אסף2

New member
אני לא סותר

אני פשוט טוען שצריך להבדיל בין התורה לבין מי שמלמד אותה(או יכול להיות שאני סתם כותב שטויות ביגלל השעה המאוחרת ובגלל שאני כבר לא כלכך זוכר איפה אני
)
 
חברים, אתם שוכחים דבר אחד.

פעם, באחת השיחות, שאל קאנצ´ו רוני את התלמידים - מה ההבדל בין אדם שמתאמן באומנות לחימה 5 שנים, לבין אחד שגדל ברובע ברונקס (מקום מאוד אלים אלים), והלך מכות במשך 5 שנים? ומי ינצח בקרב? ולכל אלה שכבר מהמרים על אותו בחור אלים מרובע ברונקס (או בהארלם
אז התשובה היא - שאומן לחימה בכל לא יגיע למצב של עימות !!! באימונים לומד החניך לא רק להגן ולתקוף, הוא בעיקר לומד כיצד לא להגיע לאלימות וכיצד למנוע אלימות - "החרב שלא תישלף לעולם" זוהי המהות (בהקשר הזה) של לימוד אומנות לחימה. עכשיו, כמובן שזה שונה מאדם לאדם ומאופי לאופי ולסביבה שאדם גדל בה, אבל תזכרו שאומנויות הלחימה - ואני מתכוון לאומנויות לחימה המסורתיות - באות ללמד בראש ובראשונה ש ל י ט ה ולא הגנה עצמית. כמובן שאם באים ומלמדים אדם ר ק כיצד להילחם בלי שום מימד פילוסופי או רוחני, זה התוצר של זה יהיה אדם בעל ביטחון עצמי רב (ואולי אפילו מופרז), שלא יחשוש משום דבר ולא י ח ש ו ב כיצד ניתן להימנע ממצב של אלימות! סלבו, שמרוב שטף כתיבה, שכח לשים פסיקים
 
יפה, אבל לא מספיק...

כי בכל-זאת זאת אמנות *לחימה*. גם איש קיודו, שהיום יורה רק על מטרות מעץ או קש, צריך, בסופו של דבר, לפגוע במטרה (ראה הלינק); וגם איש אייאידו, שמתאמן על קאטות בחרב, צריך להיות מסוגל לחתוך מאקיווארה (או איך שלא קוראים למחצלת המגולגלת). אפשר להחליט שאני לא מתאמן ללחימה - אבל אז זו כבר לא אמנות לחימה, אלא משהו שהיה פעם אמנות לחימה; חלק משיטות האייקידו (או, כמו שאייקיפריק יצעק מייד
, חלק מהמורים לאייקידו) הלכו בכיוון הזה, וכמובן הרבה מהמורים לטאי-צ´י. אבל אם אתה עוסק באמנות לחימה, אז אתה צריך להיות מסוגל ליישם את מה שלמדת במציאות: קשת צריך לדעת לירות, לוחם צריך לדעת להילחם, סייף צריך להיות מסוגל להסתייף - גם מול אויב שלא מכיר את הכללים שלך. השאלה של "מי ינצח" אינה רלוונטית - היא תלויה ביותר מדי משתנים, והיא מעידה רק על מצב נתון: אדם X מול אדם Y בתאריך T בשעה H במזג-אויר W... וכך הלאה. השאלה החשובה (לדעתי) היא אם אני היום יותר טוב בשיטה שלי משהייתי לפני שבוע. אם כן, אז היכולת שלי בלחימה משתפרת משבוע לשבוע - גם אם בקרב הבא שלי אני אפסיד, אני עדין משתפר! וגם אם אנצח, זה לא אומר שבקרב הבא לא ינצחו אותי! אז נכון שאמן-לחימה ישאף לא להסתבך בקרב, אבל מה תעשה אם יתקיפו את אשתך? או את הילדים שלך? לא תמיד אפשר לברוח... ואז תדע אם אתה "רקדן קראטה" או אמן לחימה - לא לפי ניצחון או הפסד, אלא לפי הדרך שבה התמודדת עם המצב! אבל זו רק דעתי, כמובן...
 
בכתבה שקראתי צוין שהוא פסיכולוג

ןקרימינולוג. בכל מקרה, במחקרים דומים שנעשו בחו"ל הודגם בצורה די מרשימה וחד-משמעית מה עובד ומה לא, בבנית משמעת-עצמית אצל נערים אלימים/עבריינים - וחלק נכבד ממה שנחשב לגיטימי בהרבה בתי-ספר לאמנויות לחימה, נמצא כמשפיע לרעה. בטוח שד"ר קים מתמצא בנושא יותר ממני; ודאי שהוא קרא יותר מחקרים בנושא משאני קראתי, וודאי שהוא הנחה את המדריכים לעבוד לפי כללים מסוימים. דרך אגב, אני מנסה ליצור איתו קשר מאז שהכתבה פורסמה (גם אני מטפל בנערים אלימים) - אם מישהו מכיר אותו, אשמח אם תבקשו ממנו ליצור איתי קשר. ודרך-אגב, מכיוון שהדיון לא קשור לנושא העיקרי של השרשור הזה, אם רוצים לדבר על זה אז בואו ניצור דיון חדש?
 
התגובה הזו, היתה מיועדת בעיקר

להודעתו של אייקי מלמעלה ("ואחרי זה"), והכוונה היתה שלא כל מי שעוסק באומנות לחימה מסורתית, עושה את זה ממניעים של אלימות. רק עכשיו שמתי לב לתגובתך, דוד
 

mga-abir

New member
ובכל זאת

קבלת תשובה חכמה אך לא לשאלה. אין לזלזל בלוחם רחוב.לעיתים יש להם שיטה משלהם.האינסטינקטים שלהם מפותחים יותר מאחר והם לוחמים במצב של אמת.אין לזלזל בהם כלל.ככל שתדע הינך עלול להיות מופתע.אספר לך חוכמה אחרת,חוכמת גנב במרוצה. כאשר הוא נירדף על ידי שוטר או אחר,בהזדמנות ראשונה הוא מתכופף להרים אבן,וכאשר יהיה קרוב ללכידה,יסתובב ויטיח את האבן בהפתעה.שום אומנות לחימה או אקדח לא יועילו ברגע כזה.לכן יש תמיד לצפות לבלתי צפוי.
 

GABAY

New member
לסלבו

קודם כל מזל טוב על קבלת הדרגה החדשה אתה צודק במאה אחוזים ואני לא מרותק.....
 
ברוך הבא !! ../images/Emo24.gif

אני שמח לראות בפורום עוד אנשים מהדוג´ו
קראת את ההודעות שלי ושל אנגל על הגשקו? גם אתה מוזמן להוסיף חויות משלך על הגשקו (רק לא על מגבות ומטאטאים
). אגב, היית ביום שישי באימון בוקר? איך הצלחתם לקום מהמיטה, ועוד עם שרירים תפוסים
. מי עוד היה שם?
 
למעלה